Page 136 - גנזי קדם יא
P. 136

‫‪ 134‬דנר למיכא‬

‫	 ְי ִדי ְד[ ָיּה] ּב ֹו ִׁשּ ַלח ְו ִהּ ֵלְך ‪ַ /‬עם זּו ְׂש ֵמי ֵחי ֵה ֶלְך ‪ּ //‬וב ֹו ֵּב ְרכּו ַלֶּמ ֶלְך ‪ְ /‬וִׁשְּבחּו ֵׁשם ַמ ְמ ִליְך ָּכל ֶמ ֶלְך‬

‫[‪ ]1‬ככ<תוב> ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המ<לך וילכו לאהליהם‬
‫שמחים וטובי לב על כל הטובה אשר עשה יי לדוד עבדו ולישראל עמו> (מלכים‬

                                                                   ‫א' ח‪ ,‬סו)‬
‫[‪ ]2‬ונא<מר> לך יי הגדולה והגבורה <והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים‬

          ‫ובארץ לך יי הממלכה והמתנשא לכל לראש> (דברי הימים א' כט‪ ,‬יא)‬
           ‫[‪ ]3‬ונא<מר> ואתה קדוש יושב תה<לות> יש<ראל> (תהלים כב‪ ,‬ד)‬

                                                                  ‫	 אל נא‬

                                                                          ‫[ד]‬
        ‫	 ִׁשיּלּום ִׂש ְמ ָחה ‪ִ /‬היא ּ ָכל ִׂש ְמ ָחה ‪ְ //‬ות ֹו ֶס ֶפת ִׂש ְמ ָחה ‪ָׂ /‬שׂש ֹון ְוִׂש ְמ ָח 	ה‬
‫‪ 	20‬הּוא ֶזה ַהּי ֹום ֲאֶׁשר ּב ֹו ָנ ִגי ָלה ְו ִנְׂש ְמ ָחה ‪ּ //‬ב ֹו ְּב ַמ ֲעֶׂשיָך ִּתְׂש ַמח ‪ְ /‬ו ַעָּמְך ְּבע ֹוָׂשיו ִיְׂש ַמח‬

                  ‫	 ָל ֵכן ָק ְרָּבנ ֹו ְמיֻו ָחד ‪ְּ /‬ב ַפר ֶא ָחד ‪ְ /‬וַא ִיל ֶא ָחד ‪ְ /‬ל ִה ְת ַי ֵחד ַי ַחד‬
‫	 ַעם ֶא ָחד ‪ְ << /‬מ ַי ֲחָּדְך ַי ַחד>> ‪ִּ /‬בְׁש ֶכם ֶא ָחד ‪ְּ /‬ב ֶפה ֶא ָחד ‪ּ /‬ו ְב ֵלב ֶא ָחד ‪ְ /‬י ָי ֶא ָחד‬

‫מ ־ ב א ‪ 18‬ידידיה] מוג ה ע ל פי א ד ה ידיד ב ‪ /‬בו] כי ד ה ‪ /‬שלח והלך] שילח והילך א ד ה ‪ /‬שמיחי] שמחו ד ‪/‬‬
                                              ‫הלך] הילך א בהילך ד ‪ /‬ברכו] בירכו א ד ה ‪ /‬ושבחו] ושיבחו א‬

‫שרשרת הפסוקים‪ 1 .‬אחר יו ונ' ויקרא בספר תורת האלהים יום ביום מיום הראשון עד יום האחרון ויעשו חג‬
   ‫שבעת ימים וביום השמ[יני] עצרת כמשפט (נחמיה ח‪ ,‬יח) א ‪ 2‬ח סר א ‪ 3‬לפניו ונ' ימלוך (תהלים קמו‪ ,‬י) א‬

‫ד‪ 21 .‬להתיחד] להיתיחד א להתייחד ד ‪ 22‬עם] גוי א בגוי ד ‪ /‬מיחדך יחד] ע ל פי א [‪ ]...‬יחד ד ‪ /‬בפה] ובפה א ד‬
                                                                                ‫‪ /‬ובלב] בלב ד ‪ /‬יי] ליי א‬

‫על המשפט‪ :‬הלשון על פי ישעיהו כח‪ ,‬ו‪ .‬עצרת כמשפט‪ :‬נחמיה ח‪ ,‬יח‪ 18 .‬ידידיה‪ ...‬למלך‪ :‬על פי הפסוק הסמוך‪.‬‬
‫לזיהוי המאורע עם שמיני עצרת ראה‪' :‬ויום טוב האחרון של חג פייס לעצמו‪ ...‬שנ' ביום השמיני שלח את העם‬
‫ויברכו את המלך (מלכים א' ח‪ ,‬סו)' (תוספתא‪ ,‬סוכה [=תוספתא מועד‪ ,‬מהדורת ש' ליברמן‪ ,‬ניו־יורק תשכ"ב‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ]278–256‬ד‪ ,‬יז‪ ,‬עמ' ‪ .)276‬ידידיה‪ :‬שלמה המלך‪ ,‬על פי שמואל ב' יב‪ ,‬כה‪ .‬עם זו‪ :‬ישראל‪ ,‬על פי 'עם זו גאלת' (שמות‬
‫טו‪ ,‬יג) ועוד‪ .‬שמיחי הלך‪ :‬על פי 'וילכו‪ ...‬שמחים' בפסוק הסמוך‪ .‬ושבחו‪ ...‬מלך‪ :‬ראה בסוף המדרש המובא בביאור‬

                                ‫לטור ‪ .6‬ממליך כל מלך‪ :‬כינוי להקב"ה; השווה 'ומהקים מלכין' (דניאל ב‪ ,‬כא)‪.‬‬
‫ד‪ 19 .‬שילום שמחה היא כל שמחה‪ :‬תוספת השמחה של שמיני עצרת (השווה בטור ‪ )4‬נחשבת שמחה שלמה‬
‫בפני עצמה‪ .‬הרעיון מקביל לקביעה ההלכתית‪' :‬שמיני רגל בפני עצמו' (פסיקתא דרב כהנא [לעיל‪ ,‬ביאור לטורים‬
‫‪ ]4–3‬כח‪ ,‬ו‪ ,‬עמ' ‪ ,429‬ומקבילות)‪ .‬לניסוחים דומים אצל יניי השווה‪' :‬אחרית ימים הם כל ימים' (רבינוביץ [לעיל‪,‬‬
‫הערה ‪ ,]4‬עמ' ‪[ 151‬בקדושתא 'אורח משפטיך בראש ישרים'‪ ,‬טור ‪' ;)]39‬כי סוף שנה כל שנה' (רבינוביץ‪ ,‬שם‪ ,‬עמ'‬
‫‪[ 157‬בקדושתא לדברים יא‪ ,‬י‪ ,‬טור ‪ 20 .)]4‬הוא‪ ...‬ונשמחה‪ :‬השווה בביאור לטור ‪ .15‬בו‪ ...‬ישמח‪ :‬השווה את דברי‬
‫המדרש המובא בביאור לטור ‪' :6‬אני ואתם נשמח יחד'‪ .‬בו במעשיך תשמח‪ :‬על פי 'ישמח ה' במעשיו' (תהלים‬
‫קד‪ ,‬לא)‪ .‬ועמך בעושיו ישמח‪ :‬על פי 'ישמח ישראל ב ֹעשיו' (שם קמט‪ ,‬ב)‪ 21 .‬לכן‪ ...‬יחד‪ :‬השווה בביאור לטור ‪.6‬‬
‫‪ 22‬עם אחד‪ :‬ראה בטור ‪ 10‬ובביאור שם‪ .‬בשכם אחד‪ :‬הלשון על פי צפניה ג‪ ,‬ט‪ .‬בפה אחד‪ :‬הלשון על פי יהושע‬

                   ‫ט‪ ,‬ב; מלכים א' כב‪ ,‬יג‪ .‬ובלב אחד‪ :‬הלשון על פי דברי הימים א' יב‪ ,‬לט; דברי הימים ב' ל‪ ,‬יב‪.‬‬
   131   132   133   134   135   136   137   138   139   140   141