Page 112 - הציונות בתוניסיה
P. 112
110פרק שני
לא פתחו בוויכוח על מצבם של יהודי תוניסיה .אמנם יש לשפרו במובן החומרי
והחינוכי ,אך לא יותר מזה .הציונים בתוניסיה לא ראו בנושא הפלסטיני את מוקד
מאבקם ולא אליו כיוונו את מרצם .מטרה נעלה זו תושג על ידי התנועה הציונית
העולמית גם בתמיכתם של יהודי תוניסיה .הציונים בתוניסיה הקדישו את עיקר
כוחם ומרצם למאבק על מקומם בחברה היהודית שכן זה היה המרחב הציבורי
החברתי-פוליטי שהם פעלו בו .הציונות הייתה להם חלופה פוליטית חברתית
בתוך החברה היהודית.
עמדת הצדק בנושא הציונות לא הייתה נהירה דייה לקורא הממוצע .עיתונאי
שהכיר את ההוויה התוניסאית וקרא בעיתון היה נבוך למראה מגמות העיתון" :מה
רוצים עורכי ה'צדק' ,ומהי תכנית עיתונם ושאיפתו וצביונו? אינני יודע ומסופקני
מאד אם גם העורכים בעצמם יודעים מה שהם רוצים [ .]...היום הם ציונים ומחר
מתנגדים לציונות .בראש העיתון יש מאמר נורא נגד הציונות ,ובסופו — מאמר
נפלא בעד הציונות ,הכל עדיין מטושטש ,הכל מעורפל אצלם" ,ומכיוון שמעודם
לא קיבלו חינוך עברי ,הרי שמכאן "אדישותם לכל דבר יהודי ומכאן התנגדותם
לכל דבר אשר בשם 'תחיה לאומית יהודית' יכונה"81.
הוויכוח של מעארק עם המתבוללים לא נסב על שאלת יחסם אל הציונות
אלא על שתי השאלות המשמעותיות ביותר לקיום היהודי בתוניסיה בתקופה זו:
שאלת המעמד האישי 82ושאלת החינוך .לדידו ,קבוצת הצדק שואפת לבטל את
המעמד האישי של יהודי תוניסיה ,כלומר לאלצם לוותר על הסממנים היהודיים
שלהם ,מבלי ששאלה את פיהם .הוא טוען שחברי הצדק שואפים לפתור את
בעייתם האישית ותו לא ,ולשם כך הם מוכנים לגרום לכל יהודי תוניסיה להתנער
מהמעמד האישי שלהם .מעארק לא יכול היה להסכים לכך ,שכן המתבוללים ייצגו
רק חלק קטן מהחברה היהודית .ואולם טענה זו אין בה תוקף ממש שכן אפשר
לטעון אותה כלפי כל ארגון או תנועה המבקשים לעצב את דרכה ואת אופייה של
הקהילה היהודית .באשר לשאלת החינוך ,מעארק טען כי חברי הצדק דורשים חוק
חינוך צרפתי חובה ,או לכל הפחות בתי ספר צרפתיים יהודיים .בנושא זה הציונות
נאבקה בקבוצת הצדק מאבק משמעותי יותר מאשר באליאנס ,שכן אליאנס הייתה
רשת בתי ספר יהודית לפחות .כאן הוויכוח לא היה על מינון לימודי היהדות אלא
על עצם קיומם .מעארק ניסה אפוא להחזיר את הוויכוח עם קבוצת הצדק לשאלות
הקיום של היהדות ושעל פתרונן יש להתווכח בהקשר התוניסאי .אולם קבוצת
א' אלמליח' ,הזרמים השונים ביהדות התוניסית' ,דאר היום.4.1.1924 , 8 1
ההבחנה היא בין "מעמד אזרחי" ,כלומר קבלת אזרחות והפיכתם לאזרחי צרפת ,לבין "מעמד 8 2
אישי" ,כלומר הרצון של היהודים כמו של המוסלמים ,לקבל אזרחות צרפתית אך להמשיך
לקיים סממנים יהודים דתיים מובהקים כמו טקס חתונה ,ברית מילה וכדומה .לפי החוק
הצרפתי אי אפשר להפריד בין השניים .בקולוניות קיוו קבוצות יהודיות ומוסלמיות להצליח
לערוך הבחנה ביניהם.
