Page 242 - המהפכה הימית

‫‪ | 240‬פרק רביעי‬

‫נוספת להטלת ביצים להתרבות מחשש שזו תביא לריבוי יתושים הגורמים‬
‫להידבקות במלריה‪ .‬למעט הברכה של שוורץ במקווה ישראל‪ ,‬שהייתה הברכה‬
‫היחידה שהוקמה בפועל‪ ,‬אף אחת מהתכניות הנוספות שנרקמו בנושא זה לא‬

‫מומשה עד אמצע שנות השלושים‪41.‬‬
‫הניסיון השני לגידול דגים בארץ נעשה על ידי ברנקו זיצר‪ ,‬שהגיע ארצה‬
‫מזגרב שביוגוסלביה ב־‪ ,1932‬ולמשפחתו היו שם ברכות לגידול דגים‪ .‬הוא סייר‬
‫בארץ במשך חודשים מספר‪ ,‬תר אחר מקום מתאים והחליט לבסוף כי מעיינות‬
‫הקורדני (עין אפק) שבעמק זבולון הם המתאימים ביותר‪ .‬במרס ‪ 1933‬החכירה לו‬
‫הקרן הקימת לישראל (קק"ל) שטח של ‪ 106‬דונם במקום‪ 42.‬את השנה הראשונה‬
‫השקיע זיצר בניקוי המקום והכשרתו‪ ,‬ולאחר מכן נסע ליוגוסלביה והביא עמו‬
‫‪ 3,000‬קרפיונים‪ ,‬ואלה הוכנסו לברכות והתפתחו בהן היטב‪ .‬בשלב הבא הובאו‬
‫מהונגריה דגות־אמהות למטרת רבייה‪ .‬הבריטים סייעו בכך שלא גבו את מלוא‬
‫המסים על הדגים שהביא מתוך רצונם לסייע לכלכלת הארץ ולנסות להשתחרר‬
‫מיבוא הדגים והבשר לארץ‪ .‬הכנסתן של האמהות לברכות הטלה מיוחדות‪ ,‬באמצע‬
‫אפריל ‪ ,1934‬הביאה להצלחה גדולה‪ ,‬ובמשך למעלה משנתיים פעל המקום‬
‫בקנה מידה מסחרי‪ .‬אלא שההצלחה הייתה קצרת מועד‪ ,‬וכבר בשנת ‪ 1936‬חוסל‬
‫המפעל‪ ,‬בעיקר בשל ההלוואות שנטל זיצר‪ ,‬שההכנסות לא הספיקו לכסותן‪ ,‬ובשל‬
‫המאורעות שפרצו באותה שנה‪ ,‬שפגעו אף הם בהכנסות עקב ניתוקו המוחלט של‬
‫אזור קורדני מריכוזי היישוב היהודי בארץ באותה תקופה‪ 43.‬וידרא טען שזיצר לא‬
‫היה מסוגל לנהל את המפעל לא מבחינה מקצועית ולא מבחינה מסחרית וכי זו‬
‫הייתה הסיבה העיקרית לכישלונו‪ 44.‬הערכה מאוחרת ומאוזנת יותר רואה בזיצר‬
‫את אחד מחלוצי מגדלי הדגים בארץ‪ .‬הוא אמנם לא הצליח מבחינה כלכלית‪,‬‬
‫בין היתר כיוון שהיה יזם פרטי ולא קיבל עזרה כספית מהמוסדות המיישבים‬
‫והלוואות מהבריטים‪ ,‬כפי שזכו הקיבוצים שגידלו דגים אחריו‪ ,‬אך מפעלו היה‬
‫נקודת פתיחה לענף גידול הדגים בברכות‪ ,‬ובו הוכח לראשונה כי הקרפיון מתאים‬

‫לתנאי האקלים בארץ וכי ראוי לבחון את היתכנות הענף גם במקומות אחרים‪45.‬‬

‫‪ 4 1‬ש' אביצור‪ ,‬ממצאים ומאמצים‪ :‬מחוללי המהפיכה בדרכי הייצור בארץ‪ ,‬ירושלים‪ :‬יד‬
‫יצחק בן צבי‪ ,‬תשמ"ו‪ ,‬עמ' ‪ .106-102‬לויה‪ ,‬ברנקו זיצר‪ ,‬עמ' ‪ .80-75‬הניסיונות השונים‬
‫לא באו לכלל מימוש באותה עת עקב בעיות במציאת שטח פנוי‪ ,‬היעדר ידע בתחום‬

‫גידול הדגים ומחסור במזומנים‪.‬‬
‫‪ 4 2‬זאת על פי ריכוז הכלור במעיינות הקורדני‪ ,‬שנמצא מתאים לגידול דגים‪ .‬ראו לויה‪,‬‬

‫ברנקו זיצר‪ ,‬עמ' ‪.81-80‬‬
‫‪ 4 3‬פרטים נוספים על השתלשלות המפעל בקורדני ראו שם‪ ,‬עמ' ‪.89-82‬‬
‫‪ 44‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ;90-89‬וידרא‪' ,‬הדייג בארץ ישראל לשיטותיו'‪ ,‬חנוך‪ ,‬יישובי דייגים‪ ,‬עמ' ‪.26‬‬

‫‪ 45‬לויה‪ ,‬ברנקו זיצר‪ ,‬עמ' ‪.94‬‬