Page 146 - הציונות בתוניסיה
P. 146

‫‪  144‬פרק שלישי‬

‫שובם של ראשי בית"ר מקונגרס הייסוד של הצ"ח שנערך בווינה בספטמבר ‪.1935‬‬
‫שני הקינים שהיו בתוניסיה פורקו ובמקומם הוקמו מסגרות חדשות קן בית"ר‬
‫הצעירה וקן בית"ר הלגיון‪ .‬בבית"ר הצעירה היו חברים נערים עד גיל שש עשרה‬
‫ובבית"ר הלגיון נערים בני שש עשרה עד עשרים ושלוש‪ .‬לכל שכבת גיל הייתה‬
‫תכנית חינוכית משלה‪ .‬ההבדל המהותי בתכנית החינוכית היה שב"בית"ר הלגיון"‬
‫הושם דגש רב יותר על האידיאולוגיה של התנועה במובן הלאומי ועל ענייני‬
‫השעה‪ .‬בשתי המסגרות הייתה הפרדה מוחלטת בין בנים לבנות‪ ,‬אף שלמפקד‬
‫בית"ר הצעירה היו שלוש מפקדות שיעצו לו בנושא הנשים‪ .‬כמו כן הוקמו מסגרות‬

                                                                  ‫להכשרת מפקדים‪.‬‬
‫שינוי ארגוני אחר היה הפיכת נציבות תוניסיה לנציבות צפון‪-‬אפריקה כולה‪.‬‬
‫השינוי חל לאחר שנציב בית"ר בתוניסיה נסע לבקר בפריז לרגל כינוס בית"ר‬
‫לארצות דוברות צרפתית‪ ,‬ובעת הכינוס הוחלט לשנות את הסטטוס של נציבות‬
‫תוניסיה עקב הקמת סניף של התנועה באלג'יר בידי יהושע כהן‪-‬אלורו ורוברט‬
‫ברונשביג‪ .‬מיוני ‪ 1937‬אנו עדים להתרחבות הפעילות גם לעיר מכנאס שבמרוקו‪.‬‬
‫בית"ר תוניסיה מונתה לשמש אחראית על הפעילות בצפון אפריקה בגלל היקף‬
‫פעילותה‪ .‬זו הפעם הראשונה שנוצרה התארגנות ציונית משותפת לכל צפון‬
‫אפריקה ומכאן חשיבותה‪ .‬עד אז התנהלה כל הפעילות היהודית‪ ,‬כמו הפעילות‬
‫הציונית‪ ,‬בכל מדינה בנפרד ובלי שום קשר בין המדינות‪ .‬לאחר מלחמת העולם‬

                                                  ‫השנייה נראה שינוי במגמה הזאת‪.‬‬
‫להנהגה המייסדת של בית"ר היו שותפים פליקס אלוש‪ ,‬יוסף אנקרי‪ ,‬אלפרד‬
‫רוסי ואפרים לוזון‪ .‬אלוש היה המבוגר מבין הארבעה‪ .‬בשל עיסוקיו הרבים נפלה‬
‫עיקר עבודת הארגון על אנקרי ולוזון‪ .‬ככל הנראה החלו המאבקים על הנהגת‬
‫התנועה כבר בשנת ‪ 1933‑1932‬אך הם היו שוליים יחסית שכן התנועה אך החלה‬
‫להתארגן‪ .‬הוויכוח הגדול על הנהגת התנועה התנהל בעיקר במחצית הראשונה של‬
‫‪ .1934‬הרקע לוויכוח היה התרחבותה של התנועה והיעדר סמכות פיקודית‪ .‬אלוש‬
‫היה אמור לפתור את המשברים האלה אך בשל עיסוקיו וסכסוכיו הרבים הוא לא‬

                                                 ‫התפנה לניהול התקין של התנועה‪.‬‬
‫את האות לראשית המשבר בהנהגה נתן אלוש דווקא‪ .‬הוא סבר שז'בוטינסקי‬
‫שגה כאשר שינה את הסטטוס הארגוני של בית"ר בתוניסיה בדצמבר ‪.1933‬‬
‫התנועה בתוניס בתרדמה‪ ,‬הסביר אלוש‪ .‬באשר לו עצמו הוא סבר כי "לא אוכל‬
‫לשאת בשום תפקיד פעיל בבית"ר" ולכן הוא מבקש רשות‪" :‬או לחזור לשורה —‬
‫כי אני גאה להיות בית"רי ואני רוצה להישאר כזה — או לצאת לחופשה בלתי‬
‫מוגבלת בדרגתי הנוכחית"‪ 37.‬אלוש מנה שלוש סיבות המונעות ממנו להמשיך‬
‫ולשמש בתפקיד‪ :‬מצבו הקשה של העיתון‪ ,‬מצבו הבריאותי הרעוע וחוסר שביעות‬

‫‪ 3	 7‬המידע שלהלן מבוסס על חומר שמצאתי בארכיונו הפרטי של אלוש‪ .‬מאז עיוני הראשון‬
‫בחומר הועבר הארכיון הפרטי לארכיון הציוני‪ .‬אני מבקש להודות למשפחה על המאמצים‬
   141   142   143   144   145   146   147   148   149   150   151