Page 62 - המהפכה הימית
P. 62

‫‪ | 60‬פרק שני‬

‫לארץ‪ .‬לטענת גורביץ‪ ,‬אם תזמין הממשלה פועלים כאלה‪ ,‬יש לשער שתחיית‬
‫החופים על ידי עובדי ים עבריים תידחה למשך שנים; (‪ )3‬לטענתו‪ ,‬בחיפה יש‬
‫עדויות רבות לכך שהמחיר שהספנים הערבים גובים מהיהודים גבוה לפעמים‬
‫פי שניים יותר מהסכום הנגבה מלא־יהודים; (‪ )4‬החוף המערבי של הארץ‬
‫מאפשר קשר לא יבשתי בין ערי החוף‪ ,‬במיוחד במצב שבו חלקים מהיישוב‬
‫היהודי עלולים להיות מנותקים‪ .‬לדבריו‪ ,‬בעזרת ספינות עבריות אפשר להבטיח‬

                                          ‫קשר בלתי תלוי עם מדינות אחרות‪22.‬‬
‫'הודות להשפעת הוועדה ועזרתה'‪ ,‬כטענת גורביץ‪ ,‬אישרה הממשלה בשלהי‬
‫‪ 1919‬את הקמתה של חברת ספינות מנוע בשם ‪23.Pioneer Motor Boat Co.‬‬
‫ספינתה 'החלוץ' הייתה‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬הספינה הראשונה שנעשה ניסיון לרכוש‬
‫בכספי מוסד סקטוריאלי ביישוב היהודי באותה עת — קפא"י‪ ,‬ובכך להופכה‬
‫לאנייה בבעלות מוסדית של קופת הפועלים הארצישראלית‪ ,‬וכנראה גם‬
‫הייתה הספינה הראשונה שהופעלה כקו ספנות עברי להובלת נוסעים ומשאות‬
‫בין נמלי מזרח הים התיכון‪ 24.‬סיפורה של הספינה החל כיוזמה פרטית‬
‫לאחר מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬כאשר 'הכבישים היו משובשים‪ ,‬הרכבת‬
‫לא פעלה והובלת סחורות ותוצרת חקלאית מיפו לחיפה הייתה קשורה‬
‫בהוצאות מרובות'‪ 25.‬בשל כך רכשו שלושה שותפים יהודים מתל אביב —‬
‫אברהם ליפשיץ‪ ,‬משה בן־ציון ספיר ולוי בורשטין — ספינת מפרש ערבית‪,‬‬
‫הסבו אותה לספינת ממונעת בעלת ‪ 30‬כוח סוס והכשירו עליה שני חדרים‬
‫לנוסעים‪ 26.‬המהנדס ברוך קטינקא התקין בה מנוע גדול של משאית צבאית‪,‬‬

‫‪ 	22‬מ' גורביץ אל מ' אוסישקין‪ 30 ,‬במרס ‪ ,1920‬אצ"מ‪ .S30/2575 ,‬גורביץ אף ניבא שם וטען‬
‫שהיישוב העברי זקוק לחברת ספנות כי 'מי יודע אם לא נהיה זקוקים אפילו להעברת‬
‫אוכל ונשק'‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬לטענות גורביץ שהממשלה הבריטית הודתה באותם ימים‬
‫שהספנים הערבים מתנכלים לעלייה היהודית או שבידיו עדויות רבות לכך שהספנים‬

                        ‫הערבים גובים לפעמים כפליים מהיהודים לא נמצאו סימוכין‪.‬‬
                      ‫‪ 2	 3‬מ' גורביץ אל מ' אוסישקין‪ 24 ,‬בנובמבר ‪ ,1919‬אצ"מ‪.L3/65-1 ,‬‬
‫‪ 2	 4‬מ' גורביץ אל מחלקת המסחר והתעשייה של ההסתדרות הציונית‪ ,‬לונדון‪ 14 ,‬בנובמבר‬
‫‪ ,1919‬אצ"מ‪ ;S8/1156 ,‬קאולי‪ ,‬החלוץ‪ .‬ההצעה להקים חברה שתעסוק בספנות חופים‬
‫נדונה גם לפני משלחת פועלי ציון מן הגולה‪ ,‬ששהתה בארץ בחודשים ינואר‪-‬מאי‬
‫‪ .1920‬המשלחת קיימה סיורים‪ ,‬עיינה בספרות מקצועית וניסחה תכניות פעולה‬
‫תוך הערכה ביקורתית של המציאות בארץ באותה עת‪ .‬גולן‪ ,‬משלחת פועלי ציון‪,‬‬

                                                                         ‫עמ' ‪.110-94‬‬
‫‪ 2	 5‬קטינקא‪ ,‬מאז ועד הנה‪ ,‬עמ' ‪ .247‬סיפורה של 'החלוץ' מופיע בכמה מזיכרונות בני‬

                        ‫התקופה‪ ,‬לדוגמה ראו‪ :‬רוקח‪ ,‬פרדסים מספרים‪ ,‬עמ' ‪.159-156‬‬
‫‪ 2	 6‬שלושת היזמים של הספינה העברית הראשונה היו בני העלייה השנייה‪ :‬אברהם ליפשיץ‬
‫(‪ )1938-1871‬יליד רוסיה‪ ,‬עלה לארץ ב־‪ ,1911‬עסק במסחר ובנה בין השאר את הבניין‬
   57   58   59   60   61   62   63   64   65   66   67