Page 96 - ginzei qedem 8
P. 96

‫‪ 96‬אורי ארליך ואבי שמידמן‬

                                                           ‫יום | ]רב[ ]לאוזל[י תם‪4‬רר‬
                                                                     ‫יעשוהו במועומרנט‬

                                                              ‫בו | כוונתה ]להזה[יר אתם‬
                                                              ‫לעשות את עוב ת לדרונם‬

‫ככתוב ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדרתם ברית עולם ביני ובין בני‬
‫ישראל אות היא לעולם כי ששת ימים עשה יי את השמים ואת הארץ וביום השביעי‬

                                                          ‫שבת וינפש)שמות לא‪ ,‬טז‪-‬יז(‬
                                  ‫פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון)תהלים קמה‪ ,‬טז(‬

                                                          ‫ברוך ]‪2‬א[ אתה יי הזן את הכל‬

                                                               ‫יום ן מנוח]ה[ לווונ ה‪5‬רר‬
                                                                          ‫ניתן ב ה אונ ה‬

                                                                ‫בו ןעחתה לרועה יעוינה‬
                                                              ‫עשות עוני כבוים בני עונה‬

                                                             ‫יום ן פיק״תו לעם קו״ו‪6‬רר‬
                                                                ‫ציויתו לבאי נוקרו קז־ו‬
                                                                ‫יום ן קבעתה לעם ק ד ו‬

                                                       ‫־ אוון הוא למועדי מקראי קו־ו‬

                                                             ‫יום ן ובתון לנאמני אךץ‪7‬רר‬
                                                                    ‫ו אין בו לוחה ונארץ‬

‫‪4‬רר ביאו־ המח־וזת‪] :‬לאהל[י‪ :‬ההשלמה על פי כ״י קימב־ידג׳ ‪ .T-S 10H 8.8‬יום‪ ...‬תם‪ :‬לשון הטו־ על פי‬
‫במדב־ כד‪ ,‬ה‪ :‬׳מה טיבו אהליך יעקב׳)ויעקב מכונה ׳תם׳ על פי ב־אשית כה‪ ,‬כז(‪ ,‬והצי־וף ׳יום טוב׳ כאן‬

                                                ‫מוסב על השבת‪ .‬לעשות‪ ...‬לזותם‪ :‬על פי הפסוק הסמוך‪.‬‬
‫‪ 5‬ו ו ביאו־ המח־וזת‪ :‬לשושנה‪ :‬לעם יש־אל)הו שע יד‪ ,‬ו; שיך השי־ים ב‪ ,‬ב(‪ .‬ניתן בויאשנה‪ :‬המצווה‬
‫ניתנה לעם בתחילת ד־כו‪ ,‬עוד לפני מתן תו־ה )השוו‪ :‬מכילתא‪ ,‬בשלח‪ ,‬מסכתא דויסע‪ ,‬א‪ ,‬מהדו־ת‬
‫הו־וויטץ־־בין‪ ,‬עמ׳ ‪56‬ר(‪ .‬סחתה‪ :‬אמ־ת‪ .‬לרועה ישינה‪ :‬למשה‪ ,‬ה־ועה של כנסת יש־אל; וכנסת יש־אל‬

               ‫מכונה ׳ישינה׳ על פי שי־ השי־ים ה‪ ,‬ב‪ .‬עשות ונו׳‪ :‬ק־בנות השבת‪ ,‬על פי במדב־ כח‪ ,‬ט‪.‬‬
‫‪6‬רר ביאו־ המח־וזת‪ :‬ניקז־תו‪ :‬ציווית אותו‪ .‬ראשון ונו׳‪ :‬השבת נזכ־ת ־אשונה ב־שימת המועדים בויק־א‬

                                            ‫פ־ק כג)והשוו לשון הקידוש לשבת‪ :‬׳תחילה למק־אי קודש׳(‪.‬‬
‫‪7‬רר ביאו־ המח־וזת‪ :‬לנאמני אוץ‪ :‬הביטוי על פי תהלים קא‪ ,‬ו‪ ,‬ומוסב כאן על עם יש־אל‪ .‬תומני ונו׳‪ :‬עם‬
   91   92   93   94   95   96   97   98   99   100   101