Page 248 - המהפכה הימית

‫‪ | 246‬פרק רביעי‬

‫דוד‪ 65.‬הארגון פרסם כתב עת מקצועי ובו מסר מידע מקצועי‪ .‬הארגון גם‬
‫עסק במתן הלוואות‪ ,‬ייעץ בקנייה וביבוא מזון לדגים‪ ,‬בהסדרים בשוק הדגים‬
‫ובשיווקם‪ ,‬במיוחד עם 'תנובה'‪ ,‬ששיווקה את הדגים בשווקים המקומיים‪.‬‬
‫'תנובה' הייתה קואופרטיב לשיווק תוצרת חקלאית‪ ,‬ומגדלי הדגים נזקקו לה‬
‫כיוון שאת הדגים היו חייבים למכור מיד או לאחסן אותם בקירור‪' .‬תנובה'‬
‫דאגה להקים במרכזי היישוב הגדולים מתקנים מיוחדים לקליטת דגי הים‬
‫ודגי הברכות והפצתם בין סוחרי הדגים בכל יישובי הארץ‪ 66.‬בשנת ‪ 1942‬גדל‬
‫הצורך להעמיד את הענף כולו על בסיס מדעי‪ ,‬ומחלקת הים הקימה ברכת‬
‫ניסיון לגידול דגים ליד שדה נחום‪ .‬תכלית הניסיונות הייתה להעלות את‬
‫פוריות הברכות‪ ,‬ובין השאר נעשו ניסיונות להשבחת הגזע של הקרפיונים‪.‬‬
‫בשיתוף עם המעבדה ההידרולוגית של הטכניון נעשו בדיקות בסוגי הקרקע‬

‫השונים וחלחול המים בהם‪67.‬‬
‫הערכה שנעשתה לענף הדיג העברי באמצע המלחמה (בשנת ‪ )1942‬לימדה‬
‫כי בשנה זו הדיג העברי הגיע ל־‪ 484‬טון‪ ,‬שהיוו ‪ 21.6%‬מהדיג הכללי בארץ‪,‬‬
‫כלומר חלקו היחסי של הדיג העברי בדיג הכללי גדל פי שניים ושליש לערך‬
‫בתוך שנתיים‪ .‬היה זה במידה רבה כתוצאה מכך שהחלק היחסי של גידול דגים‬
‫בברכות בתוצרת הדיג העברי גדל פי עשרה וכבר הגיע באותה עת ל־‪45%‬‬
‫מהדיג העברי בכללו‪ ,‬לעומת הדיג באגמים והדיג הימי‪ ,‬שלא גדלו כלל באותו‬

‫שיעור ושהיוו ביחד ‪ 55%‬משלל הדיג באותה עת‪68.‬‬

‫‪ 65‬ב' בן־אהרון‪' ,‬ארגון מגדלי דגים בישראל'‪ ,‬דיג ומדגה בישראל ג(‪,)1968( )1‬‬
‫עמ' ‪.159-156‬‬

‫‪ 66‬ד' גורביץ וא' גרץ‪ ,‬ההתיישבות החקלאית העברית בארץ־ישראל‪ ,‬ירושלים‪ :‬המחלקה‬
‫לסטטיסטיקה של הסוכנות היהודית לארץ־ישראל‪ ,‬תרצ"ח‪ ,‬עמ' ‪ ;93‬י' מלבין‪' ,‬שווק‬

‫דגים'‪ ,‬דיג ומדגה בישראל ג(‪ ,)1968( )1‬עמ' ‪.93-92‬‬
‫‪ 6 7‬בר כוכבא מאירוביץ‪' ,‬לסכומה של תקופה במפעלי הים העבריים'‪ ,‬ים‪ ,‬אוקטובר‪-‬נובמבר‬

‫‪ ,1946‬עמ' ‪.10-6‬‬
‫‪ 6 8‬ב"כ מאירוביץ‪' ,‬הדיג העברי'‪ ,‬חנוך‪ ,‬יישובי דייגים‪ ,‬עמ' ‪.25-13‬‬