Page 218 - המהפכה הימית
P. 218
| 216פרק שלישי
שאנשיהם מקופחים בהקצאת מכסות העלייה ,בעוד ראשי ההסתדרות תובעים
מהם לסור למשמעת המוסדות הרשמיים .המתיחות הגיעה לכדי כך שבאוקטובר
1933הוציא ז'בוטינסקי פקודה מיוחדת — פקודה מספר — 60המורה לנציבויות
בית"ר להשיג רישיונות עלייה ישירות מן השלטונות המנדטוריים ,בלא התיווך
של הסוכנות היהודית .בתגובה ביטלה הסוכנות את זכויותיה של בית"ר לקבל
רישיונות בתור ארגון חלוצי ,ומאותה עת יכלו להגיש בקשות עלייה רק באופן
פרטי 285.אחד משיאי המשבר היה פרישתו של ז'בוטינסקי מההסתדרות הציונית
וייסוד ההסתדרות הציונית החדשה (הצ"ח) בשנת .1935פרישת הרוויזיוניסטים
נתפסה כאיום חמור ,מפני ששיקפה תחרות פוליטית ואיום על הממסד הקיים.
ז'בוטינסקי ותנועתו שאפו להיות חלופה לממסד־הציוני ולהסתדרות הציונית
ה'ישנה' ,והמאבק נגדם נתפס כמאבק על שמירת ההגמוניה ביישוב .המאורעות
שפרצו בשנת 1936הביאו לשיא נוסף את המחלוקת ביישוב ביחס לדרכי התגובה.
המחלוקת ניטשה בין 'ההגנה' ,ככוח הצבאי המרכזי של היישוב המאורגן ,שדגלה
במדיניות 'ההבלגה' ,לבין 'ארגון צבאי לאומי' (אצ"ל) ,בהנהגתו של ז'בוטינסקי,
שדחה מדיניות זו ,וממרס 1937ביצע פעולות נגד מטרות ערביות ,למורת רוחה
של ההנהגה המרכזית של היישוב286.
לא מפתיעה אפוא העובדה שבמתיחות בין שמאל לימין הוטחו האשמות
גם בתחומי הימייה השונים .אחת הבולטות שבהן ,שנשמעה כבר באותם ימים
מהכיוון הרוויזיוניסטי ,הייתה שההתעוררות של המוסדות הציוניים לבעיית
הים בכלל ולשאלת הדיג בפרט הייתה אטית והאיחור שלהם בפיתוח הענף גרם
נזק ליישוב .על פי אותה טענה ,אף על פי שהארץ הנה בעלת חוף המשתרע
על פני 180ק"מ ,העשוי לשמש אחד המקורות העיקריים להזנת האדם ויש בו
כדי להבטיח מחיה ומקום עבודה למשפחות רבות ,לא ראו המוסדות הציוניים
צורך לייחד לספנות או לדיג מקום בתכניות ההתיישבות .נטען שהם הפגינו
אדישות לענפים אלו כיוון שחסרו בהם התחושה והמסורות הימיות ,ואדישות
זו גרמה לכך שמקצועות הים לא הוערכו ככל הענפים האחרים במשק
החקלאי ועל כן סבלו מחוסר הון מספיק ,מחסור בבעלי מקצוע והיעדר עזרה
2 85רובינסון ,סערה מסייעת ,עמ' .231-227 ,162-159עוד על העלייה כזירת מאבק
מפלגתי והשימוש בסרטיפיקטים כאמצעי להשגת יעדים פוליטיים בשנות השלושים,
ראו :א' חלמיש ,במירוץ כפול נגד הזמן :מדיניות העלייה הציונית בשנות השלושים,
ירושלים :יד יצחק בן־צבי ,2006 ,עמ' .219-190
2 86להרחבה על כך ראו :י' שביט ,עונת הציד — הסזון :העימות בין היישוב המאורגן
לארגוני המחתרת ,1947-1937 ,תל אביב :הדר.1976 ,
