Page 8 - ETMOL_107
P. 8
כך .אולי גם תהיה לרוב .אבל אל תמה P A lJiS T IN E מסעודיה על ארץ־ישראל .הנציגים
רו״. הסעודים בוועידה רמזו למנהיגים
Statem ent o f l^olicv היהודים כי מלכם ,אבן־סעוד ,חושש
וייצמן כמעט התפתה .הוא השיב מאוד מכוונות ההתפשטות של עיראק
בדברי פיוס :״אנו מוכנים למשא-ומתן ״הספר הלבף /גזירות עליה וקרקע כלפי האי ערב .הוא גם מתנגד להקמת
עם ערביי ארץ-ישראל כדי לתת פדרציה שתכלול את עיראק ,עבר־
ולקחת .לארץ-ישראל יכולים להיכנס העניינים אפוא הלכו מדחי אל דחי. הירדן וארץ־ישראל ,כפי שהציע נורי
לשנה 60-50אלף איש .אם יאמרו לנו, המנהיגים היהודים היו שרויים במתח סעיד ,ובשל כך הוא מתנגד להענקת
נעשה הסכם ,האיטו קצת -נוכל למצוא גדול .בן-גוריון נפל למשכב ובבדיקה עצמאות לערביי ארץ־ישראל ,שאפשר
רפואית נמצא כי שיעור הסוכר בדמו שייפלו כפרי בשל בידי העיראקים.
בסיס משותף״. עלה באופן מדאיג .הוא לא היה מסוגל בנוסף ,לדעת המלך הסעודי הערבים
הבריטים ניתלו בדברי וייצמן אולם לכתוב ביומנו וחדל אף לכתוב מכתבים. שוגים בזלזלם בכוח היהודים בעולם.
בן-גוריון מיהר לצננם :״אין אנו רק לאחר שלושה שבועות ,ב 6-במרס והעיקר :ממקור מהימן ביותר נמסר כי
מוכנים להאטה ]בעליה[ .ד״ר וייצמן ,1939כתב לאשתו פולה :״אף פעם לא המלך מעוניין לפתור את בעיית בנו,
דיבר על הנחות הדדיות״ .וייצמן שתק עבר עלי מה שעבר במשך שלושה הנסיך פייצל .קיים סיכסוך חמור בין
שבועות אלה״ .הוא השווה את המאבק שני בניו ,יורש העצר הנסיך סעוד
ונראה שחש שהרחיק לכת. הממושך ל״קרב בלתי-שווה ,הקרב ואחיו פייצל ,ויש למצוא פתרון לשאי'
הידוע בתולדותינו מימי דוד בהתנגשו פות השלטון של פייצל .אם יינתן לו
לאחר יותר מחודש של דיונים עקרים עם גלית הפלישתי ,שהתחולל כאן כיסא המלכות של ארץ־ישראל ,מוכן
הגיעו הבריטים למסקנה ששני הצדדים בארמון סנט-ג׳יימס בין נציגי עם עני, פייצל לכל דבר ,לרבות עליה גדולה
אינם מוכנים להגיע להסכם כלשהו .כמו נטול מולדת ,חדל ישע ,ובין ׳ממשלת
בימינו ,גם אז ב ,1939-מצאה המשלחת הוד-מלכותו׳ -שלטון האימפריה האדי של יהודים...
היהודית פתיחות כלשהי אצל מדינות אם בהתחלה עוד היו תקוות כלשהן,
ערב ,ולא אצל הערבים הפלסטינים. רה בעולם״. הן נמוגו ככל שחלפו הימים .אפילו ד״ר
ככל שהתגבשו הצעות הבריטים ,שנש נחמה פורתא מצאו בוודאי הנציגים וייצמן ,שנחשב לאוהד הגדול ביותר
או גוון אנטי״ציוני מובהק והתרחקו היהודים בתוצאות משאל שהתפרסם של הבריטים ,היה מאוכזב עד עמקי
מרחק ניכר מהצהרת בלפור ומהבטחו- באותו יום עצמו ) (6.3בעתון ״ניוז נשמתו .בזכרונותיו כתב :״מראשית
תיהם בעניין ״הבית הלאומי״ היהודי, כרוניקל״ 60% .מהנשאלים האנגלים הוועידה היה ברור ,שהזרם סוער
הוברר להם כי מבחינתם של הערבים השיבו כי את בעיית ארץ-ישראל יש נגדנו ,אולם לא היה ברור מלכתחילה
זה מעט מדי ואילו היהודים התייחסו לפתור ברוח העמדה היהודית16% , מה עומדת הממשלה לעשות ...אחר״כך
היתה האווירה פחות ידידותית .הוויכו
למגמה בריטית זו כאל ״בגידה״ ממש. תמכו בערבים ול 24%-לא היתה דעה. חים והשיחות התפתלו ונמשכו והממש
ב 15-במרס ,1939בעצם היום שהצ למחרת 7במרס זימנו הבריטים שוב לה מיאנה לנסח כל תוכנית שהיא .היא
בא הנאצי כבש את צ׳כוסלובקיה, את ראשי היהודים עם שלושה נציגים הסתפקה בדיבורים כלליים וחיכתה
הגישה ממשלת בריטניה לשני הצדדים בכירים של משלחת מדינות ערב -עלי
ב״ועידת סנט-ג׳יימם״ את הצעות מאהר המצרי ,תופיק סווידי העיראקי לשעת הכושר״.
הסיכום :ארץ-ישראל תהיה מדינה ופואד חמזה מסעודיה .את היהודים
פלסטינית של ערבים ויהודים ,וזו תוקם ייצגו וייצמן ,בן-גוריון ,שרתוק ולורד ב״ 26בפברואר ניחתה המהלומה.
בתוך עשר שנים .בחמש השנים הבאות בירסטאד ,מראשי יהדות בריטניה .בן- ד״ר וייצמן קיבל הזמנה לסעודת-ערב
יעלו אליה לא יותר מ 75-אלף יהודים, גוריון דיבר על ארץ־ישראל יהודית, שערכה הממשלה ,ואליה צורף העתק
ולאחר מכן תותנה העליה בהסכמת והיה מוכן שהיא תהיה חלק מפדרציה מכתב .כשעיין במכתב ,חשכו עיניו.
הערבים .מכירת קרקעות ליהודים ערבית .ראש ממשלת מצרים דחה את היתה זו הצעה מפורטת של מדיניות
תוגבל באופן נמרץ .אם היהודים לא ההצעה .קודם כל ,אמר ,יש להשכין חדשה של ממשלת הוד-מלכותו ביחס
יסכימו להשתתף במדינה עצמאית ,הם שלום בארץ הקודש .״לאט לכם .תפסי לארץ-ישראל ,פחות או יותר ברוח
קו לזמן-מה את העליה ,יקום שלום, הדברים של ״הספר הלבן״ האנטי-
יוכלו להביא להמשכת שלטון המנדאט. תרכשו ידידות הערבים ,תעבדו יחד ציוני ,שפורסם לאחר פחות משלושה
המשלחת היהודית התכנסה למחרת וברצונם הטוב תמשיכו פעולתכם אחר- חודשים .כשבחן וייצמן את המכתב
היום והחליטה פה-אחד שאינה יכולה והמעטפה ,הוברר לו כי החומר היה
לקבל את הצעות הממשלה כבסיס להס מיועד למשלחת הערבית ,ובשל טעות
כם .אשר על כן ,הודיעה המשלחת על של פקיד במשרד המושבות ,הוא
התפרקותה .משמעות הדבר :הצד
היהודי פרש מהשיחות והביא לסיום הועבר לראש המשלחת היהודית.
וייצמן ,השקול והמתון ,הביע באוזני
הוועידה. הבריטים את הזדעזעותו מה״בגידה״.
אם היו בין המנהיגים היהודים מי שר המושבות מקדונלד ניסה להמעיט
שנכנסו לייאוש ,בן-גוריון לא נמנה בערך המסמך .לדבריו ,הפרטים אינם
עמם .במכתב לאשתו כתב :״אנו מבטאים בהכרח את דעתה המוחלטת
עומדים בלי ספק לפני ימים קשים של הממשלה ,והם מהווים רק בסיס
בארץ ,אבל אין אני רואה כל יסוד למשא״ומתן ,והכל עוד יכול להשתנות.
ליאוש ולפאניקה ...אם פה ]בלונדון[ ובכלל ,על היהודים לא לקבל כל דבר
ובירושלים נוסיף להיות מאוחדים
ואיתנים בשמירה על מלוא זכויותינו באופן טרגי כל כך...
שבמנדאט או תמורתו היחידה -מדינה
יהודית ,אין אני רואה כל יסוד ליאוש״.
8