Page 142 - הציונות בתוניסיה
P. 142
140פרק שלישי
בציונות קרש קפיצה להשגת תואר או מעמד ,ובכוונתם להציג לנוער "באופן
ברור את השגיאות ואת האשמים" 34.קבוצה זו נמנעה מלהאשים את ההנהגה
הרוויזיוניטית מפורשות הן בגלל המאבקים הפנימיים בציונות ובקהילה היהודית
הן מסיבה טקטית ,הם ביקשו שלא לחשוף את עצמם בראשית הדרך כדי לא ליצור
עימות .קבוצה זו תהיה הבסיס להתארגנות מפלגת המדינה העברית.
השינוי השני שעברה ההנהגה התרחש לאחר פרישת הרוויזיוניסטים
מההסתדרות הציונית .איוש בעלי התפקידים בוועדות שהקים יוסף יוסיפון
ב 1937-מלמדת שרוסי מונה לשמש ראש הוועד המרכזי של התנועה ולצדו פעלו
אפרים לוזון ועמנואל פיורנטינו ,המנהיגים החשובים ביותר של בית"ר בתוניסיה.
בלטו בהיעדרם אלי לוזון ופליקס אלוש .אלוש בתקופה זו פרש ככל הנראה
מפעילות ציונית אקטיבית שכן עיתונו נסגר מחוסר תקציב והוא עבר להיות כתב
ועורך בעיתונות הכללית שיצאה לאור בתוניסיה .כמו כן נראה כי הוא העדיף
להישאר בפדרציה דרך תמיכתו במפלגת המדינה העברית מאשר להצטרף לגוף
חדש .אמנם אלי לוזון לא היה בהנהגת הוועד אך אין ספק שגם בשלהי שנות
השלושים הוא נחשב למנהיגו הבולט והחשוב של הזרם הרוויזיוניסטי .קבוצת
הנהגה זו ,המשקפת קשר סימביוטי כמעט בין המפלגה לתנועת הנוער ,מצביעה
גם על שינוי באידיאולוגיה של הרוויזיוניזם .אם בראשית הדרך היה האקטיביזם
הציוני המסר הרוויזיוניסטי העיקרי ,הרי שכעת האידיאולוגיה הרוויזיוניסטית באה
לידי ביטוי ככתבה וכלשונה .זו הייתה בין היתר תוצאה של מערכת החינוך של
בית"ר.
העיתונות הרוויזיוניסטית
עיקר כוחה של התנועה הרוויזיוניסטית היה טמון בעיתונות הענפה שפיתחה
בתקופת פעילותה .עיתונות זו הופיעה ברצף ,בתדירות גבוהה יחסית ,בתפוצה
גדולה ובאיכות מעולה.
העיתון הרוויזיוניסטי החשוב ביותר היה כאמור "היקיצה היהודית" שערך
פליקס אלוש .העיתון החל לצאת לאור בשנת 1924בצפאקץ כעיתון ציוני כללי,
וב 1930-החל להופיע בעיר הבירה תוניס כעיתון בעל מגמה רוויזיוניסטית .עד
המעבר לתוניס הציג פליקס אלוש את העיתון כעיתון ציוני כללי הן כדי לשמור
על קהל קוראים רחב ככל האפשר הן בשל תפיסת הרוויזיוניזם באותה תקופה
שהייתה ,כזכור ,ציונית אקטיבית ולא אינדוקטרינית תנועתית .מתוך תחושת
שם .בגיליון הראשון יש רשימה הנקראת ”"( “Profitezתנצלו") .הכותבים מבקשים לחלק 3 4
"מתנות" לכל מיני אנשים ,בין היתר גם לראשי הצה"ר :לאלי לוזון כרטיס טיסה לכיוון אחד
לפלסטינה; לסובר מאמו מגפיים ,מקטרת וסוס; לפליקס אלוש את ראשו של היטלר .אין
ספק שיש כאן נימה עדינה של ביקורת.
