Page 147 - הציונות בתוניסיה
P. 147
הציונות הלוחמת בתוניסיה (145 )1939-1926
הרצון מפעילותו בתנועה שבא לידי ביטוי בהתקפות אישיות עליו 38.אלוש לא היה
עקבי בדרישתו .הוא חזר בו מהתפטרותו ושב וחזר להתפטר עד להחלטה הסופית
באוגוסט .1935
מנהיגי בית"ר הצעירים ובראשם פיורנטינו ואפרים לוזון דרשו לארגן את
התנועה מחדש ולהחליף את אלוש לאלתר" .חייבים לא לציית לאלוש מכתב
בדרך" נכתב במברק אנונימי שנשלח לשלטון בית"ר מאת מועצת המפקדים .כמו
כן הם שלחו עצומה ודרשו בה להחליף את נציב בית"ר39.
עמדת שלטון בית"ר בשלבים הראשונים של הפרשה הייתה הססנית .הם
הציעו לאלוש לקחת חופשה של שישה חודשים ובה בעת לשלוח נציג מטעמם
לבדוק את המצב .פעולה כזו נועדה למנוע את החרפת המשבר ,אך הנציג המובטח
לא נשלח ,אלוש לא התפטר והמצב הלך והחמיר .בגיבוי שלטון בית"ר נקט אלוש
צעד שהיה שיא הפרשה .הוא השעה את הפעילות בסניפים של לה גולט ותוניס
וחזר לשמש נציב בית"ר .התערבותו של ז'בוטינסקי בשלב הזה הכריעה את הכף.
ז'בוטינסקי קבע שעל אלוש להחליט אם הוא נכון להישאר בתפקיד או לחלופין
להתפטר ולפנות את מקומו.
ואכן ,ב 10-במרס 1934הודיע אלוש סופית על התפטרותו עקב עיסוקיו
הרבים והציע למנות את רוסי תחתיו .לז'בוטינסקי היה משקל רב בשינוי עמדתו
של אלוש .אלוש גם היה ער לעובדה שגיסו ,יוסף אנקרי ,ממפקדי בית"ר והתומך
העיקרי בו ,עלה לארץ והוויכוח השפיע לרעה על התנועה .לאחר פרשה זו,
ובמיוחד לאחר שנסגר העיתון ,פרש אלוש מכל פעילות פוליטית משמעותית
ובשנים שעד פרוץ מלחמת העולם השנייה ליווה את התנועה אך לא השתתף בה
השתתפות פעילה .אולי מחמת מצבו הבריאותי נמנע מפעילות ואולי מחמת מצבו
הכלכלי ,אך ליחסים הפנימיים בתוך התנועה הייתה לבטח תרומה מכרעת לכך.
משברים מן הסוג זה ,שאולי נוכל לכנותם "משברי התבגרות" ,נבחנים על פי
תוצאותיהם .ואכן ,בתום המשבר התגבשו שתי מגמות הקשורות זו בזו :ההנהגה
החלופית שהתגבשה תחת ההנהגה הוותיקה הייתה נוקשה יותר מצד מחויבותה
האידיאולוגית .כמו כן השתנה המבנה הארגוני של התנועה ,והוא הותאם
למציאות החדשה .אם כן ,המשבר הביא להתאמה גדולה יותר בין צמיחת התנועה
שעשו כדי לאפשר לי לעיין בחומר .עוד חומר על הפרשה המרתקת הזאת אפשר למצוא 3 8
במכון ז'בוטינסקי וכן במסמכים שמסר לי יוסף אנקרי. 3 9
אלוש היה חולה .העדות הראשונה הממשית למחלתו של אלוש היא מפסח ,1932כאשר
אלוש נפל למשכב במהלך מחנה צופי .בעטייה של מחלתו נמנע ממנו מלהשתתף בפעילות
הצופית של התנועה ובעיקר במחנות .עובדה זו תרמה לערעור מעמדו של אלוש בתנועה,
שכן הצופיות הייתה רכיב מהותי בחינוכו של הנער בתנועה.
פקודה מספר 10/1המצוטטת בידי אלוש בפקודתו ,7.3.1934 ,א"פ אלוש .את העצומה הגיש
לאלוש אפרים לוזון ,שכן על פי חוקת בית"ר אי אפשר להתכתב עם שלטון בית"ר ישירות.
אלוש העביר את העצומה ואת הדוח הנלווה להנהגת בית"ר.
