Page 240 - המהפכה הימית
P. 240

‫‪ | 238‬פרק רביעי‬

‫מועט יחסית של בעלי מקצוע‪ .‬רק במקומות מעטים — אלכסנדריה‪ ,‬פורט סעיד‬
                                          ‫וחיפה — היו ריכוזים גדולים יותר‪36.‬‬

                          ‫דיג בארץ‬

‫כאמור בפרק הקודם‪ ,‬תצרוכת הדגים בארץ ערב מלחמת העולם השנייה (‪)1939‬‬
‫הייתה ‪ 1,816‬טונות‪ ,‬וממנה סיפק היישוב היהודי ‪ 67‬טונות בלבד (‪ ,)3.7%‬שהיוו‬
‫‪ 5%‬מערך שוק הדיג בלירות ארצישראליות‪ .‬הדיג הערבי שלט בענף וסיפק את‬
‫החלק המכריע‪ 82% ,‬הן מהכמות שנדוגה והן מערכה הכספי‪ ,‬ואילו הדיג האיטלקי‬
‫נע בין ‪ 13%‬ל־‪ 14%‬ותפס את יתרת השוק‪ .‬בשנה זו התקיים לראשונה גם דיג‬
‫בברכות‪ ,‬אלא שחלקו היחסי בדיג העברי היה עדיין מזערי‪ :‬דיג באגמים היה ‪40‬‬
‫טונות (‪ ,)60%‬דיג במים עמוקים היה ‪ 19‬טונות (‪ ,)28%‬דיג חופי היה ‪ 7‬טונות‬
‫(‪ )10%‬וגידול דגים בברכות היה ‪ 0.8‬טונות‪ ,‬אחוז אחד בלבד מהדיג העברי באותה‬
‫שנה‪ 37.‬אלא שבניגוד לספנות‪ ,‬שפיתוחה הוקפא בפרוץ המלחמה‪ ,‬הצליח ענף‬
‫הדיג היהודי הצעיר דווקא להתרחב בשנות המלחמה בכל ענפי הדיג‪ :‬בדיג ימי‪,‬‬
‫בדיג באגמים ובמיוחד בגידול דגים בברכות‪ .‬מבין הגורמים המרכזיים לכך היו‬
‫המחסור בדגים‪ ,‬בשל האיסור על אניות הדיג האיטלקיות להפליג מול חופי הארץ‬
‫משנת ‪ ,1942‬והפסקת יבוא הדגים לארץ‪ ,‬וכן הגידול העצום בתצרוכת הדגים לרגל‬
‫חנייתו של הצבא הבריטי בארץ‪ .‬במציאות חדשה זו‪ ,‬שבה עלה הביקוש על ההיצע‬
‫הקיים‪ ,‬החלה נהירה של אנשים פרטיים וגורמים שונים לענף הדיג‪ ,‬שכן עמדו על‬
‫כך שניתן להפיק רווחים בענף שרק מעטים גילו בו עניין עד כה‪ 38.‬מגמת הגידול‬

‫‪ 3	 6‬זאב הים‪' ,‬מגויסינו לצי חזרו לביתם'‪ ,‬ים‪ ,‬יוני ‪ ,1946‬עמ' ‪ .6-4‬עוד על אווירת המגויסים‬
‫העבריים לצי‪ ,‬ראו‪L. Rabinowitz, ‘Jewish Jack Tars “Palestine Royal Navy”, A Proud :‬‬

‫‪Achievement’, Palestine and Middle East 6 (15) (1943), pp. 113-114; H. A. T. Rosser,‬‬
‫)‪‘A Yarn of a Coy: Jewish Port Operating Unit from Tel-Aviv to Tripoli’, Ibid. 10 (15‬‬

                                                                                  ‫‪(1943), pp. 147-149‬‬

‫‪ 3	 7‬נ' וידרא‪' ,‬התפתחות הדיג העברי'‪ ,‬ים‪ ,‬אפריל‪-‬מאי ‪ ,1946‬עמ' ‪ ;14-12‬צור‪ ,‬הקיבוץ‬
                                                                ‫המאוחד‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪.130‬‬

‫‪ 3	 8‬הדבר בלט בגידול במספרן של ספינות המכמורת בחופי הארץ‪ .‬בסוף המלחמה נמסר כי‬
‫בארץ עובדות ‪ 18‬ספינות מכמורת יהודיות‪ ,‬מתוכן שש ספינות של חברת 'נחשון' ו־‪18‬‬
‫ספינות מכמורת ערביות‪ .‬נ' וידרא‪' ,‬הדיג העברי'‪ ,‬ים‪ ,‬יולי ‪ ,1945‬עמ' ‪ .6-4‬על הספינות‬
‫היהודיות הפרטיות דווח שהיו ברובן נושנות‪ ,‬ללא ציוד מתאים וללא כוח אדם מוכשר‬
‫לעבודה בים‪ ,‬והן טבעו או יצאו מכלל שימוש ובגמר המלחמה כמעט לא נשאר מהן זכר‪.‬‬

       ‫ראו‪ :‬שמידע‪ ,‬תולדות הדייג בארץ‪ ,‬עמ' ‪ ;18‬צור‪ ,‬הקיבוץ המאוחד‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪.130‬‬
   235   236   237   238   239   240   241   242   243   244   245