Page 13 - ETMOL_107

‫בלימוד עצמי ובנימוסים ודרך־ארץ ועתה הגיע מקומו של אזור חדש‬

‫לפעילות ‪ -‬הר חברון‪ .‬בראשית שנות‬ ‫אירופיים‪.‬‬

‫בסוף שנות העשרים נטע פרדס העשרים התארגנה בירושלים קבוצה‬

‫‪*.A‬‬ ‫חדש‪ .‬בקיץ ‪ 1933‬ערך תערוכה חקלאית של יהודים שרכשו אדמות כעשרים‬
‫‪m\ N‬‬
‫^ ׳‪^ 'fc . V‬‬ ‫ברחובות שבה הציג עשרות זני פרי לא קילומטר מהעיר‪ ,‬בין בית״לחם לחברון‪.‬‬

‫עם האופניים‪ ,‬מהראשונים בארץ‬ ‫ידועים בארץ‪ .‬מאות חקלאים באו מכל בשנת ‪ 1927‬הוקם במקום יישוב שקראו‬

‫בעיבוד האדמות‪ ,‬אבל אז פרצו המאור״‬ ‫מקום לראות את פרותיו של הולצמן‪ .‬לו מגדל״עדר‪ ,‬אבל במאורעות ‪1929‬‬
‫עדת של שנת תרצ״ו‪ ,1936-‬פרצה‬
‫מלחמת איטליה‪-‬חבש‪ ,‬והמצב הכלכלי‬ ‫הוא הציע את עזרתו חינם לחקלאים‪ .‬נאלצו התושבים לעזוב את היישוב‪.‬‬
‫והבטחוני היה קשה‪ .‬האדמות באזור‬
‫נעזבו‪ .‬הולצמן נאלץ למכור את פרדסיו‬ ‫הולצמן חידש גם בענף הכוורנות לאחר המאורעות ניסו אמנם להתיישב‬
‫ברחובות כדי לכסות את החובות‪ .‬האד­‬
‫מות עברו לרשות הקרן־הקיימת ועליהן‬ ‫והעמיד כוורות ליד מטעים‪ .‬גם בעסקי שוב במקום אולם ללא הצלחה‪ ,‬וחיפשו‬
‫קמו באמצע שנות הארבעים ארבעה‬
‫יישובים רחוקים מכל יישוב יהודי‪ .‬בכל‬ ‫יבוא חקלאי שלח ידו וייבא מאוסטרליה קונה לאדמות‪ .‬בשנת ‪ 1932‬קמה אגודה‬
‫זאת היה תגמול להולצמן‪ :‬אחד היישו­‬
‫בים נקרא על שמו ‪ -‬כפר‪-‬עציון והאזור‬ ‫סוג ממטרה‪ ,‬שהיא ראשונה בארץ בשם ״אל ההר״ שהרוח החיה בה היה‬
‫כולו ‪ -‬גוש עציון‪ .‬ארבעת הקיבוצים‬
‫החדשים שקמו באזור סבלו סבל קשה ‪-‬‬ ‫לדבריו‪ ,‬ומסרה לרשות החקלאים בלי שמואל הולצמן‪ ,‬שרכשה ממתיישבי‬
‫במלחמת השחרור‪ ,‬ב‪ ,1948-‬אחרי מצור‬
‫וקרבות קשים מאוד‪ ,‬שבהם נהרגו‬ ‫לבקש תשלום‪ .‬הוא אף אירגן שיטת מגדל״עדר את אדמותיהם וכן אדמות‬
‫עשרות מתיישבים ולוחמים‪ ,‬ניטשו‪,‬‬
‫והיו חלק בממלכת ירדן‪ .‬רק כעבור‬ ‫השקיה בצינורות ניידים‪ .‬הולצמן נוספות מהכפריים שבאזור‪ .‬היתה לו‬
‫עשרים שנה‪ ,‬אחרי מלחמת ששת‬
‫הימים‪ ,‬נכבש האזור על‪-‬ידי כוחות‬ ‫שרצה להרבות את השימוש בפרי הדר‪ ,‬תוכנית גדולה להולצמן‪ ,‬הוא ביקש‬
‫צה״ל וכפר‪-‬עציון ויישובים אחרים‪,‬‬
‫ייבא מסחטות לתפוחי״זהב‪ ,‬חשמליות להקים במקום כפר חקלאי שעיקר‬
‫הוקמו מחדש‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1938‬נטל הולצמן בן ה‪55-‬‬ ‫ופשוטות‪ ,‬והפיצן בין הקיוסקים כדי פרנסתו יהיה מתיירות ומקיט‪ .‬האגודה‬
‫שוב את מקל הנדודים ונסע עם משפח­‬
‫תו לפריס‪ ,‬וכשפרצה מלחמת העולם‪,‬‬ ‫שימכרו מיץ הדר טבעי‪ .‬הולצמן אף פירסמה את הכפר החדש שקראה לו‬
‫שנה אחר‪-‬כך‪ ,‬הוא עבר לאנגליה‪ .‬האיש‬
‫שראשו עבד כל הזמן לגלות אפשרויות‬ ‫נבחר לחבר במועצה המקומית של יער״עציון ואת סגולותיו המבריאות‪,‬‬
‫ועיסוקים חדשים‪ ,‬הציע לאנגלים‬
‫השרויים במצור ובמלחמה קשה הצעה‬ ‫רחובות והיה חבר בוועדה מיוחדת שכן הוא נמצא בגובה של אלף מטר‬
‫שיש בה תועלת רבה למשק המחפש‬
‫מקורות עצמיים‪ :‬לנצל את השפכים‬ ‫שתפקידה היה לדאוג להעסקת פועלים מטר מעל פני הים‪ .‬לידו של הולצמן‬
‫הזורמים בתעלות הביוב לעיבוד כימי‬
‫של זבלים‪ ,‬שבהם היה לאנגליה מחסור‬ ‫עזרו האגרונום ברוך צ׳יזיק‪ ,‬שהיה‬ ‫יהודים בחקלאות‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1933‬הוא פנה לעיסוק חדש ‪ -‬אחראי על המטעים‪ ,‬ופנחס שניאורסון‪,‬‬
‫חיפושי מחצבים ‪ -‬וקיבל מהשלטונות איש כפר־גלעדי‪ ,‬מראשוני השומרים‬

‫הבריטיים בארץ‪ ,‬יחד עם קולנול פרד־ בארץ‪ ,‬שעמד להיות ממונה על המשק‪.‬‬

‫ריק קיש‪ ,‬שהיה ראש המחלקה המדינית זו היתה התיישבות ללא עזרה ציבו*‬
‫של הסוכנות היהודית‪ ,‬זיכיון לחפש רית והולצמן נסע לחוץ לארץ לנסות‬
‫מחצבים בנגב‪ .‬גבולות הזיכיון היו למכור אדמות באיזור שבו ראה את עתיד‬
‫גדולים מאוד‪ ,‬מדרך קונטילה שבסיני ההתיישבות היהודית‪ ,‬והשקיע בו כספים‬
‫ועד פטרה בקצה הערבה בצפון‪ ,‬לאורך רבים משלו‪ .‬אחת מתוכניותיו היתה‬
‫הגבול עם עבר הירדן במזרח ומפרץ לישב במקום את האנוסים ממשהד‬

‫עקבה בדרום‪ .‬כפי שנטען‪ ,‬נמצאו אז שבפרס‪ ,‬שחזרו ליהדות‪ ,‬מאחר שהיו‬

‫מחצבים חשובים‪ ,‬אולם אלו לא נוצלו בהם כאלו שחיו על גידול עצי פרי‪.‬‬

‫למקום עלו מתיישבים שהתחילו‬ ‫מסיבות מדיניות‪.‬‬

‫• הכנסתי את השיטה של קשירת ענפים של תפוחי־זהב אחד לשני בחוטי ברזל במקום סמוכות‪.‬‬
‫• שלחתי ״בררה״ ממש‪ ,‬אחרי ששריתי את הפרי במי מלח‪ ,‬ברשות הממשלה‪ ,‬וקיבלתי מחירים‬

‫כמעט כמו בשביל פירות לא פגומים‪.‬‬
‫• המלצתי לנטוע עצי ״חושחש״ ליד הגדרות‪ ,‬כדי שיוכל להכניס רווחים‪ ,‬במקום ה״אקציה״‬

‫המקובלת‪.‬‬
‫• ניסיתי לנצל את הפרחים של ההדרים לשם הפקת בושם והצעתי שיטה זולה ופשוטה לזה‪.‬‬
‫• בחזרי מסינגפור‪ ,‬הבאתי משלוח גדול של עצים שתפס סיפון שלם של הספינה‪ .‬המשלוח כלל‬
‫קרוב ל״‪ 200‬זני עצי פרי‪ .‬כל כמה עצים היו בארגז מיוחד אשר צדו העליון היה פתוח ומכוסה‬
‫בברזנט נגד אוויר הים‪ .‬כמו״כן‪ ,‬הבאתי טנקים של מים מסינגפור כדי להשקותם‪ .‬לרוע המזל‪,‬‬

‫חצי העצים לא החזיקו מעמד‪.‬‬
‫• במשלוח היו ‪ 2‬זני פומילו‪ .‬חילקתי רכב לכל קצות הארץ‪ .‬שלחתי אלפי תיבות מהם לחוץ‬
‫לארץ וקיבלתי מחירים טובים‪ .‬במשך הרבה שנים נסיתי לשכנע את הממשלה לנטוע אותם‬

‫בנגב‪ ,‬אזור שמימיו מלוחים ולא הצלחתי עד כה‪.‬‬
‫• אחרי נסיונות מרובים במשך מספר שנים הצלחתי להכניס ארצה ‪ 2‬מיני קומקואט ומין אחד‬

‫של ליימקוט‪.‬‬
‫• הבאתי רכב מזן אשכליות כמעט מתוק במקום אלה המרים מאוד שהמה הזנים הנמצאים‬

‫בישראל היום‪.‬‬
‫• הבאתי את הפירות הבאים‪ :‬פיטנגו‪ ,‬פיג׳ואה‪ ,‬אננס‪ ,‬אפרסמון‪ ,‬אגוז אוסטרלי‪ ,‬גויאבה‪ 6 ,‬מיני‬

‫מנגו‪ 15 ,‬זני אבוקדו‪ ,‬לימון חמוץ‪ 2 ,‬זני ״לימס״‪ 2 ,‬זני ״פרי־התאוה״‪ ,‬גוסברי‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫• במשלוח מסינגפור הבאי עשרות זני בננות טעימות במקום זן שהיה בארץ לפני ‪ 60‬שנה‬
‫שהיה כמעט בלי טעם‪ ,‬כמה מהבננות הנמצאות בארץ היום הן צאצאי הנ״ל ‪ -‬צאצאי הזן‬

‫המעולה בשם קבנדיש״‪.‬‬
‫הרשימה הזו אינה כוללת את יסוד ״כפר״עציון״ ומטעי הפקאן שנטעתי בנגב ועוד‪.‬‬

‫‪13‬‬