Page 2 - עתמול 268
P. 2
עת לפתוח ־
"המגפה הקטלנית ,שאולי באה בהשפעת גרמי השמים, האומנם נפלה האימפריה הרומית 1 עיתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל
ואולי אלהים עצמו הוא ששילחה" בשל מגפה? עת־מול 268תמוז תש״ף | יולי 2020
(ג'ובאני בוקאצו ,דקאמרון ,עמ' )29 מבט חדש על המגפה היוסטיניאנית עורכת :מרוה בלוקה
לי מרדכי עורכת משנה :גנית תדהר
מגפה (אפידמיה) היא התפרצות פתאומית של מחלה העורך הראשון :שלמה שבא
זיהומית המתפשטת במהירות בקרב האוכלוסייה ופוגעת הפנדמיה הראשונה באסלאם 4 המייסד :פרופ' שלמה סימונסון
(המכון לחקר התפוצות ,אוניברסיטת
בחלק גדול ממנה .היא מוגדרת כמגפה רבתי (פנדמיה) השלכותיה של מגפת עמואס
כשהיא בתפוצה רחבה וללא שליטה. נמרוד לוז תל אביב)
מערכת :יצחק גילה ,ד"ר מיכאל גרינצויג,
הקורונה היא לא המגפה הראשונה שפרצה במפתיע נוצרים ,יהודים ואפיפיור אחד 8 ד"ר אסף זלצר ,ד״ר חנן חריף ,יעקב יניב,
והיכתה באנושות .מגפות רבות התחוללו מאז שחר ד"ר אורית פלג־ברקת ,פרופ' ריכב (בוני) רובין,
ההיסטוריה והשפיעו על החברה כולה ועל היחיד .מגפות ה"מגפה השחורה" באירופה
גרמו לשקיעת אימפריות ,השפיעו על האמונה בכוח האל אורית רמון ד"ר אורית רמון ,אפרת תוסיה־כהן
ועל פולחן קדושים ואף השליכו על היחס ליהודים.
גיליון זה מאפשר מבט רחב על מגפות ומגלה דפוסים 12האחיות הדיאקונסות עיצוב גרפי :דבורה ליפשיץ
החוזרים על עצמם .המגפות התפשטו ברחבי העולם עם עריכת לשון :אורן זונדר
הכיבושים הנרחבים והמשיכו להתקיים לעיתים עשרות בבתי המחסה לחולי צרעת בירושלים
ואף מאות שנים .מגפת ה ֶד ֶבר היוסטיניאנית ,שעליה רות וכסלר לוחות והדפסה :דפוס איילון ,ירושלים
כותב מרדכי ,כנראה התפרצה שוב בתקופה המוסלמית בשער :קטע מוויטראז׳ המתאר התפרצות מגפה
הקדומה כמגפת עמאוס .במאמרו ,מראה לוז כיצד 17מחלת ה ֶד ֶבר בתל אביב בבית אנגלי ,ואת הריפוי הניסי בידי תומאס בקט
התמודדה האומה המוסלמית הצעירה עם התפרצות
המגפה וכיצד נקבעו עקרונות ונהלים שרובם רלוונטיים המגפה הראשונה בארץ ישראל הקדוש .באיור נראים בני המשפחה מקיפים את
עד היום כמו "הסגר" ו"בידוד" ויוחסו לנביא מוחמד. המנדטורית הילד שנפטר מהמגפה ומעליהם הקדוש עם חרב
מלבד תגובות דתיות למגפות שבאות לידי ביטוי גם
במאמרים של רמון ופוקס ,ניתן לראות גם את התמודדות תמיר גורן ויאיר ספרן בידו.
גורמי הרפואה וה ִמנהל עם מצב החירום .במאמר של גורן הוויטראז' מהמאה ה־ 13נמצא בקתדרלת
וספרן מתואר כיצד התפרצות הדבר עודדה בסופו של 21חולים מדומים קנטברי שבאנגליה ומתאר סיפורי ריפוי נוספים
דבר את שיפור תנאי הסניטציה בעיר תל אביב הצעירה.
במאמרים של וכסלר ופארן ניתן לראות איך מצב החירום תרמית מגפת הטיפוס במלחמת העולם שנעשו בידי הקדוש.
תרם לפתיחת מוסדות רפואה חיוניים כמו בית המחסה השנייה
לחולי ה"צרעת" ומרכז השיקום לחולי פוליו ,ובר־ניר תודתנו לבעלי החומר האיורי; המערכת פועלת
מראה איך רופאים הצליחו להציל יהודים מהשמדה דרור בר־ניר כמיטב יכולתה לאיתור מקורותיו
"בזכות" מגפת טיפוס מדומה. 2 5משיתוק לשיקום הוצאת יד בן־צבי ,ירושלים
בגיליון זה ניסינו ללמוד מן המגפות ההיסטוריות ומן בסיוע משרד התרבות והספורט
הטיפול בהן ואולי אף לשאוף מהן עידוד .אמנם המגפות התפתחות הרפואה השיקומית בעקבות וקרן קימת לישראל — הקרן על שם
הן תקופת משבר קשה אך הן מאפשרות גם הזדמנות מגפת הפוליו
גאולה פארן יצחק לייב ורחל גולדברג
לצמיחה ולמידה. מערכת עת־מול:
29על המקור :מאוספי הספרייה הלאומית
מאחלת לכם קריאה מהנה ונקווה שגם הקורונה תהפוך אל יבֹא המגפה בגבולנו יד יצחק בן־צבי ,אבן גבירול ,14רחביה
להיסטוריה, ת"ד ,7660ירושלים 91076
תפילות יהודיות אישיות לימי מגפה טל' 02ֿ -5398807
מרוה בלוקה יעקב פוקס
עורכת עת־מול marva@ybz.org.il דואר אלקטרוניetmol@ybz.org.il :
‘ 34עת לטייל׳ עם יואב אבניאון
סיפורם של רופא ושל בית בקרו באתר האינטרנט שלנו:
www.ybz.org.il/etmol
החולים הסקוטי בטבריה
לרכישה ישירה בחנות ההוצאה:
מערכת ־ bookstore@ybz.org.il
www.ybz.org.il
מבכה את לכתו של טל02-5398833 :
מחיר גיליון 30 :ש"ח.
יהודה זיו ז״ל
מנוי לשנה 140 :ש"ח ( 6חוברות ,כולל דמי משלוח).
יהודה זיו היה גאוגרף ,איש לשון ,חוקר טבע ומדריך טיולים. מנוי לשנתיים 230 :ש"ח ( 12חוברות).
הוא היה ראש מדור מורשת ידיעת הארץ (מורי״ה) בצה״ל
מערכת "עת־מול" מקבלת לדיון מאמרים
ובמשך שנים רבות חבר ועדת השמות הממשלתית. שטרם פורסמו באורך של עד 1,500מילים,
יקיר ירושלים לשנת תשע״א וחתן פרס עת־מול לשנת תשע״ג בקובץ .WORDעל המאמרים להיכתב ללא
שבו זכה על פועלו המתמשך בחינוך ,בהכשרה ובהנחלה של תולדות ארץ ישראל, הערות שוליים ובתוספת המלצה של פריטים
אתריה ושביליה לציבור הרחב ,ועל הקמת דורות של מדריכים ומטיילים שבהם אחדים "לעיון נוסף" בשולי הדברים .מאמרים
נטע את אהבת הארץ ואותם לימד את קורותיה ושמותיה. שיישלחו יידונו במערכת.
יהא זכרו ברוך
בעת־מול 267נפלה טעות
והתמונה בעמ׳ 28היא באדיבות
פרויקט ‘מסע אל המורשת׳