Page 3 - etmol_136
P. 3
מה עשה הגר״א
באמסטרדם? _
בשנת 1788נסע הגר״א לארץ־ישראל ,למרבה הפלא
כנראה דרך אמסטרדם • מה עשה שם? • מדוע חזר
לעירו? • המחבר יוצא בעקבות הגאון מוילנה
מאת אריה מורגנשטרן
של ההבאה לדפוס של ספרי הגר״א .מן ההאשמות הנשמעות בחול־המועד סוכות ,י״ט תשרי תשנ״ח ,מלאו 200שנה
פה ושם בהקדמות לספרים עולה גם כי לא ברורה מידת למותו של הגאון רבי אליהו ,הידוע בכינויו הגר״א.
האותנטיות של כל הכתבים ככתבי־יד של הגר״א .הואיל
והגר״א עצמו לא הכין את הדברים לדפוס ,עיבדו בניו גאוניותו המופלגת של הגר״א ידועה ומקובלת על הכל.
ותלמידיו את תורותיו — אם מתוך ההערות שרשם הגר״א כאשר שם התואר ״הגאון״ נזכר בכתובים בה״א הידיעה
בשולי הספרים ואם מתוך רישום הדברים מפיו .ואמנם ,כבר וללא צירוף שם פרטי עמו ,הוא מוסב תמיד על הגאון רבי
בחיבור ״עליות אליהו״ מאת העשיל לעווין ,שיצא לאור אליהו בן שלמה זלמן מווילנה .והנה ,במלאות 200שנה
בווילנה בשנת תרט״ז ) ,(1856עמד הביוגרף הראשון של לפטירתו של הגר״א עומדים אנו ומשתוממים לנוכח הערפל
הגר״א על מקצת הבעיות הקשורות בהבאת כתבי הגר״א האופף עדיין את דמותו .המחקר ההיסטורי אודותיו נמצא
לדפוס ,ובעיקר על הטעויות שנעשו בהעתקה כתוצאה
עדיין בשלב השאלות והתהיות.
מהבאה חפוזה של ספרי הגר״א לדפוס.
השאלות לגביו משתייכות עדיין לשלב הגישוש ,הן תרות
המאבק נגד החסידות אחר עובדות ביוגרפיות ,שעל בסיסן יתפתח המחקר .לפי
שעה ידיעותינו אודות דמותו ,אודות פעילויותיו ואודות
המאבק נגד תנועת החסידות ,ששמו של הגר״א נקשר בו, השקפותיו הן כלליות ביותר ,ואין בהן כדי להציג דמות
מעלה גם הוא כמה שאלות .הראשונה שבהן נובעת מהיעדר מוחשית ברורה .יתר על כן ,עובדה תמוהה היא כי עם כל
התייחסות לנושא מצד כל המקורבים אל הגר״א — גם בניו ההסכמה הכללית בדבר גאוניותו של הגר״א בכל תחומי
וגם תלמידיו לא מזכירים את מאבקו של הגר״א בחסידות. היהדות ,טרם זכינו שפירושיו יילמדו דרך קבע ,לצד
ההיסטוריוגרפיה החדשה של חב״ד אמנם קושרת את שמו פירושיהם של גדולי הפרשנים.
של הגר״א במאבק נגד החסידות אבל היא ממזערת את חלקו
בו .לדעתם ,לא מניעים אידיאולוגיים או תיאולוגיים הניעו הבעיה העיקרית של המחקר היא היעדר מקורות
את המאבק ,אלא מאבקי כוח ושלטון בקהילה .כוחות היסטוריים .אין בידינו כמעט עדויות ביוגרפיות על הגר״א,
אינטרסנטיים אלה ,על־פי ההיסטוריוגרפיה החב״דית ,ניצלו לא עדויות עצמיות ולא עדויות של מקורביו .מחמת
את תמימותו של הגר״א ,והציגו לפניו עדויות שקריות לגבי ענוותנותו היתרה נמנע הגר״א מלספר אודות עצמו פרטים
מהותה של התנועה החסידית ,ועל־ידי כך רתמו אותו ואת שהיה בהם כדי להעלות את ערכו .הגר״א נמנע מלהביא
לדפוס את דברי הפרשנות שלו ,ואלה נותרו כהערות
שמו למאבקם בתנועה החדשה. הרשומות בכתב־ידו בשולי דפי הספרים שבהם למד והובאו
לדפוס על ידי בניו ותלמידיו ,ולא רק את דברי פרשנותו לא
זאת ,ועוד — אולי יש מקום לשער ,כי המשכילים, הביא לדפוס ,גם את השקפותיו לא העלה על הכתב בצורה
במאבקם נגד החסידות ,ביקשו להיתלות באילן גדול ,בדמותו מסודרת .לכל היותר מצאו אלו את ביטויין בתוך ים ההערות
של הגר״א ,ועל כן הם היו אלה אשר העצימו את המשמעות
ההיסטורית של המאבק הרבה מעבר למה שהיה במציאות. הפרשניות שלו.
עם זאת ,בשלב הנוכחי של המחקר ,עדיין לא ברור מי היה
הכוח המניע העיקרי מאחורי המאבק בחסידות .עולה גם תלמידיו ובניו אשר הביאו לדפוס את תורותיו אחר
השאלה האם לא הפריזה ההיסטוריוגרפיה בתיאור מאבקו פטירתו ,לא חרגו הרבה מעבר לתשבחות על גאוניותו של
הגר״א ,הם לא נידבו פרטים ביוגרפיים משמעותיים.
של הגר״א בתנועה החסידית. בהקדמות לספרים ,המשמשות בדרך כלל בימה לחשיפת
הפרטים שמעבר לתוכן הספר ,אין תיאור היסטורי של חייו
נושא מרכזי אחר בביוגרפיה הידועה של הגר״א הוא של הגר״א ושל פעילותו .עם זאת ,קריאה מדוקדקת
ניסיונו לעלות לארץ־ישראל .גם כאן ידיעותינו הן כלליות בהקדמות הללו חושפת בעיות שהיו בהבאת ספריו של
ביותר — הסתום שבהן רב על הגלוי ,והתהיות מעוררות הגר״א לדפוס .מן ההקדמות לספרי הגר״א עולה ,כי נתגלעה
שאלות מהותיות החשובות להבנת השקפותיו של הגר״א. מחלוקת בין בני הגר״א ,רבי אברהם ורבי יהודה לייב ,לבין
מדובר בניסיון ,שלא יצא אל הפועל ממש .עובדה זאת תלמידי הגר״א ,ובראשם ר׳ מנחם מנדל משקלוב .כל אחד
מצוינת במפורש בדברי בניו ,היא נזכרת גם בהספד עליו מהצדדים ראה את עצמו כמי שראוי שמורשת הגר״א תודפס
שנישא בוורשה בשנת תקנ״ח ,ומעל לכל מעוגנת עובדת
על־פי כתבי־היד שהיו ברשותו.
מחלוקת זו מעלה כמה וכמה שאלות ובראשן — מה היה
טעמה של המחלוקת ,ובאיזו מידה השפיע קיומה על טיבה
