Page 181 - המהפכה הימית

‫הרחבת הפעילות הימית היהודית | ‪179‬‬

‫המשאבים הכספיים של הסוכנות היהודית בתקופה זו קיבע את הספנות במקום‬
‫נמוך‪ .‬מקבלי ההחלטות העדיפו באותה תקופה נושאים כמו התיישבות חקלאית‬

‫ופריצת דרכים ליישובים מנותקים על פני פיתוח הים והספנות בפרט‪169.‬‬
‫בשנים הללו גדלו מאוד התשלומים ששולמו עבור הובלה ונסיעה בחברות‬
‫זרות‪ ,‬ועקב כך זרם הון רב אל מחוץ לגבולות הארץ‪ ,‬הספנות הפכה מקור פרנסה‬
‫למספר לא מבוטל של משפחות מבני היישוב היהודי‪ ,‬בלט המחסור באניות עבור‬
‫ההעפלה והתלות המוחלטת של הספנות העברית במתכונתו הנוכחית בספנות‬
‫הזרה הלכה וגדלה‪ .‬כל אלה עוררו בהדרגה את הנהגת היישוב‪ ,‬במיוחד בעתות‬
‫המצוקה ביישוב‪ ,‬והחל להתחולל שינוי תפיסתי בראיית תפקידה הלאומי של‬
‫הספנות‪ .‬בהנהגה הגיעו אט־אט להכרה שעל הספנות להיתמך בהון ממלכתי‪,‬‬
‫ובמקרה של היישוב היהודי בארץ — על ידי המוסדות הלאומיים‪ 170.‬עם זאת‪,‬‬
‫עד מלחמת העולם השנייה ובשנות המלחמה עצמה לא קודם הרעיון של חברה‬

‫לאומית לספנות‪.‬‬

‫ייסוד 'מחלקת הים והדיג' של הסוכנות היהודית‬

‫אחד מציוני הדרך הראשונים בתהליך ההכרה של הנהגת היישוב בחשיבותו של‬
‫הים ניתן לראות בהרצאה שנשא דוד בן־גוריון בחיפה באמצע ‪ ,1932‬ובה אמר‪,‬‬

‫בין היתר‪:‬‬

‫[‪ ]...‬האדמה לבדה לא תקלוט ולא תכיל את כל שבי הגולה‪ .‬קטנה הארץ‬
‫ורבים שוחריה‪ ,‬גם לא ריקה היא לגמרי‪ ]...[ .‬מבחינה יישובית‪ ,‬כלכלית‬
‫ופוליטית יש לראות בים התיכון לא את גבולה‪ ,‬אלא את המשכה של‬
‫ארצנו [‪ ]...‬אלפי ידים‪ ,‬ולאחר האלפים — רבבות‪ ,‬יידרשו למלאכת הים‬
‫המתרחבת — פורקים וטוענים‪ ,‬עומסים וסבלים‪ ,‬ספנים ומלחים‪ .‬התיעשה‬

‫מלאכה זו רק על־ידי אחרים?‬
‫גם ימה של ארצנו מצפה לגואלו‪ ,‬כאשר ציפתה להם ועודנה מצפה‬
‫אדמתה‪ .‬נעתקנו מהים כאשר הורחקנו מהאדמה‪ .‬בני העיר ושוכני יבשה‬
‫היינו מאות בשנים‪ .‬עברנו ארחות ימים כנוסעים‪ ,‬אף פעם לא כמסיעים‬

‫‪ 169‬ד"ר וידרא אל א' קפלן‪ 16 ,‬ביולי ‪ ,1937‬אצ"מ‪ ,‬ב‪ ;S11/14/‬נ' וידרא‪ ,‬התחבורה הימית‬
‫הא"י‪ 24 ,‬בספטמבר ‪ ,1946‬אצ"מ‪ ;S74/56 ,‬הרמן‪ ,‬הכובשים בים‪ ,‬עמ' ‪.133‬‬

‫‪ 170‬ראשי פרקים לדיון על הצעת תכניות לארגון התחבורה הימית העברית‪ 26 ,‬באפריל‬
‫‪ ,1944‬אצ"מ‪ ;S74/160 ,‬י' זבה‪' ,‬הקמת צי מסחרי לאומי'‪ ,‬משמר‪ 7 ,‬באפריל ‪ ,1947‬עמ' ‪.2‬‬