Page 247 - המהפכה הימית

‫הפעילות הימית היהודית בימי מלחמת העולם השנייה | ‪245‬‬

‫לוח ‪ :3.3‬מדגה יהודי‪641948-1939 ,‬‬

‫יבול שנתי ממוצע‬ ‫תוצרת‬ ‫שטח‬ ‫שנה‬
‫(ק"ג לדונם)‬ ‫(טון)‬ ‫(דונם)‬
‫‪1939‬‬
‫‪97‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪1940‬‬
‫‪107‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪1941‬‬
‫‪95‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪1,200‬‬ ‫‪1942‬‬
‫‪123‬‬ ‫‪211‬‬ ‫‪3,300‬‬ ‫‪1943‬‬
‫‪145‬‬ ‫‪404‬‬ ‫‪5,595‬‬ ‫‪1944‬‬
‫‪126‬‬ ‫‪689‬‬ ‫‪7,950‬‬ ‫‪1945‬‬
‫‪141‬‬ ‫‪1,153‬‬ ‫‪9,930‬‬ ‫‪1946‬‬
‫‪164‬‬ ‫‪1,256‬‬ ‫‪12,187‬‬ ‫‪1947‬‬
‫‪1,722‬‬ ‫‪13,748‬‬ ‫‪1948‬‬
‫‪2,254‬‬

‫בחינת הנתונים ביחס לעמק בית שאן ולעמק החולה בשטחי ברכות הדגים‬
‫מלמד שבשני אזורים אלה הייתה באופן כללי עלייה לאורך השנים במפעלי‬
‫ברכות הדגים‪ .‬במיוחד בולטת ה'קפיצה' הגדולה שעשה המפעל בשנים‬
‫‪ ,1945-1942‬שבהן שטחי הברכות בשני אזורים אלה גדלו פי שלושה ויותר‪.‬‬
‫פער מסוים נמצא בבחינת הכמות הממוצעת לק"ג לדונם לשנה‪ ,‬שבה הובילו‬
‫קיבוצי עמק בית שאן לכל אורך השנים בכמות היבול שהפיקו‪ .‬כך לדוגמה‪,‬‬
‫בשנת ‪ 1948‬הופקו בעמק בית שאן ‪ 168‬ק"ג לדונם בממוצע לעומת ‪ 158‬ק"ג‬
‫בעמק החולה‪ .‬בשני האזורים בחינת התוצאות הכלליות מלמדת על עלייה‬
‫ביבול השנתי הממוצע לדונם בק"ג‪ ,‬שממנה ניתן להסיק שעם הזמן והניסיון‬

‫הצליחו המגדלים להוציא תפוקות טובות יותר מהגידול עצמו‪.‬‬
‫קיבוצי עמק בית שאן היו גם המובילים בהקמתו של 'ארגון מגדלי הדגים'‪,‬‬
‫שהייתה לו תרומה חשובה לביסוס הענף בקיבוצים‪ .‬למן ראשית פעילותו‬
‫התבררה ההכרה כי ללא ידע מקצועי ולימוד אין סיכוי להתפתחות הענף‪,‬‬
‫והארגון קיבל על עצמו לעסוק בייעוץ והדרכה למשקים בכל הקשור בהקמת‬
‫ברכות חדשות‪ .‬הקורס הראשון למגדלי דגים נערך בשנת ‪ 1942‬בקיבוץ ניר‬

‫‪ 64‬שם‪ ,‬עמ' ‪ 138‬ועדכונים נוספים לטבלה שניתנו לי מטעם המחבר‪.‬‬