Page 59 - המהפכה הימית
P. 59

‫רעיונות וניצנים ראשוניים לפעילות ימית יהודית | ‪57‬‬

‫ומודרניים בתחום הדיג‪ ,‬באמצעי תחבורה מותאמים לקירור‪ ,‬במחסנים‪ ,‬בברכות‬
‫לגידול דגים‪ ,‬לא היה מידע בסיסי על תנועות הדגים בימים ובאגמים ורבים‬
‫מהדייגים לא עסקו במלאכתם בקביעות‪ 16.‬גורביץ ראה פוטנציאל גדול בשינוי‬
‫המצב הקיים — בהכנסת מכשור וטכנולוגיה‪ ,‬בארגון ענף הדיג ובשכלולו‪ .‬כל‬
‫אלה יביאו‪ ,‬לדבריו‪ ,‬להתפתחות הענף‪ ,‬לכמויות דגים גדולות יותר בשווקים‬
‫ובהכרח להורדת מחירים‪ ,‬מה שיאפשר צריכה מוגברת של דגים על ידי כלל‬
‫האוכלוסייה המקומית‪ .‬ועדת המים סברה כי יש לנצל את תקופת המעבר שבין‬
‫תום ימי השלטון העות'מאני לראשית ימי השלטון הבריטי כדי לנסות ולעודד‬
‫את כניסת היישוב היהודי לתחום הדיג‪ ,‬שכן ראתה סכנה שסוחר‪ ,‬גם יהודי‪,‬‬
‫שישקיע את כספו בדיג ולא ימצא לפניו דייג עברי‪ ,‬ייאלץ לעבוד עם הדייגים‬
‫הערבים המקומיים‪ .‬בהיעדר דייגים עבריים במספר מספיק ימשיכו הערבים‬
‫לשלוט בשוק המקומי‪ .‬ועדת המים הציעה לפעול בשעת כושר זו‪ ,‬בטרם ייקבעו‬

                                                              ‫כללים חדשים‪17.‬‬
‫עצמאות ימית יהודית בארץ והקמת צי עברי היו היסודות המרכזיים ביוזמתו‬
‫של גורביץ‪ 18.‬תחום הים היה נתון בידיים זרות‪ ,‬והיישוב היהודי היה תלוי בחסדי‬
‫הספנים הערבים‪ .‬הסירות בנמל יפו ולאורך חופי הארץ הופעלו בידי הערבים‪,‬‬
‫שלעתים גרמו לעולים סבל רב בזמן העברתם בסירה מהאנייה אל החוף‪ .‬גם אם‬
‫עזרתם של הערבים בחוף יפו הייתה חיונית בדרך כלל‪ ,‬ראתה הוועדה להדגיש‬
‫את הצדדים הנעימים פחות במפגש שבין העולים לפועלי הים הערבים‪ ,‬כמו‬
‫לדוגמה העובדה שרבים מהעולים איבדו את כספם ואת צרור חפציהם‪ ,‬ואחרים‬
‫גם זכו לטבילה קרה בים‪ .‬הדרכים המשובשות בארץ הביאו גם למעבר באנייה‬
‫ממקום למקום לאורך חופי הארץ — מחיפה ליפו‪ ,‬למשל — והוועדה ציינה‬
‫שגם במקרים אלה חשו העולים לא אחת אי־נוחות רבה לנוכח התנאים והיחס‬

                                                    ‫שקיבלו במהלך ההפלגה‪19.‬‬

                                                                                  ‫‪ 1	 6‬שם‪.‬‬
‫‪ 1	 7‬שם; ועדת המים בארץ ישראל‪ ,‬יפו‪ ,‬אל ועד הצירים‪ 27 ,‬בפברואר ‪ ,1920‬אצ"מ‪.L3/82-7 ,‬‬
‫‪ 	18‬מ' גורביץ‪' ,‬מכתב גלוי לכל הלשכות המעונינות של ההנהלה הציונית'‪ ,‬קונטרס יז‬

                                                            ‫(כסלו תר"פ)‪ ,‬עמ' ‪.32-30‬‬
‫‪ 	19‬אגודת המים‪ ,‬תרבות המים‪ ,‬עמ' ‪ .4-3‬עדויות על יחסם של בעלי הסירות לעולים דרך‬
‫נמל יפו כשגברה העלייה היהודית מצויות ברבים ממקורות התקופה‪ .‬דוגמה אחת מרבות‬
‫הביא עזריה אלון בספרו האוטוביוגרפי‪ ,‬בתיאור עליית משפחתו לארץ בשנת ‪:1925‬‬
‫'עם העגינה יצאו מן הנמל סירות כדי להוריד את הנוסעים לחוף‪ .‬התהליך הזה התנהל‬
‫בקבלנות‪ .‬כל בעל סירה היה מעוניין לתפוס כמה שאפשר יותר נוסעים‪ ,‬והכול נראה‬
‫כמו פשיטה של שודדי ים‪ :‬מלחי הסירות הערבים עלו לאונייה בסולמות וחבלים‪ ,‬והחלו‬
‫לתפוס נוסעים ומטען ולהוריד אל סירותיהם‪ ,‬לא היה אכפת להם להפריד משפחות‬
   54   55   56   57   58   59   60   61   62   63   64