Page 139 - גנזי קדם יא
P. 139

‫ייניל תרצע ינימשל אתשודק ‪':‬תוסמב ךמשל ידוגא' ‪137‬‬

                  ‫	 ִזי ַה ְרָּת ִל ְטרּו ֵחי ֶי ַגע ‪ְ //‬ל ִריק ּו ְל ֹתהּו ְּב ִלי [ ִל]י ַגע			‬
                                  ‫	 ֲח ָד ִרים ֲח ִבי ִכ ְמ ַעט ֶר ַגע ‪ַ //‬עד ַי ֲעב ֹור ַז ַעם ּו ֶפ ַגע‬

                                       ‫	 ט ֹו ֵבי ֵלב ּב ֹו ְי ַזֵּמרּו ‪ְ //‬ות ֹו ֶס ֶפת ַהּ ֵלל ֹיא ֵמרּו‬
                        ‫‪ 4	 0‬י ֹום ֲאֶׁשר ּב ֹו ְׂש ָמח ֹות ֶנ ֱע ָטרּו ‪ְ //‬לָא ֳה ֵלי[ ֶה]ם ְּבָׁשל ֹום ִנ ְפ ָטרּו‬

                           ‫	 ִּכַּת ְרָּתה ִמּׂשּו ָמְך ַעם ע ֹו ָלם ‪ְ //‬ל ֹראֵׁשנּו ֵזר ִׂש ְמ ַחת ע ֹו ָלם‬
                           ‫	 ָלִׂשיׂש ְו ִלְׂש ֹמ ַח ְּבי ֹום ַנ ֲח ָלם ‪ִ //‬ל ְפנ ֹות ִמּ ֻסוּ ָכה ְלָא ֳ	ה ָלם	‬

                              ‫	 ֶמ ֶלְך ִׁשיּ ַלח ֶאת ָה ָעם ‪ְׂ //‬ש ֵמי ִחים ְּב ָפ ֳע ָלם ֲאֶׁשר ָנ ַעם‬
                              ‫	 ָנא ב ֹו ְּתר ֹו ַמם ִּב ְק ַהל ָעם ‪ִּ //‬כי ַה ְד ַרת ֶמ ֶלְך ְּב ֹרב ָעם‬

                           ‫‪ִׂ 	45‬ש ְמ ָחה ַעל ִׂש ְמ ָחה ִהי ְכַּפ ְלָּתה ‪ְ //‬ו ָי ַס ְפָּתה ַלּג ֹוי ְו ִנ ְכַּב ְדָּתה‬
                                   ‫	 ַעָּמְך ִּב ְכב ֹו ָדְך ִּכיַּב ְדָּתה ‪ּ //‬ו ִמְּכב ֹו ָדְך ִני ְתּ ַכַּב ְדָּתה‬

       ‫‪ 37‬זיהרת] זיהרתה א ‪ /‬ולתהו] ולתוהו א ד ‪ /‬ליגע] מוג ה ע ל פי א ד יגע ב ‪ 38‬חדרים חבי כמעט] חרידים תחביא‬
       ‫כימעט ד ‪ 40‬לאהליהם] מוג ה ע ל פי ד ולא[ל]יהם א לאהליכם ב ‪ 41‬כתרתה משומך] כיתרתה מישומך ד ‪/‬‬

                                            ‫לראשנו זר] לראשם זיר ד ‪ 42‬ולשמח] ולשמח ד ‪ 43‬שמיחים] שמיחים ד‬

       ‫ראה‪ :‬פסיקתא דרב כהנא (לעיל‪ ,‬ביאור לטורים ‪ )4–3‬כח‪ ,‬ג‪ ,‬עמ' ‪ 38–37 .427–424‬זיהרת‪ ...‬ופגע‪ :‬המחרוזת‬
       ‫עוסקת בהסתגרותם של ישראל בבתיהם בעונת הגשמים‪ ,‬בהתאם לדרשות המובאות בביאור לטורים‬
       ‫‪ 37 .27 ,26–25‬זיהרת‪ :‬הזהרת‪ .‬לטרוחי יגע‪ :‬לישראל‪ ,‬שטרחו ויגעו בשדה בעונת הקיץ‪ .‬לריק‪ ...‬ליגע‪ :‬לא‬
       ‫לעבוד בשדה בעונת הגשמים‪ ,‬כי עבודה בעונה זו היא לבטלה‪ .‬הלשון על פי 'לריק יגעתי לתהו והבל כחי‬
       ‫כליתי' (ישעיהו מט‪ ,‬ד)‪ .‬ליגע‪ :‬כגרסת כ"י א ד‪ .‬כ"י ב גורס‪' :‬יגע'‪ ,‬והלמ"ד כנראה הושמטה בגלל הּפלוגרפיה‪.‬‬
       ‫‪ 38‬חדרים‪ ...‬ופגע‪ :‬הזהרת הקב"ה לישראל‪ ,‬על פי ישעיהו כו‪ ,‬כ – ראה בביאור לטור ‪ 39 .26‬טובי לב‪ :‬על פי מלכים‬
       ‫א' ח‪ ,‬סו‪ .‬ותוספת הלל יאמרו‪ :‬הכוונה לאמירת ההלל בשמיני עצרת‪ ,‬על פי ההלכה‪' :‬ההלל והשמחה שמונה' (משנה‪,‬‬
       ‫סוכה ד‪ ,‬ח)‪ .‬הפייטן נקט כאן לשון תוספת במקביל לשימוש בלשונות הוספה וכדומה בהגדרת יום טוב (ראה מבוא‪,‬‬
       ‫לעיל‪ ,‬סעיף ג)‪ 40 .‬לאהליהם בשלום נפטרו‪ :‬על פי מלכים א' ח‪ ,‬סו‪ .‬והשווה בטור ‪ 42‬ובביאור שם‪ 41 .‬כתרתה‪...‬‬
       ‫שמחת עולם‪ :‬מיום שבחרת בישראל ('עם עולם') לסגולתך הכתרתנו בכתר של שמחת עולם; על פי 'משומי עם‬
       ‫עולם' (ישעיהו מד‪ ,‬ז) ו'ושמחת עולם על ראשם' (שם לה‪ ,‬י; נא‪ ,‬יא)‪ 42 .‬לשיש ולשמח‪ :‬צמד הלשונות על פי 'ישישו‬
       ‫וישמחו' (תהלים מ‪ ,‬יז; ע‪ ,‬ה) ועוד‪ .‬ביום נחלם‪ :‬ביום שהוא נחלתם‪ ,‬כלומר שמיני עצרת‪ .‬לפנות מסוכה לאהלם‪ :‬על‬
       ‫פי ההלכה‪' :‬סוכה שבעה כיצד? גמר מלאכול לא יתיר סוכתו אבל מוריד את הכלים מן המנחה ולמעלה מפני כבוד‬
       ‫יום טוב האחרון של חג' (משנה‪ ,‬סוכה ד‪ ,‬ח)‪ .‬השווה בקדושתא הקילירית 'אחות אשר לך כספת' לשמיני עצרת‪:‬‬
       ‫'פונים מסוכה לשכון חצרים' (גולדשמידט־פרנקל [לעיל‪ ,‬תיאור כ"י ב]‪ ,‬עמ' ‪ ,384‬טור ‪ .)17‬לאהלם‪ :‬לבתיהם‪– ‬‬
       ‫השווה בטור ‪ 43 .40‬מלך‪ ...‬העם‪ :‬על פי מלכים א' ח‪ ,‬סו‪ .‬שמיחים‪ ...‬נעם‪ :‬שמחים במעשי ה' הנעימים אשר נעשו‬
       ‫להם‪ ,‬על פי‪' :‬שמחים‪ ...‬על כל הטובה אשר עשה ה' לדוד עבדו ולישראל עמו' (שם)‪ 44 .‬תרומם בקהל עם‪ :‬על‬
       ‫פי 'וירוממוהו בקהל עם' (תהלים קז‪ ,‬לב)‪ .‬הדרת‪ ...‬עם‪ :‬על פי 'ברב עם הדרת מלך' (משלי יד‪ ,‬כח)‪ 45 .‬שמחה על‬
       ‫שמחה‪ :‬השווה בטור ‪ .32‬ויספתה לגוי ונכבדתה‪ :‬על פי ישעיהו כו‪ ,‬טו‪ .‬הפסוק נדרש על שמיני עצרת; ראה‪ :‬פסיקתא‬
       ‫דרב כהנא (לעיל‪ ,‬ביאור לטורים ‪ )4–3‬כח‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ 46 .423–422‬עמך‪ ...‬ניתכבדתה‪ :‬כשהקב"ה משפיע מכבודו על‬

                                                                      ‫ישראל הוא גם מכבדם וגם מתכבד בעצמו‪.‬‬
   134   135   136   137   138   139   140   141   142   143   144