Page 149 - הציונות בתוניסיה
P. 149
הציונות הלוחמת בתוניסיה (147 )1939-1926
היהדות האינטגרלית .על ידי חינוך לאומי נכון אנו מבקשים ,מקוים ורוצים
לחדש את הקשר של הצעירים היהודים עם עמם ,תרבותו ולשונו .אנו
מציבים את הרעיון הציוני במרכז פעילותנו .העבודה התרבותית היהודית,
תהליך החדרת העברית להסתדרותנו ,לימוד ההיסטוריה של הספרות
העברית ,הציונות והבעיות האקטואליות ,ייקחו את החלק הגדול ביותר של
עבודתנו41.
עוד נזכר ומוסיף רפאל בן אשר:
תכנית הפעילות הייתה בדרך כלל כך :שלוש פעולות עיוניות במשך
השבוע [ ]...ביום ראשון פעולה צופית [ ]...בפעולות העיוניות של שכבות
הבוגרים כל חבר חייב היה ללכת בעצמו לספריה הציבורית הגדולה בשוק
אל עטרין ולהכין את הרצאתו .פעולה עיונית אחרת ,שבדרך כלל קיים
אותה המדריך ,הייתה שיחה פוליטית על הנעשה בארץ .היו גם שיחות
ביקורת על ספרים42.
עדות זו מוכיחה את הרצינות שהקדישה התנועה לנושאים העיוניים .ואכן ,הנוער
שהגיע לשומר הצעיר היה ממשפחות זעיר בורגניות בחברה היהודית ,אך לא
מקרב היהודים המתבוללים .הנוער בבית"ר ,לעומת זאת ,הגיע מכל שכבות הציבור
היהודי ובעיקר זה שבחארה .בכך בא לידי ביטוי גם ההבדל החברתי-כלכלי בין
שתי תנועות הנוער האלה .בשומר הצעיר הקדישו שיחות לביקורת עצמית.
הנהגת השומר הצעיר ,בשונה מכל תנועות הנוער שפעלו בתוניסיה ,התבססה
על שליחים שבאו מארץ ישראל .מעטים מחברי התנועה הגיעו לעמדה של
מדריכים והיו בעלי השפעה .מרבית השליחים היו חברי קיבוץ או חברי התנועה
בבלגיה והייתה להם השפעה רבה על הנוער .למעט מקרה אחד ששליח מצא
פרנסה גם בהוראת עברית בקהילה ,הרי שאת כל השליחים מימנו התנועה
העולמית או חברי התנועה המקומית .זהו דפוס פעולה חדש ושונה מזה של
בית"ר ,שהסתמך אך ורק על כוחות מקומיים .השליחים היו הכוח המלכד של
התנועה ומורי הדרך הרעיוניים שלה ,והם יצרו זיקה הדוקה בין התנועה לבין ארץ
ישראל.
מבחינה חוקית פעלה התנועה על סמך אישור חוקי של השלטון הצרפתי מיום
6בפברואר 1929תחת השם הצופים היהודים של תוניסיה .הם פעלו כתנועת
נוער בלא מפלגת-אם תומכת הקולטת את בוגריהם .בכך נוצר מצב שבוגרי
התנועה נאלצו לחפש פתרון שנמצא בעיקר בזיקה למפלגה הסוציאליסטית או
הקומוניסטית .התנועה העולמית של השומר הצעיר שמרה על קשר רצוף עם
4 1בן אשר ,נספח המקורות בעמ' .15‑14
42שם ,עמ' ,17בהשמטות של סוגריים בלבד.
