Page 121 - גנזי קדם יא
P. 121
119
'אגודי לשמך במסות' :קדושתא לשמיני עצרת ליניי
מיכאל רנד
א .מהדורות קודמות של הקדושתא ומקורותיה
הקדושתא 'אגודי לשמך במסות' לשמיני עצרת ,המונחת עתה לפני הקורא במהדורה
ביקורתית חדשה ,היא חלק מן הקורפוס העצום של הפייטן הארץ ישראלי יניי,
שפעל בתקופת השלטון הביזנטי' .מחזור יניי' ,ששרידי עותקיו המפוארים שייכים
לרובד הקדום ביותר של קטעי הגניזה ,כלל במקורו קדושתאות לכל הסדרים של
מחזור הקריאה התלת־שנתי הארצישראלי .מלבד מחזור הקדושתאות לשבתות
הרגילות חיבר יניי גם קרובות למיניהן לשבתות המצוינות ולמועדים .בניגוד
לקדושתאות לשבתות השנה ,החומר הפיוטי הזה אינו מגובש כמחזור מוצק ויציב,
אך אף הוא מיוצג בהעתקות ליטורגיות עתיקות ,מקיפות ומוקפדות ,מן היפות
ביותר שהעניקה לנו הגניזה (להעתקה מסוג זה שייך כ"י ד המשמש במהדורה
שלפנינו; ראה את תיאורו להלן).
לאור עובדות אלה הפך המחקר של פיוטי יניי למרכיב יסודי בחקר התפתחותה
של המסורת היהודית הליטורגית־הפיוטית במזרח בשלהי העת העתיקה ובתקופה
המוסלמית הקדומה .זאת ועוד ,לא נפריז אם נאמר ששני עמודי התווך של
מסורת הפיוט הקלסית (והמסורות המסתעפות ממנה) הם יניי ואלעזר בירבי
קיליר .התבניות ששניהם גיבשו בתחום הקרובה (שהיא הסוגה הפיוטית הנכבדה
ביותר באותה התקופה) הדהדו בהרבה מקרים ביצירותיהם של הפייטנים הבאים
בעקבותיהם .בסופו של דבר ,לא כל התבניות הפיוטיות המצויות אצלם היכו
שורשים בחיבוריהם של ממשיכי דרכם ,אך לאורך ההשתלשלות של מסירת
הפיוט הקלסי מורגש מין שיח ,עתים גלוי עתים סמוי ,המתנהל סביב דפוסי
השירה הנהוגים בחיבוריהם.
* מאמר זה נכתב במסגרת מחקר משותף של שולמית אליצור ושלי המוקדש להעמדת מהדורה מדעית
של פיוטי אלעזר בירבי קיליר לשלושה רגלים .מחקר זה נתמך בידי הקרן הלאומית למדעים ,מס' .93/13
י"א (התשע"ה)
