Page 141 - הציונות בתוניסיה
P. 141

‫הציונות הלוחמת בתוניסיה (‪139  )1939-1926‬‬

                                                                                 ‫ההנהגה‬

‫בקבוצת המייסדים של התנועה הרוויזיוניסטית בתוניסיה היו חברים ארבעה‬
‫אישים‪ :‬אלי לוזון‪ ,‬רוברט ברונשביג‪ ,‬פליקס אלוש ואלפרד רוסי‪ .‬המאפיין הבולט‬
‫ביותר הוא שאיש מהם לא נולד בתוניס‪ .‬לוזון ואלוש היו ילידי צפאקץ‪ ,‬ברונשביג‬
‫היה יהודי מאלזס ורוסי נולד בבירות‪ ,‬גדל במצרים והגיע לתוניסיה בהיותו ילד‬
‫בעקבות עבודתו של אביו‪ .‬כלומר דור המייסדים של הרוויזיוניזם לא היה קשור‬
‫ישירות לדור המייסדים של הציונות בתוניסיה‪ .‬עם זה‪ ,‬הם נהנו מתמיכתו של‬

                        ‫ולנסי‪ ,‬המנהיג החשוב ביותר של הציונות בתוניסיה עד אז‪.‬‬
‫ברונשביג ורוסי היו אזרחי צרפת‪ .‬ארבעתם עסקו במקצועות חופשיים‪ :‬רוסי‬
‫היה עורך דין‪ ,‬מקצוע יוקרתי למדי בחברה היהודית התוניסאית‪ ,‬אלוש היה‬
‫עיתונאי שהתפרנס בקושי רב‪ ,‬לוזון ייצג חברות מסחריות של שעונים לפרנסתו‬
‫וברונשביג היה מורה‪ .‬אף אחד מהם לא השתייך לעילית הבורגנית הגבוהה של‬
‫הקהילה‪ .‬הם ייצגו יהודים ששינו מעיסוק אביהם (בעיקר מסחר) ופנו לקידום‬

                                                       ‫חברתי כלכלי ברוח התקופה‪.‬‬
‫איש מהם לא היה פעיל בעברו בפעילות ציונית משמעותית‪ .‬רוסי בא מקרב‬
‫תנועות הנוער ובהן הוא התבלט במיוחד‪ ,‬אלוש בא מפעילות לא משמעותית‬
‫באגודה שהקים בצפאקץ אך עם כלי הביטוי העיקרי של התנועה‪ ,‬ולוזון היה פעיל‬
‫בוועדת קרן הקיימת של הפדרציה‪ .‬בשלהי שנות העשרים שימש ברונשביג מזכיר‬
‫הפדרציה הציונית בתוניס‪ ,‬תפקיד חשוב מאוד אך חסר השפעה ממשית בגלל‬
‫מעמדה של הפדרציה‪ .‬אלוש מונה בתחילת ‪ 1930‬לשמש מזכיר הקרן הקיימת‬
‫בתוניס לאחר שעבר לשם עם עיתונו‪ .‬בוועדה זו פעלו גם רוסי ולוזון‪ .‬הנה כי כן‬
‫למרות הרקע הציוני הדל שלהם‪ ,‬הפעילות בתנועה שהקימו הביאה אותם להנהגת‬
‫הציונות בתוניסיה‪ .‬עובדה זו באה ללמד כי המפלגה הייתה להם בית גידול‪ .‬אמנם‬
‫הם היו חברים בה והאמינו במסרים האידאולוגיים שלה‪ ,‬אך לא פחות מכך הם‬
‫נהנו מקידום אישי‪ ,‬שכן התפקידים הרשמיים שהם מילאו במסגרת הפדרציה‬
‫העניקו להם את הלגיטימציה בחברה הציונית‪ .‬הם לא הצטיירו כפורשים מהמחנה‬

       ‫הציוני אלא רק כמי שמערערים על מידת המסירות והדבקות ברעיון הציוני‪.‬‬
‫בשנות השלושים עברה הנהגת הרוויזיוניסטים שני שינויים משמעותיים‪.‬‬
‫השינוי האחד היה הופעתה של קבוצת צעירים שהתארגנה סביב העיתון "קדימה"‪,‬‬
‫שהמכנה המשותף לחבריה היה דבר היותם בוגרי תנועות נוער צופיות וחברי‬
‫בית"ר מאז הקמתה וכן גילם הצעיר יחסית (כולם היו ילידי העשור השני של‬
‫המאה)‪ .‬אותה קבוצה ביקשה לערער על המנהיגות של התנועה הרוויזיוניסטית‪.‬‬
‫במאמר המערכת של העיתון כתבו העורכים כי העיתון "יצעד ישר למטרה ללא‬
‫התחשבות באלה שבגדו‪ ,‬ללא רחמים על אלה שיכשלו בדרך"‪ 33.‬אין הם רואים‬

                                               ‫‪.“A La Jeunesse”, Kadimah!, 15.11.1933 3	 3‬‬
   136   137   138   139   140   141   142   143   144   145   146