Page 142 - גנזי קדם יא
P. 142

‫‪ 140‬דנר למיכא‬

                                             ‫[ח] סילוק‬
                           ‫‪ְ 	75‬ו ַנ ְת ִמיד ִּתיּנּוי ִׁשיר ִׁש ְב ָחְך‬
                          ‫	 ְו ָנר ֹון ר ֹו ְממ ֹות ֶק ַבע ָק ְדָׁשְך‬
‫	 ְו ַנ ְצ ִמיד ַצ ַהל ֶּפ ֶלל ֵּפיאּו ָרְך				‬
                           ‫	 ְו ַנ ַען ע ֹוז ִסיּלּוד ִסי ְלסּו ָלְך‬
                          ‫	 ְו ַנ ְנ ִעים נ ֹו ִאי ֵמ ַזח ַמ ְלכּו ָתְך‬
                           ‫‪ּ 8	 0‬ו ְנ ַלֵּבב ָל ַעד ְִכב ֹוד ִּכיּבּו ָדְך‬

                              ‫	 ּו ְנ ַי ֵחד ַי ַחד טּוב ַט ְע ָמְך‬
                              ‫	 ּו ְנ ַחֵּסן ח ֹו ֶסן ֶז ֶמר ִז ְכ ָרְך‬
                            ‫	 ְונ ֹו ַמר ְונ ֹו ִדי ַע ה ֹוד ֲה ָד ָרְך‬
         ‫	 ּו ְנד ֹו ֵבב ִּדיץ ְּגבּו ַרת ָּג ְד	 ָלְך			‬
                        ‫‪ְ 8	 5‬ו ַנִּבי ַע ִּב ְרכ ֹות ֵּביאּור ֵּביאּו ָרְך‬
                        ‫	 ְו ַנ ְא ִּדיר א ֹו ֶמץ א ֹו ֶמן ֱא ָיילּו ָתְך‬

‫ְּכק ֹו ְר ֵאי ֶזה ֶאל ֶזה				‬                         ‫	‬
                          ‫ּו ְמ ַקְּב ֵלי ֶזה ִמּ ֶזה‬  ‫	‬
                         ‫ּו ְמַׁש ְנ ִנים ֶזה ָל ֶזה‬   ‫	‬

‫ח‪ .‬כותרת‪ :‬ובכן ד ובכן ונעריצך אלהינו ו ‪ 76‬רוממות] רומימות ד ‪ /‬קדשך] קדושתך ד ‪ 77‬ונצמיד] ונצניף ד‬
‫‪ 79‬מזח] נצח מיזח ד ‪ 80‬כיבודך] כיתרך ד ‪ 81‬וניחד] ונייחד ד ‪ 82‬ונחסן] ונחסנך ד ‪ 84‬גבורת] גבורות ד ‪86–85‬‬
‫ביאור‪ ...‬ונאדיר] ח סר ד ו ‪ 85‬ברכות] ב ָריכ ֹות ו ‪ 86‬אומץ אומן איילותך] אמונת אומצך ד אומצך ו ‪ 89‬ומשננים]‬

                                                                                 ‫ומשווים ו ‪ /‬לזה] וזה ו‬

‫ח‪ 75 .‬תינוי‪ :‬על פי 'שם יתנו צדקות ה' ' (שופטים ה‪ ,‬יא)‪ .‬שיר שבחך‪ :‬לצירוף הלשונות השווה בפסקת 'ישתבח'‪:‬‬
‫'כי לך נאה‪ ...‬שיר ושבחה'‪ 77 .‬ונצמיד‪ :‬לשון חיבור‪ 78 .‬סילוד‪ :‬לשון שבח שמקורו ב'ואסלדה בחילה' (איוב ו‪ ,‬י)‪.‬‬
‫‪ 79‬מזח מלכותך‪' :‬מזח' הוא חגורה‪ .‬לצירוף השווה ב'אהללה אלהי' ליוסי בן יוסי‪' :‬ראו מה נהדר במזח המלוכה'‬
‫(א' מירסקי‪ ,‬פיוטי יוסי בן יוסי‪ ,‬ירושלים תשנ"א‪ ,2‬עמ' ‪ ,93‬טור ‪ 80 .)5‬ונלבב‪ :‬לשון דיבור ושבח‪ .‬ראה‪ :‬מ' זולאי‪,‬‬
‫'עיוני לשון בפיוטי יניי'‪ ,‬ארץ ישראל ופיוטיה‪ :‬מחקרים בפיוטי הגניזה‪ ,‬בעריכת א' חזן‪ ,‬ירושלים תשנ"ו‪ ,‬עמ'‬
‫‪ 81 .492–488‬טוב טעמך‪ :‬הצירוף על פי 'טוב טעם' (תהלים קיט‪ ,‬סו)‪ 82 .‬ונחסן חוסן‪ :‬לשון עוז ושפע‪ 83 .‬הוד‬
‫הדרך‪ :‬על פי הצירוף המקראי 'הוד והדר' (תהלים קד‪ ,‬א ועוד)‪ 84 .‬ונדובב‪ :‬עניינו דיבור‪ .‬דיץ‪ :‬שמחה – השווה‬
‫בטור ‪ 85 .2‬ביאור ביאורך‪ :‬לשון הבדלה ורוממות (כנראה בהשפעת השורש 'ברר' – השווה בטור ‪ 86 .)1‬אומן‬
‫איילותך‪ :‬כוחך הנאמן‪ – ‬ראה תהלים כ‪ ,‬כב‪ 96–87 .‬כקוראי‪ ...‬עלינו‪ :‬לטורים אלה השווה את דברי הקטע מנוסח‬
‫הקבע של הקדושה‪' :‬משרתיו שואלים זה לזה ‪ /‬איה מקום כבודו'‪ 87 .‬כקוראי זה אל זה‪ :‬כמלאכי מעלה‪ ,‬שעליהם‬
‫נאמר 'וקרא זה אל זה ואמר' (ישעיהו ו‪ ,‬ג)‪ 88 .‬ומקבלי זה מזה‪ :‬כתרגום יונתן ַלפסוק‪' :‬ומקבלין דין מדין'‪.‬‬

                                        ‫‪ 89‬ומשננים‪ :‬לשון שיחה ודיבור‪ ,‬על פי 'ושננתם לבניך' (דברים ו‪ ,‬ז)‪.‬‬
   137   138   139   140   141   142   143   144   145   146   147