Page 251 - המהפכה הימית
P. 251

‫הפעילות הימית היהודית בימי מלחמת העולם השנייה | ‪249‬‬

‫הכיסאות' של הגורמים המיישבים בשנות המלחמה‪ :‬היישובים הראשונים עלו‬
‫לקרקע ערב המלחמה ונעדרו ניסיון ימי מספק‪ ,‬במחלקה להתיישבות לא הייתה‬
‫תכנית מסודרת לרכישת קרקעות בחופה של הארץ‪ ,‬ואם הייתה קרקע לאומית‬
‫לא דאגו להבטיח אותה ליישובים שעל הים דווקא‪ .‬המחלקה גם לא הייתה‬
‫מודעת לצרכים הייחודיים של צורת התיישבות זו ולא השתתפה בדאגה לפיתוח‬
‫יישובי הים בטענה שהדיג הוא מחוץ לתחום פעולתה‪ .‬כמו כן החופים‪ ,‬שלא היו‬
‫מבורכים במקומות המתאימים למעגן ספינות‪ ,‬הצריכו הכשרה שהייתה כרוכה‬
‫בהשקעה כספית גדולה‪ ,‬וזו הרתיעה את המוסדות המיישבים‪ 75.‬חברת 'נחשון'‪,‬‬
‫שהייתה חברה הסתדרותית‪ ,‬טענה בעניין זה שהיא חברה עסקית לכל דבר‬
‫ועליה לשלם דיבידנדים למשקיעים‪ .‬היא ראתה את עצמה כגורם משלים להון‬
‫הלאומי ונמנעה ממתן תמיכות קבועות וישירות ליישובים עצמם‪ .‬אי־ההכרה‬
‫ביישובי הדייגים כבמשקים חקלאיים רגילים באה לידי ביטוי גם בשיטת הניהול‬
‫של ספינות המכמורת על ידי 'נחשון'‪ ,‬שהכבידה על יישובי הדייגים‪' :‬נחשון'‬
‫העסיקה בתחילה את חברי הקיבוצים כדייגים שכירים על האניות תמורת‬
‫אחוזים מההכנסה על שלל הדגים‪ ,‬בטענה שרק על בסיס פעולה עסקית רגילה‬
‫תוכל לשלם דיבידנדים לבעלי המניות‪ .‬אלא שההכנסות שנותרו בידי הדייגים‬
‫היו תמיד נמוכות והסבו הפסדים למשקים‪ .‬הקיבוצים מצדם תבעו ש'נחשון'‬
‫תמסור להם את הספינות בתנאי חכירה ושהימאות תתנהל על ידיהם כמשק‬
‫עצמאי‪ ,‬כמו בחקלאות ובתעשייה‪ ,‬בטענה שתמיד יש יתרון לעובד העצמאי‬
‫האחראי להנהלת משקו‪ .‬לקראת סוף המלחמה הביעה 'נחשון' את הסכמתה‬
‫להעברת הספינות לרשות הגופים שעסקו בדיג‪ 76.‬ליישובי הדייגים‪ ,‬שלא היה‬
‫באפשרותם להשקיע את הנדרש לפיתוח הענף ולשכלולן של ספינות המכמורת‪,‬‬
‫הייתה אפוא תקופת המלחמה תקופה של משבר קשה‪ .‬רוב המשקים שהוקמו‬
‫לאורך רצועת החוף הים־תיכונית ושסבלו גם מדלדול בכוח האדם‪ ,‬בעיקר בשל‬
‫הגיוס לצי והפסקת העלייה לארץ באותן שנים‪ ,‬נטשו בשנות הארבעים את ענף‬
‫הדיג‪ .‬שדות ים היה המשק היחיד לאורך הים התיכון שלא נטש את ענף הדיג‬

                                                       ‫עד תום תקופת המנדט‪.‬‬

‫‪ 	75‬ז' צור‪' ,‬תפקיד והגשמתו'‪ ,‬חנוך‪ ,‬יישובי דייגים‪ ,‬עמ' ‪ ;41-38‬י' מהרשק‪' ,‬תקציב לכפרי‬
                                                             ‫דייגים'‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.47-44‬‬

‫‪ 	76‬צור‪ ,‬הקיבוץ המאוחד‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪ .136-130‬נכונותה של 'נחשון' להעביר את הספינות‬
‫לאחריותם המוחלטת של היישובים הייתה בעיקר משיקולים כספיים‪' .‬נחשון' הסכימה‬
‫להעביר ספינות שהכנסותיהן היו מועטות‪ ,‬למטה מהמינימום ליום עבודה‪ ,‬למשל‬
‫'סנפיר'‪ ,‬שנמסרה לפלוגת הים כדי לצמצם הפסדים‪ .‬ואולם‪ ,‬בספינות רווחיות יותר‪ ,‬כמו‬

  ‫'נקדימון' ו'נאמן'‪ ,‬המשיכה 'נחשון' לעמוד על תביעתה לניהול משותף של הספינה‪.‬‬
   246   247   248   249   250   251   252   253   254   255   256