Page 241 - המהפכה הימית

‫הפעילות הימית היהודית בימי מלחמת העולם השנייה | ‪239‬‬

‫וההתרחבות בפעילות בתחום הדיג העברי בולטת מראשית המלחמה‪ ,‬וכבר בשנת‬
‫‪ 1940‬גדלה כמות הדיג העברי כמעט פי שלושה (‪ 182‬טונות) ביחס לשנה שקדמה‬
‫לה‪ .‬כמות זו גם כמעט ושילשה את החלק היחסי של הדיג העברי‪ ,‬שהגיע בשנה זו‬
‫לכדי ‪ 9.2%‬מהדיג הכללי בארץ‪ .‬בחלוקה הפנימית בין צורות הדיג העברי בולטת‬
‫העלייה בחלקו היחסי של הדיג בברכות‪ ,‬שבו נרשם קצב הגידול הגבוה ביותר‪,‬‬
‫והוא הגיע בשנה זו ל־‪ 11%‬מהדיג העברי לסוגיו‪ ,‬בהשוואה לאחוז אחד מהדיג‬
‫העברי בשנה הקודמת‪ 39.‬מגמת הצמיחה של ענף הדיג העברי תימשך לכל אורך‬
‫שנות המלחמה ובשנים שאחריה‪ ,‬ובתוך כך גם יגדל בהתמדה חלקו היחסי של‬
‫הדיג העברי בדיג הכללי בארץ‪ .‬הגורם העיקרי לכך הוא קצב הצמיחה הגבוה‬
‫של ענף גידול הדגים בברכות‪ ,‬מגמה שגם תשפיע על אופן החלוקה הפנימית של‬

‫מקורות הדיג של היישוב היהודי‪.‬‬

‫גידול דגים בברכות (המדגה)‬

‫לדיג ימי ולדיג באגמים‪ ,‬שתי צורות הדיג העיקריות שהיו נהוגות בארץ בשנות‬
‫העשרים והשלושים‪ ,‬נוספה לקראת סוף שנות השלושים צורה שלישית‪:‬‬
‫גידול דגים בברכות‪ .‬על מנת שגידול דגים יהיה רווחי‪ ,‬דרושים מים זורמים‬
‫ובקעה טבעית שניתן לסוגרה בקלות או ניתן לבנות בה ברכה מוקפת בסוללות‬
‫עפר‪ .‬בארץ־ישראל נמצא שבאזורים מסוימים טמפרטורת המים טובה לגידול‬
‫קרפיונים‪ .‬כדי להוציא את הרעיון מהכוח אל הפועל נדרש שילוב של יוזמה‪,‬‬

‫ידע והון‪ ,‬על מנת לקיים את הענף הזה בשטחים מתאימים‪40.‬‬
‫הראשון שהקים בארץ ברכה לגידול דגים היה מרדכי שוורץ‪ ,‬תלמיד בבית‬
‫הספר מקווה ישראל‪ ,‬שבשנת ‪ 1926‬הביא מווינה‪ ,‬שם עסקה משפחתו בסחר‬
‫בדגים‪ ,‬קרפיונים ראשונים לגידול בברכת ההשקיה בפרדס של מקווה ישראל‪.‬‬
‫היוזמה של שוורץ הייתה קצרת ימים‪ ,‬כיוון שהבריטים אסרו לחפור ברכה‬

‫‪ 3 9‬ה' יערי‪ ,‬מזכיר מחלקת הדיג‪ ,‬שלל הידוג הא"י למקורותיו‪ 25 ,1946-1939 ,‬בנובמבר‬
‫‪ ,1947‬אצ"מ‪ ;S74/118 ,‬צור‪ ,‬הקיבוץ המאוחד‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ ,346‬נספח א; צור‪ ,‬הקיבוץ‬
‫המאוחד ב‪ ,‬עמ' ‪ .132‬הסיבה המרכזית לקצב הצמיחה הגבוה של גידול דגים בברכות‬
‫הייתה הרווחיות הצפויה לצורת גידול זו כפי שנצפתה כבר בשנה הראשונה להפיכתו‬
‫לגידול מסחרי‪ .‬בשנת ‪ 1940‬ההכנסה הממוצעת לטון דגים בדיג חופי הייתה הנמוכה‬
‫ביותר ועמדה על ‪ 43‬לירות ארצישראליות‪ ,‬בדיג במים עמוקים היא עמדה על ‪ 48‬לירות‬
‫לטון דגים‪ ,‬בדיג באגמים היא עמדה על ‪ 56‬לירות לטון דגים ואילו ההכנסה לטון‬
‫מגידול דגים בברכות עמדה על ‪ 150‬לירות‪ ,‬פי שלושה מכל אחת מצורות הדיג האחרות‪.‬‬
‫‪ 4 0‬הצגת התפתחותו של ענף המדגה בארץ נסמכת במידה רבה על עבודותיו המפורטות של‬

‫אמנון לויה בנושא זה‪ :‬לויה‪ ,‬ברנקו זיצר; לויה‪ ,‬ענף המדגה‪.‬‬