Page 126 - המהפכה הימית

‫‪ | 124‬פרק שלישי‬

‫חנוכת הנמל בחיפה הביאה ללא ספק את הנהגת היישוב המרכזית להרהר בקול‬
‫באשר לחשיבותו של הים למפעל היישובי‪ .‬בחינת חלון הזמן שבין פתיחתו מחדש‬
‫של נמל חיפה בסוף ‪ 1933‬לבין פרוץ מלחמת העולם השנייה בשלהי ‪ 1939‬וסגירת‬
‫גבולות הארץ וניתוקה משאר העולם‪ ,‬מלמדת על התעוררותם של מוסדות היישוב‬
‫היהודי לפעולה בתחום הימי ובמקצועות הים השונים בתקופה זו‪ ,‬בד בבד עם‬
‫התגברות המודעות של היישוב היהודי לחשיבותו של הים מבחינה כלכלית‪,‬‬
‫יישובית‪ ,‬ביטחונית ומדינית‪ .‬בשנים אלה התרחבה הפעילות היהודית בנמל חיפה‬
‫עד כדי כך שהפועלים היהודים הפכו לרוב הפועלים בנמל; נפתח נמל תל אביב —‬
‫הנמל העברי הראשון בארץ־ישראל; לארץ החלו להגיע כמה חברות ספנות‬
‫יהודיות פרטיות‪ ,‬שהפעילו קווי ספנות חדשים לארץ וממנה; הנהגת היישוב‬
‫החלה לרכז את הפעילות היהודית בתחום הימי ולשם כך הקימה כמה גופי פעולה‬
‫בתחומי הים ובראשם את 'מחלקת הים והדיג' של הסוכנות היהודית‪ ,‬שעמדה‬
‫מאחורי רכישת ספינות דיג ללימוד והכשרה של דייגים ומתן תמיכה משמעותית‬
‫להקמתם של יישובי דייגים ראשונים לאורך הים התיכון‪ ,‬בכנרת ובאגם החולה;‬
‫פעילות ענפה נעשתה בתקופה זו גם בחינוך הימי הפורמלי והבלתי־פורמלי‪,‬‬
‫ובמיוחד פעילות במסגרת אגודות הספורט והאגודות הימיות‪ .‬חלק מהתהליכים‬
‫הללו התרחשו גם על רקע המאבק הפוליטי שהתגבר ביישוב משנות השלושים‬

‫ואילך בין התנועה הרוויזיוניסטית לבין הנהגת היישוב המרכזית‪.‬‬

‫נמל חיפה‬

‫חנוכת נמל חיפה החדש והגידול במספר הפועלים היהודים‬

‫כיבוש הארץ בתום מלחמת העולם הראשונה על ידי האימפריה הבריטית‪,‬‬
‫שהייתה מעצמה בעלת מסורת ימית מפותחת‪ ,‬הביא כאמור גם לשינויים‬
‫גדולים בנמלי הארץ‪ .‬החל מהמחצית השנייה של שנות השלושים התרכזה‬
‫הפעילות היהודית בנמל חיפה ובנמל תל אביב בלבד‪ .‬אחד המאפיינים הבולטים‬
‫של הפעילות בנמל חיפה היה המאבק על מקומות עבודה בנמל‪ ,‬מאבק שהיה‬
‫בבסיסו סקטוריאלי אך בה בעת הפך לחלק מהתגברות המאבק הלאומי בין‬
‫יהודים לערבים בארץ באותה תקופה‪ 2.‬במאמר בעיתון 'דבר'‪ ,‬במוסף המיוחד‬

‫‪ 2‬אחד הביטויים הבולטים למאבק סקטוריאלי שקיבל גוון לאומי היה נוסח ההחלטה‬
‫שנתקבלה בקונגרס הציוני ה־‪ 19‬בלוצרן בשנת ‪' :1935‬הקונגרס מציין את החשיבות‬