Page 187 - המהפכה הימית
P. 187

‫הרחבת הפעילות הימית היהודית | ‪185‬‬

‫הים‪ ,‬ובתוך כך גם לרכז את הפעולות של הליגות השונות ולהעצימן‪ .‬בשעת‬
‫הכינוס הראשון של החי"ל מנו שני סניפים אלה קרוב ל־‪ 4,500‬חברים‪183.‬‬
‫המארגנים ביקשו להקנות לכינוס היסוד מעמד היסטורי שיעורר תהודה‬
‫ציבורית ויטביע את חותמו על הארץ‪ ,‬ועל כן החליטו שיש לקיים אותו בים‬
‫ולא ביבשה‪ .‬ביוני ‪ 1937‬נערך כאמור כינוס היסוד של החי"ל על האנייה 'הר‬
‫ציון' של חברת 'לויד ימי ארץ־ישראלי בע"מ'‪ ,‬בהפלגה מחיפה דרך קפריסין‬
‫לנמל תל אביב‪ 184.‬על הסיפון היו כ־‪ 140‬איש‪ ,‬שייצגו חתך של אנשי מעשה‬
‫ורוח ביישוב הארצישראלי‪ ,‬ובסיומו של הכנס הוחלט על הקמת ה'חבל הימי‬

                              ‫לישראל' ובראשו הועמד שמואל טולקובסקי‪185.‬‬
‫החלטת היסוד של החי"ל קבעה את מטרות הקמתו ועקרונות עבודתו‪:‬‬
‫(‪ )1‬ארגון התעמולה לפיתוח הימאות העברית וריכוז כל הגורמים למטרה זו;‬
‫(‪ )2‬סיוע בארגון השתלמויות מקצועיות לימאים יהודים‪ ,‬דאגה לייסוד מועדונים‬
‫ושיעורים בשבילם והוצאת ספרות מקצועית ימית; (‪ )3‬סיוע לאגודות הספורט‬
‫הימי; (‪ )4‬עידוד מוסדות ההשכלה המקצועית הקיימים לפתיחת מגמות ימיות;‬
‫(‪ )5‬פיתוח הענף של בניית כלי שיט והכשרת בעלי מקצוע בתחום זה; (‪ )6‬סיוע‬

                                                        ‫בפיתוח הדיג העברי‪186.‬‬
‫בסוף שנת ‪ 1937‬היו לחי"ל בארץ חמישה סניפים שמנו כ־‪ 9,000‬חברים‪.‬‬
‫המימון לפעולות החי"ל בארץ הגיע משלושה מקורות עיקריים‪ :‬תרומות‬

‫‪ 1	 83‬מ' ריבלין‪' ,‬ארבע שנות החבל הימי לישראל'‪ ,‬העולם‪ 3 ,‬באפריל ‪ .1941‬ריבלין טען כי‬
‫עצם הרעיון של ארגון עממי־ציבורי לטיפוח התודעה הימית ולפיתוח פעולות ימיות‬
‫לא היה באותה עת המצאה ארצישראלית‪ .‬בכמה מהמדינות הצעירות אשר הוקמו‬
‫באירופה לאחר מלחמת העולם הראשונה הוקמו ליגות ימיות על ידי הממשלות של‬
‫המדינות הללו‪ ,‬שהשקיעו אמצעים רבים על מנת לבצר את כוחה הימי של המדינה‪.‬‬
‫בלטה ביניהן הליגה הימית הפולנית‪ ,‬אשר פעלה לעורר תמיכה ציבורית רחבה למאמצי‬

                                     ‫הממשל להקים צי ימי ולפתח נמל בית בגדיניה‪.‬‬
‫‪ 1	 84‬משתתפי הכינוס הראשון חתמו על מגילת היסוד של החי"ל‪ ,‬שנכתבה על קלף‪ .‬בכינוס‬
‫נישאו נאומים‪ ,‬ולתוהים על פשרו של השם הסביר שמואל קפלינסקי כי חבל פירושו‬
‫חבר‪ ,‬המסמן גם מידה שמשתמשים בה בים‪ ,‬ומזה גם נגזר רב־חובל‪ .‬פירושים נוספים‪,‬‬
‫לדבריו‪ ,‬היו חבלי לידה‪ ,‬חבל בנעימים‪ ,‬במובן חלק‪ ,‬וגם חבלי משיח‪ .‬לטענתו‪ ,‬השם‬
‫מסמל את מלחמת היישוב היהודי לחלקו בים‪ ,‬את מאבקו להבטיח לעם ישראל חבל‬

                     ‫בנעימים‪ ,‬קרי חלק‪ ,‬בים‪ .‬ראו‪ :‬ים‪ ,‬אפריל‪-‬מאי ‪ ,1947‬עמ' ‪.13-8‬‬
‫‪ 	185‬ירקוני‪ ,‬הים‪ ,‬עמ' ‪ .116-115‬בקונגרס הציוני ה־‪ ,20‬שהתקיים בציריך ב־‪ ,1937‬קידם‬
‫הקונגרס 'בברכה את הקמת "החבל הימי לישראל" ("הליגה הימית העברית")‪ ,‬שיצר‬
‫מסביב למפעלי־הים הראשונים אוירה של מסירות ופעילות ציבורית‪ ,‬וקורא את המוני‬
‫העם בארץ ובגולה להתלכד סביב החבל הימי לשם חיזוקו וביצורו'‪ .‬החלטות הקונגרס‬

    ‫הציוני ה־‪ ,20‬ציריך‪ ,‬תרצ"ז (‪ ,)1937‬ההנהלה הציונית‪ :‬ירושלים תרצ"ח‪ ,‬עמ' ‪.324‬‬
‫‪ 	186‬מ' פומרוק‪' ,‬לתולדות חבל ימי לישראל'‪ ,‬נוימן ואחרים‪ ,‬ישראל והים‪ ,‬עמ' ‪.179-171‬‬
   182   183   184   185   186   187   188   189   190   191   192