Page 227 - הציונות בתוניסיה
P. 227
נקודת המפנה — מלחמת העולם השנייה בתוניסיה והשפעותיה 225
השפעת המלחמה על החברה היהודית
את השפעת המלחמה על החברה היהודית בתוניסיה נוכל לאמוד על פי שני
קריטריונים .האחד ,השפעת המלחמה על היחס לצרפת כמעצמה נותנת חסות,
והאחר ,על היחס לצרפת כנושאת מסר תרבותי אוניברסלי וכמודל לחיקוי.
אם כן ,המלחמה בלי שום ספק טרפה את כל הקלפים .צרפת שהביאה
את בשורת הקדמה ,הביטחון והרווחה הוצגה כעת ככלי ריק .אותה צרפת לא
רק שהייתה חלשה צבאית ,אלא היא הייתה מקור לאנטישמיות ארסית ביותר.
משמעות חולשתה הצבאית של צרפת בשביל יהודי תוניסיה הייתה ראשיתו של
עידן חדש שאולי מבשר את קץ הקיום הקולוניאלי בתוניסיה .את האכזבה העמוקה
מצרפת שלא הצליחה להעניק ביטחון פיזי לאזרחיה ולנתיניה היטיב לתאר
אלבר ממי .בשבילו זו הייתה תקופה של אכזבה קשה ומרה מהממשל הצרפתי
ומהמתיישבים הצרפתים .הקהילה היהודית ובה המחבר נתגלו במלוא חולשתם
ובדידותם" .שעה שביקשנו להגיב נתגלו לנו בדידותנו וחולשתנו [ ]...היינו בודדים
לחלוטין ,בודדים עד כדי סכנה" .בתקופה שהיהודים נזקקו בה במיוחד לעזרתם
של הצרפתים הם גילו את פניהם האמתיות" .בדחף החיה המבוהלת חשבתי קודם
כל על הצלת נפשי ,ובאורח טבעי סמכתי על קשרי עם הצרפתים והערצתי אותם.
לא על נקלה יאמין אדם בבגידת האגדות"62.
לתחושותיו הראשוניות של ממי — אכזבה ,רוגז ,חרדה מפני העתיד — נוספו
הבדידות והחולשה הפיזית .במצב שכזה יכולות להיות שתי תגובות אפשריות:
לשקוע בתוך מעמקי הייאוש ולהמתין להתרחשויות או לאזור את כל תעצומות
הנפש ולנסות לעצב את פני העתיד .ממי בחר באפשרות השנייה.
האקטיביזם ,תחושת הכבוד וההכרה בערך העצמי הן התגובות המאפיינות
ביותר את פעולותיו של ממי .עד תקופת וישי היה נתון עיצוב עתידו וגורלו בידי
אחרים ,בעיקר בידי הצרפתים ,והיהודים הצרפתים" .אם תשקוד על לימודיך ,יעשו
ממך רוקח" 63יאמר לו הרוקח ביסמוט ,האפוטרופוס הכלכלי שלו" .יעשו ממך"
פירושו שממי פסיבי בתהליך האסימילציה שלו .הוא הרי העדיף להיות רופא ,אך
הוא לא העז לומר זאת .הוא חש תרעומת פנימית עמוקה אך למד לשחק לפי כללי
המשחק מכיוון שהוא רצה להתקדם .הפסיביות של ממי היא חלק מרציונליזציה
של המצב שהוא נמצא בו .משפורסמו הצווים של ממשלת וישי שונתה התנהגותו
לחלוטין ,ותגובותיו היו ,כאמור ,ספונטניות ,בלי מחשבה ותכנון.
ניתוח תגובתו של המחבר מצביע על שני שינויים .ראשית ,תחושת הכבוד
העצמי הממלאת את המחבר "מלאתי גאוה ,הייתי נרגש" ,יסביר" ,על שהרהבתי
62ממי ,נציב המלח ,עמ' .186
63שם ,עמ' .61
