Page 131 - המהפכה הימית
P. 131

‫הרחבת הפעילות הימית היהודית | ‪129‬‬

‫אלה להשתלב בעבודות הים בנמל חיפה‪ .‬הסנונית הראשונה הגיעה לנמל חיפה‬
‫בראשית חודש יולי ‪ 1930‬בדמותם של שבעה סוורים ופועלי־ים סלוניקאים‪,‬‬
‫שנשלחו מסלוניקי על ידי הסוכנות היהודית באמצעות דוד פלורנטין‪ 13.‬לאחר‬
‫שבועיים בארץ הם קיבלו רישיונות עבודה בנמל ועסקו בטעינה ופריקה של‬
‫סחורות‪ ,‬אך פעילותם לא האריכה ימים‪ 14.‬בסוף ‪ 1931‬עלו האחים יצחק‪ ,‬דוד‬
‫ובן־ציון צרפתי מסלוניקי לחיפה עם סירות המשא הגדולות שלהם (מאנות)‪.‬‬
‫העלייה לא הייתה קלה‪ :‬הממשלה הבריטית העמידה מכשולים בירוקרטיים‪,‬‬
‫והם נתקלו גם בהתנגדות עזה של בעלי המאנות הערבים בחיפה ושל העובדים‬
‫הערבים שעסקו בפריקה וטעינה של האניות בנמל החיפאי‪ 15.‬רב־החובל של‬
‫הנמל סירב להתיר להם להכניס את הסירות למקום המוגן על ידי שובר הגלים‬
‫ההולך ונשלם‪ .‬בשל כך‪ ,‬ובעקבות מלחמת הקיום הקשה‪ ,‬נאלצו האחים צרפתי‬
‫להידבר עם בעלי החברות הערביות רנו ואבו זייד‪ ,‬אשר שלטו בנמל‪ ,‬והחלו‬
‫לעבוד בשבילם כקבלני משנה‪ .‬תנאי העבודה היו קשים וסיכלו מראש כל‬
‫אפשרות של רווחיות והתפתחות‪ ,‬ובחישוב הסופי היה חשבון ההכנסות של‬

                                                         ‫האחים צרפתי זעום‪16.‬‬
‫גורמים דוחפים וגורמים מושכים הביאו להתגברות זרם עולי סלוניקי לארץ‬
‫באותה עת‪ .‬מצוקתם של יהודי סלוניקי‪ ,‬שהוחמרה בראשית שנות השלושים‪,‬‬
‫מחד גיסא‪ ,‬ובניית הנמל הבריטי בחיפה באותן שנים והרצון להרחיב את האחיזה‬
‫היהודית בו מאידך גיסא‪ ,‬האיצו תהליכים אלה‪ .‬בשנת ‪ 1931‬הועלתה באש‬
‫שכונת קמבל היהודית בסלוניקי על ידי נוער מהאיחוד הלאומי היווני‪ ,‬אירוע‬
‫שכונה 'מאורעות קמבל'‪ ,‬שלראשונה בתולדות העיר כוונו במישרין נגד יהודיה‪.‬‬
‫השרפה כילתה את בתיהם של יהודים רבים‪ ,‬ביניהם דייגים‪ ,‬והותירה כ־‪250‬‬

‫‪ 	13‬סלוניקי עיר ואם‪ ,‬עמ' ‪ ;267‬בנבנישתי‪ ,‬מסלוניקי לירושלים‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪ ;204‬מולכו‪,‬‬
‫ימאים סלוניקאים‪ ,‬עמ' ‪ .24‬דוד פלורנטין (‪ )1941-1874‬היה עיתונאי יהודי‪,‬‬
‫ממייסדי התנועה הציונית בסלוניקי והנציג היהודי הראשון מיוון שהשתתף בקונגרס‬
‫הציוני העולמי‪ .‬נמנה עם מייסדי ועורכיו של השבועון הציוני בלדינו 'איל אביניר'‬

          ‫(‪' — El Avenir‬העתיד')‪ ,‬שמאוחר יותר היה ליומון‪ .‬עלה לארץ בשנת ‪.1933‬‬
‫‪ 1	 4‬הקבוצה לא זכתה כנראה לסיוע ממשי מן המוסדות המיישבים כדי להיקלט בעבודת‬
‫הים‪ ,‬ונעזרה בחיפה בשני סלוניקאים; אחד מהם היה יצחק אלבו‪ ,‬מראשוני עולי סלוניקי‬
‫בארץ‪ ,‬שהתיישב בחיפה‪ ,‬ושהודות לתיווכו מצאה הקבוצה עבודה זמנית בחברת אניות‬
‫גדולה בהנהלה יוונית‪ .‬ואולם‪ ,‬תנאי העבודה הקשים‪ ,‬ההצקות מצד הערבים בחברה‬
‫שראו בסלוניקאים מתחרים ולבסוף התמוטטותה הכלכלית של החברה שבה הועסקו‬
‫הביאו לפיזורה של קבוצה זו ובין השאר גם לחזרתו של אחד מהחברים לסלוניקי‪.‬‬

                                                  ‫רקנטי‪ ,‬הסלוניקאים‪ ,‬עמ' ‪.440-439‬‬
             ‫‪ 	15‬מולכו‪ ,‬ימאים סלוניקאים‪ ,‬עמ' ‪ ;51 ,47-46‬אשל‪ ,‬נמל חיפה‪ ,‬עמ' ‪.40-39‬‬

                                                    ‫‪ 	16‬הים‪ ,‬ספינות מספרות‪ ,‬עמ' ‪.73-72‬‬
   126   127   128   129   130   131   132   133   134   135   136