Page 185 - המהפכה הימית
P. 185

‫הרחבת הפעילות הימית היהודית | ‪183‬‬

‫לאחד הניסיונות הראשוניים שנעשו לייסוד חברת ספנות עברית לאומית‪ .‬החברה‬
‫נוסדה עם הון יסוד שגויס על ידי גולדה מאירסון (מאיר)‪ ,‬שהייתה באותם ימים‬
‫חברת ועד הפועל של ההסתדרות‪ ,‬ונשלחה על ידי רמז לגייס כספים להקמת‬
‫'נחשון' בקהילות יהודיות ברחבי ארצות הברית‪ .‬הדחיפה להקמת החברה הייתה‬
‫הקמת נמל תל אביב‪ ,‬והרצון להרחיב את העצמאות הימית היהודית באמצעות‬
‫חברת ספנות יהודית־לאומית‪ ,‬שתהיה בבעלות היישוב היהודי‪ ,‬כדברי דוד‬
‫רמז באותם ימים‪' :‬אם נמל לנו‪ ,‬גם ספינות דרושות לנו'‪' 177.‬נחשון' הייתה‬
‫בפועל המכשיר שדרכו השקיעה ההסתדרות את חלקה בבניין נמל תל אביב‪,‬‬
‫בקואופרטיב 'עוגן' בנמל חיפה להסעת נוסעים מן המזח לאניות‪ ,‬בייסוד חברת‬
‫'הפריקה' בנמל תל אביב ובמיוחד ברכישת סירות ממוכנות שהיו מעורבות‬

                                                        ‫בפיתוח הדיג העברי‪178.‬‬
‫הגוף השני שהוקם על ידי מחלקת הים והיה נתון למרותה היה החי"ל‬
‫(חבל ימי לישראל — ‪ .)Israel Maritime League‬תחילה‪ ,‬על רקע פרוץ‬
‫המאורעות וההכרה המתגברת של היישוב היהודי בחשיבותו של הים‬
‫לעצמאותו היישובית‪ ,‬הוקם בחיפה בסתיו ‪ 1936‬הסניף הראשון של אגודה‬
‫ציבורית‪ ,‬שאימצה את השם 'ליגה ימית עברית' (‪,)Jewish Maritime League‬‬
‫ובראשה עמד מזכיר מועצת פועלי חיפה‪ ,‬אבא חושי‪ .‬מטרתה העיקרית‬
‫הייתה ליצור תנועה עממית בקרב היישוב העברי בארץ ובתנועה הציונית‬
‫בגולה‪ ,‬תנועה שתקיף המוני נוער ואזרחים יהודים ותארגן אותם מסביב‬
‫לרעיון 'כיבוש העבודה' בים ובנמלים הארצישראליים ותעודד ככל הניתן‬
‫את היוזמות העבריות השונות בתחום הים‪ 179.‬כך לדוגמה‪ ,‬בכרזה שהפיצה‬
‫הליגה הימית העברית בחיפה בספטמבר ‪ 1936‬יצאה קריאה ליישוב היהודי‬
‫לנסוע אך ורק באניות העבריות הקיימות — 'תל אביב'‪' ,‬הר ציון'‪' ,‬הר כרמל'‪,‬‬
‫'עליזה'‪' ,‬עתיד'‪' ,‬עמל'‪ ,‬ו'ריכרד בורכרד'‪ ,‬ועל ידי כך לעזור להן להתקיים‪.‬‬
‫היה זה על רקע המצוקה שנקלעו אליה שלוש חברות הספנות הפרטיות שהיו‬

‫‪ 	177‬ש' ארז‪ ,‬תקופה אחת בחיי דוד רמז‪ ,1945-1934 ,‬תל אביב‪ :‬קרן דוד רמז‪ ,‬תשל"ז‪,‬‬
‫עמ' ‪ ;314-313 ,256-255‬ירקוני‪ ,‬הים‪ ,‬עמ' ‪ .179-178‬בשיאה היו בבעלות 'נחשון' ‪11‬‬

               ‫ספינות‪ ,‬ובין שאר פעולותיה היא הייתה שותפה בבניית נמל תל אביב‪.‬‬
‫‪ 	178‬לחברת 'פריקה בע"מ'‪ ,‬שנוסדה כדוגמת 'עוגן' ושנתמכה על ידי הסוכנות ופעלה‬
‫בנמל חיפה‪ ,‬היה מונופול על עבודות הסיראות והסוורות בנמל תל אביב‪ .‬בשנת ‪1938‬‬
‫היו בבעלותה ‪ 60‬פורקות‪ ,‬שבע סירות גרר ושלוש סירות נוסעים‪ ,‬והיא הייתה בעלת‬
‫מונופול על כל עבודות הסוורות והסיראות בנמל תל אביב‪ .‬ראו‪ :‬שטרן‪ ,‬נמל תל אביב‪,‬‬

             ‫עמ' ‪ ;127‬הים‪ ,‬ספינות מספרות‪ ,‬עמ' ‪ ;133‬רן‪ ,‬בין ספינה לרציף‪ ,‬עמ' ‪.48‬‬
‫‪' 	179‬תפקידי הליגה ודרכי פעולתה'‪ ,‬עלון ליגה ימית עברית‪ ,‬חיפה‪ ,‬לא מתוארך‪ ,‬אצ"מ‪,‬‬

                                                                             ‫‪.J1/1872‬‬
   180   181   182   183   184   185   186   187   188   189   190