Page 244 - המהפכה הימית
P. 244

‫‪ | 242‬פרק רביעי‬

‫בעל חוות ההכשרה לגידול דגים ביוגוסלביה‪ ,‬שם השתלם טל‪ ,‬שגילה עניין רב‬
‫בתכניות שנרקמו בניר דוד והציע את עזרתו הממשית בהקמת הענף בארץ‪.‬‬
‫לוינגר שלח את המהנדס שלו‪ ,‬פרופ' איבנצ'יץ‪ ,‬שאיתר שטח לברכות ועיבד‬
‫תכנית מפורטת לבנייתן‪ 52.‬בקיץ ‪ 1939‬החלה עבודת העפר ונוסדה 'החברה‬
‫הארצישראלית לגידול דגים'‪ ,‬שבה היו שותפים קיבוץ ניר דוד והסוכנות‬
‫היהודית‪ .‬הסוכנות היהודית רכשה מניות של החברה בסך ‪ 500‬לא"י‪ ,‬אך לא‬
‫קיבלה על עצמה כל אחריות בנוגע להנהלה המשקית של המפעל‪ .‬היה כאן‬
‫שילוב של הון פרטי עם קיבוץ של ההתיישבות העובדת‪ ,‬במעורבותה ותמיכתה‬
‫של הסוכנות כמוסד התיישבותי־לאומי‪ .‬נראה שבנקודה זו לא רצתה הסוכנות‬
‫היהודית להתבונן מהצד במתרחש והחליטה‪ ,‬למרות הקושי של ערבוב הון‬
‫לאומי והון פרטי במפעל משותף‪ ,‬לנהוג בזהירות ולהיות מעורבת במידה‬
‫מסוימת של שליטה בתהליך ההתהוות של המפעל ואפשרויות פיתוחו בעתיד‪53.‬‬
‫בפועל‪ ,‬מחלקת הים סייעה מאוחר יותר לכל המשקים בתכנון ובבדיקות השונות‬
‫שנדרשו להקמתן של הברכות‪ ,‬נתנה הדרכה בשיטות גידול וסייעה בקבלת‬

                                                 ‫ההלוואות הדרושות להקמה‪54.‬‬
‫הברכות בניר דוד‪ ,‬ששטחן הוגדל בינתיים ל־‪ 250‬דונם‪ ,‬מולאו בראשית‬
‫פברואר ‪ 1940‬במים והוכנסו לתוכן ‪ 20,000‬דגיגי קרפיון מהטלה שנעשתה‬
‫במקום‪ 55.‬בתום גידול של חודשים אחדים התברר שהגידולים טובים מאוד‬
‫והרווחים נטו לדונם מצוינים‪ ,‬נתונים ששכנעו יותר מכול את הסוכנות בכך‬
‫שהענף רווחי וניתן לפתח את הגידול‪ 56.‬ההצלחה של גידול הדגים בניר דוד‬
‫הביאה קיבוצים נוספים להקים ברכות‪ .‬התופעה בלטה בעמק בית שאן ובעמק‬
‫החולה‪ ,‬הודות למליחות הקרקע‪ ,‬מליחות המים ותנאי האקלים המיוחדים‬
‫ששררו בשני אזורים אלה‪ 57.‬אחד הגורמים החשובים להצלחתו של הענף‬

                                                            ‫‪ 5	 2‬טל‪ 40 ,‬שנה לענף המדגה‪.‬‬
                                                           ‫‪ 5	 3‬לויה‪ ,‬ענף המדגה‪ ,‬עמ' ‪.83‬‬
 ‫‪ 	54‬ב"כ מאירוביץ‪ ,‬סיכום פעולות מחלקת הים בשנת תש"ג‪ ,‬לא מתוארך‪ ,‬אצ"מ‪.S105/5 ,‬‬
‫‪ 	55‬וידרא‪ ,‬הודעה לעיתונות בדבר משק גידול הדגים בניר דוד‪ ,‬חיפה‪ 14 ,‬בפברואר ‪,1940‬‬
                  ‫אצ"מ‪ ;S9/1572 ,‬וידרא למאירוביץ‪ ,‬חיפה‪ 18 ,‬באוקטובר ‪ ,1940‬שם‪.‬‬
‫‪ 	56‬באמצע ‪ ,1941‬לאחר שישה–שבעה חודשי גידול‪ ,‬התברר שהרווח נטו עמד על ‪5,184‬‬
‫לא"י לדונם — רווח שהיה באותה עת מעל ומעבר לכל צורה אחרת של ציד דגים או‬
‫אף ענפים חקלאיים אחרים‪ .‬ב"כ מאירוביץ אל דוד הורביץ‪ 15 ,‬באוקטובר ‪ ,1941‬אצ"מ‪,‬‬

                                                                            ‫‪.S53/1339‬‬
‫‪ 	57‬על התנאים המיוחדים לגידול דגים בשני אזורים אלו ראו‪ :‬ד' ניר‪ ,‬אזור עמק בית שאן —‬
‫חבל ארץ בגבול מדבר‪ ,‬תל אביב‪ :‬הקיבוץ המאוחד‪ ,‬תשכ"ז‪ ,‬עמ' ‪;172-170 ,145 ,86‬‬
‫ג' ביגר‪ ,‬וי' בן ארצי‪' ,‬תמורות בנוף היישובי בגליל העליון בתקופת המנדט'‪,‬‬
   239   240   241   242   243   244   245   246   247   248   249