Page 222 - המהפכה הימית
P. 222

‫‪ | 220‬פרק שלישי‬

‫ובשנים ‪ 1938-1934‬הוא הכשיר חניכי בית"ר נבחרים מאירופה ומארץ־ישראל‬
‫במקצועות הימיים בדרגת הלימודים כמו זו שהייתה קיימת באותה עת בבתי‬
‫הספר הממשלתיים באיטליה‪ 297.‬שלוש מטרות עיקריות מוצהרות היו לתנועת‬
‫בית"ר בהקמת בתי הספר להכשרה ימית‪ :‬הכשרת בני נוער עבריים למקצועות‬
‫הקשורים בים; החדרת רעיון 'כיבוש הים' בקרב החברה היהודית; עידוד יוזמות‬
‫של בעלי הון יהודים להשקיע כספים בקניית ציוד ימי ובהקמת מפעלים ימיים‬
‫עבריים בארץ־ישראל‪ 298.‬במשך כארבע שנים השתלמו בצ'יוויטווקיה כ־‪120‬‬
‫חניכים‪ ,‬בשלושה מחזורים‪ ,‬וקיבלו הכשרה ענפה במקצועות הים‪ .‬ייסוד בית‬
‫הספר הימי תאם את תפיסת עולמו של ז'בוטינסקי ואת שאיפתו לשנות את‬
‫אופיו של הנוער היהודי בגולה וליצור דמות של יהודי חדש וגאה‪ .‬המסע הגזעני‬
‫של מוסוליני נגד היהודים‪ ,‬בשלהי ‪ ,1938‬שם קץ לפעילות בית הספר הימי‬

                     ‫ולפעילותה של התנועה הרוויזיוניסטית באיטליה בכלל‪299.‬‬
‫תכנית הלימודים בבית הספר כללה לימודים עיוניים בארבע מחלקות‪:‬‬
‫ספנות‪ ,‬מכונאות‪ ,‬דיג ובניית ספינות והכשרה מעשית בהפלגה בים‪ .‬בגמר‬
‫הלימודים נדרשו התלמידים להיבחן בשתי בחינות‪ :‬הראשונה מטעם בית הספר‬
‫והשנייה מטעם ועדה ממשלתית איטלקית‪ .‬אלה שהצליחו בשתי הבחינות קיבלו‬
‫תעודה של רב־חובל‪ ,‬שאפשרה להם לפקד על אנייה במימי הים התיכון‪ .‬הרשות‬

‫‪ 	297‬תרמה לכך העובדה שאת בית הספר הסכים לנהל ולהדריך הקפטן האיטלקי ניקולה‬
‫פוסקו‪ ,‬שהתלהב מרעיון כיבוש הים העברי ושנחשב באיטליה באותם ימים למומחה‬
‫ימי מהמעלה הראשונה‪ ,‬ובמיוחד בתחום הדיג‪ :‬הוא הכניס את המוטוריזציה בצי‬
‫הדיג האיטלקי‪ ,‬כתב ספרים על דיג ומפותיו הבטומטריות שימשו כמורה דרך לדייג‬
‫האיטלקי‪ .‬עדות ממקור ראשון על ייסוד בית הספר ועל הקפטן פוסקו ראו בהרחבה‪:‬‬

                                               ‫הלפרן‪ ,‬תחיית הימאות‪ ,‬עמ' ‪.118-104‬‬
‫‪ 2	 98‬מרקוביצקי‪ ,‬כחלוץ לפני המחנה; עדויות נוספות על הפעילות בבית הספר הימי‬

       ‫באיטליה ראו‪ :‬אראל‪ ,‬לפניך הים‪ ,‬עמ' ‪ ;36-24‬קינן‪ ,‬במבט לאחור‪ ,‬עמ' ‪.61-31‬‬
‫‪ 2	 99‬מרקוביצקי‪ ,‬שם‪ .‬בבית הספר התקיימה גם הכשרה לדיג‪ ,‬בהשתתפות אנשים מהארץ‬
‫ומהגולה‪ ,‬ואת הכשרתם המעשית הם קיבלו על ספינות דיג מקומיות‪ .‬מספר התלמידים‬
‫במסגרת הזו היה מועט‪ :‬את המחזור השני‪ ,‬שנפתח ביוני ‪ ,1936‬סיימו שבעה תלמידים‪,‬‬
‫ועם סיום המחזור השלישי נענו חמישה מהבוגרים ועלו לארץ עם רישיונות עלייה‪,‬‬
‫שהתקבלו ממחלקת העלייה של הסוכנות‪ ,‬זאת לאחר שבראשית ‪ 1937‬הגיע לשם מנהל‬
‫מחלקת העלייה של הסוכנות‪ ,‬אליהו דובקין‪ ,‬כדי לראות במו עיניו את בית הספר‬
‫הימי‪ .‬דובקין התרשם כנראה ממה שראה והיה מוכן לתת להם רישיונות עלייה אם‬
‫ייאותו לקבלם באופן אישי‪ ,‬לא כבית"רים‪ .‬חמישה מבוגרי הקורס נענו להצעתו‪ ,‬שניים‬
‫הצטרפו אליהם מאוחר יותר וכן שלושה נוספים מהארץ‪ ,‬ובסך הכול מנתה הקבוצה ‪10‬‬
‫דייגים‪ ,‬שהתיישבו על שפת הירקון בראשית קיץ ‪ .1937‬קבוצה זו‪ ,‬שנקראה 'רידינג'‪,‬‬
‫קיבלה סיוע מסוים ממחלקת הים של הסוכנות‪ ,‬אך היא לא שרדה לאורך ימים וב־‪1939‬‬

    ‫התפרקה‪ .‬ראו‪ :‬פורת‪ ,‬כובשי הדיג‪ ,‬עמ' ‪ ;53-52‬הלפרן‪ ,‬תחיית הימאות‪ ,‬עמ' ‪.297‬‬
   217   218   219   220   221   222   223   224   225   226   227