Page 4 - etmol_136
P. 4
ממזרח אירופה לארץ־ישראל היה דרך אודיסה ,ומשם דרך נסיעתו באיגרת ששלח הגר״א לביתו מאחת התחנות
הים השחור וקושטא .בעקבות כך אולי ראוי גם לשאול את שבדרך.
השאלה האם יש למסלול המוזר הזה קשר כלשהו למטרת
אם החליט הגר״א לעלות לא p־ישראל ,אפשר להניח
עלייתו של הגר״א לארץ־ישראל. שהוא ראה בנסיעה הזאת מטרה חשובה ביותר ,השקולה
כנגד הפסד של לימוד תורה וכנגד הטרחה הכרוכה בעול
וכמובן ,שאלת השאלות ,שאין לה התייחסות משמעותית הנסיעה הקשה .אם אחרי כל אלה ,ניסיונו לעלות לארץ־
ישירה אף לא במקור אחד ,היא מדוע חזר הגר״א מדרכו בלא ישראל לא צויין כראוי ,לא על־ידי תלמידיו ולא על־ידי
צאצאיו ,דבר זה אומר דרשני .בכל הקדמותיהם לכתבי
שהשלים אותה? הגר״א אין הם מתייחסים לפרשה .בפעמים המעטות
שהפרשה נזכרת ,נעשה האיזכור כהערת אגב .באופן מכווץ
לפני כשנתיים הגיע לידיו של אספן ספרים ירושלמי, ומפורש נזכרת הפרשה פעם אחת בלבד ,וזאת בהקדמת בניו
ישעיהו וינוגרד ,ספר ישן של חידושי הרשב״א .בצד הפנימי להגהות הגר״א לספר ׳שולחן־ערוך — אורח חיים׳ .וגם
של הכריכה נמצאה במפתיע רשומה בכתב יד עדות מפיו של במקרה זה הוא נזכר בתמציתיות יבשה ,בלי דיון במהות
ר׳ חיים מוולוז׳ין ,תלמידו המובהק של הגר״א :״בעת שנסע המעשה ובפשרו :״לעת זקנותו שאלתיו פעמים רבות מדוע
החסיד )הגר״א( לא pהקודש ,נסע דרך אמסטרדם .ויהי לא נסע לארץ הקדושה .ולא ענני .פעם א׳ הפצרתי בו הרבה
בדרך נסעו לאמסטרדם נתאכסן בבית אחד בכפר אצל איש
אחד עשיר מופלג ,גם חתניו מופלגים .והוכשר בעיני החסיד והשיבני ,אין לי רשות מן השמים.״
לנוח שמה כמה שבועות מחולשא דאורחא״. יש לציין ,כי דבר ניסיון העלייה של הגר״א לארץ־ישראל
ודבר קיומה של סיבה עלומה לחזרתו ממנה היו ידועים
העובדה שהגר״א ,בדרכו מווילנה לארץ־ישראל ,נסע דרך בציבור ,ושמעם הגיע למרחוק .לדוגמה ,בהספד על הגר״א
אמסטרדם — היא מוזרה ביותר .הרי זוהי סטייה גדולה מן שהודפס בוורשה ,המספיד ,ר׳ אהרן בן ר׳ משה מקלאשין,
המסלול הרגיל של העולים לארץ מרוסיה .למותר לציין ,כי אגב דברי קילוסין על מידת צדיקותו של הגר״א ,מזכיר,
עובדה זו לא היתה ידועה כלל לחוקרי תולדות הגר״א .ואולם כמסיח לפי תומו ,את העובדה שכאשר חזר הגר״א מניסיון
העובדה שהמכתב ששלח הגר״א לבני ביתו מעיר הנמל העלייה שלו לא^־ישראל ,הוא החזיר את כל הכספים שלווה
קניגסברג מאשרת כי הכיוון הגיאוגרפי של הנסיעה לא p־
טרם נסיעתו.
ישראל אכן היה מערבה ולא דרומה ,כמקובל.
איגרת מוסר מקניגסברג
בעקבות הרישום יצאתי כדי לחפש סימוכין נוספים שיהיה
בהם לאשש את העובדות הרשומות על הכריכה .בהולנד אפילו תלמידו ,ר׳ ישראל משקלוב ,שעלה לארץ־ישראל,
חיפשתי בכל הארכיונים המרכזיים והכלליים באמסטרדם מתייחס לנסיעת הגר״א רק בהקשר של החזרת הכספים,
רמזים לביקור הגר״א .משלא מצאתי את מבוקשי עברתי עיר כעדות למידת צדקנותו המופלגת ,אבל נמנע מלהתייחס
אחר עיר ,וסרקתי בהן את כל רשימות היהודים הנכנסים לסיבה מדוע נסע מורו ורבו ,הגר״א ,לארץ־ישראל ומדוע
והיוצאים מהולנד בשנים שבין .1783-1760ביום האחרון
לפני ששבתי לארץ מצאתי בפנקס קהילת האג רשימה, חזר בו מדרכו.
שיוחרה להוצאת כספים תחת הסעיף ׳ארץ־ישראל׳ .בדו״ח,
מפורטות השנה ופרשת השבוע שבהן בוצעה הפעולה I ^-
הכספית .והנה ,באחת השורות של הרשימה ,קראתי את
• ^ ׳ז■»'>B
המילים הבאות:
■ m׳ 7
״פ׳ ...שנת תקל״ח אן ל ...ר׳ אלי׳ מווילנה ההולך לא״י
)ארץ־ישראל( א׳ הגריי 5.5זהובים״ הרישום בפנקס הקהילה בהאג)שני מלמעלה(
אלה הם אפוא עקבותיו של הגר״א בעיר ההולנרית האג, על מתן תרומה לר׳ אלי׳ מווילנה ההולך לא״י
בשנת תקל״ח! 1788 ,
תמוהה ביותר היא התחמקותו של הגר״א עצמו מהעלאה
לדעתי שאלת העיתוי היא מהותית ומשמעותית מאין כמוה מפורשת של מטרת נסיעתו באיגרת המפורסמת ,״עלים
להבנת מטרת נסיעתו לארץ־ישראל .כל חייו לא נתן הגר״א לתרופה״ ,שהוא שלח לבני משפחתו מאחת התחנות שבנתיב
אלא רק שתי ״הסכמות״ לספרים ,ואחת מהן היא ההקדמה נסיעתו ,עיר הנמל קניגסברג .בניגוד לכתיבה הפרשנית שלו,
לספר ״דרכי נועם״ של ר׳ שמואל בן ר׳ אליעזר מקאלאווריא. שהיא מרוכזת ותמציתית ביותר ,איגרת זאת היא יצירה
בהקרמה ,מצטרף המחבר לדעתו של המקובל רבי עמנואל חי ספרותית רחבה בכתיבת ידו של הגר״א ,ועל כן מן הראוי
ריקי כי עד שנת תקמ״א ) (1781וח׳ חורשים יבוא המשיח. לשים לב למה שיש בה ,ועוד יותר למה ,שלצערנו ,אין בה.
שלוש פעמים מציין הגר״א באיגרת את דבר נסיעתו לארץ־
תעודה היסטורית נוספת שמצאתי ,מאשרת כי אמנם היתה ישראל ,אבל אף לא פעם אחת הוא מתייחס לתכלית נסיעתו.
ציפיה משיחית לקראת מועד זה ,וכי בעקבותיה התקיימה האיגרת ,רובה ככולה ,הינה איגרת־מוסר וגדושה דברי
תנועת עלייה לארץ־ישראל .המדובר ברישום של כתב יד הדרכה לבני ביתו ,ולאשתו בעיקר ,כיצד עליהם לנהוג
קראי ,שבו נאמר :״לזכרון לדור אחרון .מה שהיה בזמן בהיעדרו וכיצד עליה לחנך את בניו ובנותיו בדרכי מוסר
התקל״ז ) (1777ליצירה ,איך שיצא שמועה שבא משיח בן וצניעות .פה ושם זרועים באיגרת ביטויי אהבה והערכה
דוד ואז התחילו רבנים הדרים בחוצה לארץ ללכת לעיר לארץ־ישראל שאליה הוא נוסע ,אבל אין בה אף לא מלה
ירושלים תיבנה ותכונן במהרה בימינו״ .העדות שאותה מזכיר
אותו קראי מתייחסת לעלייה החסידית הגדולה לארץ־ישראל אחת על מטרת נסיעתו.
בשנת תקל״ז ) .(1777לרגל השמועה על ביאת המשיח היתה שאלה אחרת בשולי האיגרת ,היא מדוע נשלחה זו מעיר
הנמל קניגסברג ,שהרי מסלול הנסיעה הרגיל של העולים
אז תנועה גדולה של אוניות לעבר ארץ־ישראל.
בעקבות מימצאים אלה נראה לי כי מועד העלייה לא p־
ישראל לא נבחר במקרה על ידי הגר״א ,אלא תואם על פי
חישובי הקץ שהיו באותה תקופה ואשר התמקדו בשנת
תקמ״א .למועד זה כוונה עליית החסידים ולמועד זה כיוון גם
הגר״א את עלייתו שלו.
