Page 132 - המהפכה הימית
P. 132

‫‪ | 130‬פרק שלישי‬

‫משפחות ללא קורת גג‪ 17.‬התערערות מצב הביטחון בסלוניקי הביא לזרם עולים‪,‬‬
‫ובשנים ‪ 1938–1933‬עלו לארץ בין ‪ 15,000‬ל־‪ 18,000‬יהודים סלוניקאים‪ .‬לפני‬
‫בואם של הפליטים היוונים האורתודוקסים מתורכיה‪ ,‬בשנים ‪ ,1923-1922‬היו‬
‫יהודי סלוניקי רוב בעיר וחשו בטוחים בעירם היהודית‪ ,‬ואילו לאחר מאורעות‬
‫קמבל ירד מניינם לכדי רבע מן האוכלוסייה הכללית‪ .‬בשנת ‪ 1935‬הגיע מספרם‬
‫של יהודי סלוניקי לכ־‪ 53,000‬מאומדן אוכלוסין שבין ‪ 90,000-70,000‬בתחילת‬
‫המאה העשרים‪ .‬לנוכח השואה שפקדה את יהדות סלוניקי‪ ,‬העלייה לארץ‬
‫בשנות השלושים הייתה עבורם בדיעבד לפעולת הצלה‪ .‬היהודים שנותרו בעיר‬

                                        ‫הושמדו כמעט כולם על ידי הנאצים‪18.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1931‬פרסם ברוך עוזיאל‪ ,‬יוצא סלוניקי שעלה לארץ ב־‪,1914‬‬
‫מאמר בעיתון 'הארץ' ובו קרא למוסדות הלאומיים להתעניין במתרחש בנמל‬
‫חיפה ההולך ונבנה ולפעול על מנת שהערבים לא יתפסו בו את המשרות‬
‫העתידיות‪ 19.‬נמל חיפה יהודי היה נחוץ‪ ,‬לדעתו‪ ,‬ליישוב היהודי כדי להתגבר‬
‫על השליטה הערבית בנמל יפו‪ ,‬ונחוץ גם לשליטה בארץ־ישראל‪ .‬במאמרו‬
‫קרא עוזיאל להעביר את אנשי הים מסלוניקי לארץ ולתת להם להיאחז בעסקי‬
‫הספנות בארץ‪' .‬כיבוש הים חיוני ויהודי סלוניקי הם הטובים ביותר‪ ,‬כך שיש‬
‫צורך להעבירם'‪ ,‬כך כתב‪ 20.‬תזכיר דומה בתוכנו הפנה עוזיאל בסוף חודש מרס‬
‫‪ 1933‬ל'ועד למען חיפה'‪ ,‬ועד שכלל נציגים מסוחריה היהודים של העיר‪ .‬מגעיו‬
‫של עוזיאל עם ועד זה הביאו להקמת הוועד 'חיפה־שאלוניקי'‪ ,‬שלאחר מכן‬
‫קיבל את השם 'ועדת הים'‪ 21.‬עוזיאל פנה לאבא חושי‪ ,‬שהיה באותה עת מזכיר‬
‫מועצת פועלי חיפה‪ ,‬ושכנע אותו להצטרף ל'ועדת הים' שיזם ולצורך להעלות‬
‫יורדי ים יהודים מסלוניקי‪ .‬ועדה זו הורכבה משלושה גופים ייצוגיים‪ :‬מועצת‬

                                                 ‫‪ 	17‬סרוגו‪ ,‬מסלוניקי לחיפה‪ ,‬עמ' ‪.47-46‬‬
‫‪ 1	 8‬י' כרם‪' ,‬העלייה השאלוניקית לארץ־ישראל בשנות השלושים'‪ ,‬שורשים במזרח‪:‬‬

                                                             ‫ה (‪ ,)2002‬עמ' ‪.191-181‬‬
‫‪ 1	 9‬ברוך עוזיאל (‪ )1977-1901‬היה מהראשונים בבני הקהילה שעלו ארצה‪ ,‬עוד בזמן‬
‫השלטון העות'מאני‪ ,‬מורה לשעבר ומשפטן‪ ,‬ובמהלך השנים שקדמו לקום המדינה היה‬
‫פעיל בהבאת פועלי נמל יהודים מסלוניקי‪ .‬כמו כן נמנה עם מייסדי תנועת 'העובד‬
‫הציוני' וכיהן מטעמה באספת הנבחרים הרביעית‪ .‬לאחר קום המדינה נמשכה פעילותו‬
‫במסגרת המפלגה הפרוגרסיבית ובהתאחדות עולי יוון‪ .‬הרבה בכתיבה על פולקלור‬
‫הקהילה ובכתיבה עיתונאית וכיהן כיו"ר המכון לחקר יהדות סלוניקי‪ .‬בשנים ‪–1961‬‬
‫‪ 1969‬כיהן עוזיאל כחבר הכנסת מטעם גח"ל ומטעם המפלגה הליברלית הישראלית‪.‬‬

                               ‫ראו‪ :‬בנבנישתי‪ ,‬מסלוניקי לירושלים‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪.205-204‬‬
‫‪ 	20‬ברוך עוזיאל‪' ,‬לברכה או לרועץ (לעלית יהודי סלוניקי)'‪ ,‬הארץ‪ 22 ,‬בספטמבר ‪,1931‬‬

                                                                                ‫עמ' ‪.3‬‬
                                                         ‫‪ 	21‬אשל‪ ,‬נמל חיפה‪ ,‬עמ' ‪.41-40‬‬
   127   128   129   130   131   132   133   134   135   136   137