Page 105 - הציונות בתוניסיה
P. 105
שנות ההתהוות — הציונות בתוניסיה (103 )1926-1918
אף בהשפלת הרבנים המקומיים .ההאשמה השנייה" ,היא השחיתה את האישיות
היהודית ,היא הפיצה את ההתבוללות והייתה למגן לה והיא איננה עושה דבר
אשר לא ייראה ברור את מגמת פניה לטמיעת המוני היהודים בתוך הסביבה הזרה.
היא שואפת שלא יהיה כל הבדל בין היהודי ובין שאר תושבי הארץ .היא רוצה
שתאבד ממנו עצמותנו המיוחדת ,שנהיה בלתי עצמיים ,בלתי חיים מיוחדים"60.
כדאי לשים לב לביטוי המרכזי של הפרובלמטיקה הקולוניאלית כפי שהיא באה
לידי ביטוי בניסוח של שרשבסקי .הוא כותב על השאיפה של כי"ח שהיהודים
ייטמעו בשאר "תושבי הארץ" .לדידו היהודים ייטמעו במדינות שהם חיים בהן
אך ברור לו כי במקרה של צפון-אפריקה הצרפתית ,אין כוונתם שהיהודים
ייטמעו בחברה המוסלמית הילידה אלא בחברה הצרפתית הקולוניאלית ,ויתרה
מזו ,בתרבות צרפת .זהו אחד מקווי היסוד ומהבעיות שפעילותו של ארגון כי"ח
מעורר .הפתרון אינו פתרון של אמנציפציה במסגרת החברות המוסלמיות אלא
במסגרת תרבותית אחרת .ההנחה העומדת בבסיס התפיסה הזאת בעייתית ביותר
שכן משמעותה היא שהיהודים יצטרכו להגר מן המקומות האלה או שהם יצטרכו
להסתפח לגורם הקולוניאלי .בתוניסיה שני הפתרונות האלה היו קשים לביצוע.
האשמה השלישית הייתה כי כי"ח אינו ארגון דמוקרטי והוא מונע מבוגריו
להיאבק במסגרותיו" .מה שמחייב אותנו ,למרות הכל ,ללחום נגדה ,זהו המצב בו
נקלענו אנו ,תלמידיה הותיקים ,לחוסר כל אפשרות להיאבק בתוכה" 61.העולם
התקדם ובוחר באופן דמוקרטי את נציגיו ,אך לא כן בכי"ח; נציגיה נבחרו זה
מכבר ואין שום אפשרות להשפיע בתוכה.
הנקודה המשמעותית ביותר בטיעוניו הייתה החינוך של האליאנס .שרשבסקי
תיאר בערגה רבה וברגשות תודה את החינוך שקיבל באליאנס ,אלא שלדעתו פני
הדברים השתנו .באליאנס לא לימדו את היהודים את עברם ,את תרבותם ,את לשון
עמם ולכן "ילדינו יוצאים מבתי-הספר של האליאנס מטובלים בידיעות כלליות,
אך בלי כל מושג על העבר שלהם ,על דברי ימיהם ,על עצמיותם .ובהתייצבם על
דרך החיים ,גובר עליהם רגש האנוכיות ,החפץ להיות 'כאדוני הארץ' הצרפתים,
לחקות אותם בכל דבר"62.
עיקר הבעיה הייתה שבאליאנס לא הקדישו די זמן לחינוך יהודי ולהוראת
העברית המודרנית .המאבק סביב הוראת העברית לא היה מאבק חדש בתוניסיה,
הוא היה אחד המאבקים הנושנים והעקביים שניהלו המשכילים מסוף המאה
הקודמת נגד האליאנס .שלום פלאח ,מסעוד מעארק (אביו של הנרי מעארק)
ואחרים ניהלו מלחמת חרמה באליאנס .חולשתם אז נבעה מהיעדר כוח ארגוני
וחברתי ,אך כעת השתנו פני הדברים ומאחורי דרישתם עמדה התנועה הציונית
60שם.
61שם.
6 2שם.
