Page 232 - הציונות בתוניסיה
P. 232

‫‪  230‬פרק רביעי‬

‫הייתה סטירת לחי לכל ניסיונות ההשתלבות בחברה הצרפתית‪ .‬מעניין אפוא‬
‫שבשנים שלאחר המלחמה‪ ,‬קבוצת הצדק שלטה בהנהגת הקהילה אף שלא נרשמה‬
‫פעילות בולטת שלה‪ .‬מבחינה זו היה לעיתוי פעולתה של הציונות משמעות‬
‫מיוחדת‪ .‬כל עוד ההלם של המלחמה היה חקוק בזיכרון ובלב הייתה משמעות‬
‫לפעולתם‪ .‬ככל שנקפו השנים הלך זיכרון המלחמה והתעמעם והחברה שבה אט‬
‫אט למסלול החיים שניהלה קודם למלחמה‪ .‬עוד מאפיין מובהק לא פחות של‬
‫התקופה שלאחר המלחמה הוא הירידה במספר היהודים שקיבלו אזרחות צרפתית‪.‬‬
‫מבחינה זו נמשכה המגמה שאפיינה את נתוני ההתאזרחות קודם למלחמה‪ .‬בחירתו‬
‫של אלי נטף לתפקיד נשיא הקהילה היהודית הייתה ביטוי לרצון של החברה‬
‫למצוא הנהגה שתנווט את הקהילה נוכח הקשיים הכלכליים שלאחר המלחמה‪.‬‬

       ‫ההתרחקות מהתקופה הגרמנית סייעה לחברי קבוצת הצדק לחזור להנהגה‪.‬‬
‫בעקבות המלחמה שינה ארגון כי"ח את יחסו המסויג ואולי אף העוין כלפי‬
‫הציונות‪ .‬אף שלא הפך לארגון ציוני‪ ,‬הוא גילה אהדה רבה ליישוב שארית הפלטה‬
‫בפלסטין ואף תמך בציונות‪ .‬שינוי זה נבע מעמדותיו של המנהיג העיקרי בתקופה‬

                                   ‫זו‪ ,‬רנה קסן‪ ,‬ששימש במחתרת לצדו של דה גול‪.‬‬
‫אם כן המסקנה המתבקשת היא כי לאחר המלחמה נחלשו מוקדי ההתנגדות‬
‫לציונות בחברה היהודית בצורה משמעותית‪ ,‬ואולי אף נעלמו כליל‪ .‬בשעה‬
‫שהחברה היהודית הייתה שסועה וניסתה למצוא מזור לבעיותיה הכלכליות‪,‬‬
‫הייתה הציונות הכוח היחידי בחברה היהודית שנהנה מכושר פעולה ומאחדות‬
‫מטרה‪ .‬לציונות היו מסגרות ארגוניות עוד מלפני המלחמה ובנקל הן חידשו את‬
‫פעילותן‪ .‬בשביל הנוער הייתה המלחמה כוח חברתי מגבש בעל עוצמה ריגושית‬
‫ואינטלקטואלית עמוקה ביותר‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬כל המסגרות של הנוער היו חוקיות‬
‫לחלוטין‪ ,‬התקיימו קשרים בין הסניפים ברחבי תוניסיה וכולם נשאו פניהם לארץ‬

                                                                              ‫ישראל‪.‬‬
‫הציונים היו הראשונים לפנות אל הקהילה היהודית ולהציג לפניה את דילמות‬
‫הקיום הבסיסיות‪ .‬פחות מחודשיים לאחר צאת הגרמנים פורסם "בולטין יהודי —‬
‫עיתון לשחרור העם היהודי" שהמוטו שלו היה "המדינה היהודית זקוקה למקבים‬
‫חדשים"‪" .‬רבים ביקשו לדעת מי אנו"‪ ,‬כתבו עורכי העלון‪" ,‬בפשטות רבה אנו‬
‫משרתיה של המדינה היהודית"‪ 74.‬עורכי העלון פעלו באופן עצמאי ובלי כל קשר‬
‫למפלגות הציוניות‪ .‬הם פנו אל הבודד הציוני ועל עומק המחויבות שלו לרעיון‬
‫הציוני‪ .‬העלון היה אמצעי תעמולה ולא יותר‪ .‬לפני המלחמה ידעה תוניסיה‬
‫עיתונות ענפה וחשובה אך אחריה לא היה שום עיתון מלבד אותו עלון‪ ,‬וגם הוא‬
‫לא היה חוקי‪ .‬הרוויזיוניסטים‪ ,‬באופן טבעי‪ ,‬היו הראשונים להוציא עיתון ברמה‬

‫‪" 	74‬הערה" בנושא "בולטין יהודי"‪ ,‬מח"ם‪ ,‬תיק ‪ .1870/4‬הכוונה היא לגיליון מס' ‪ 3‬של הבולטין‪.‬‬
‫גיליון זה פורסם כנראה בסוף אוגוסט שכן שירותי הביטחון התייחסו אליו ב‪ 1-‬בספטמבר‬

                                                                                        ‫‪.1943‬‬
   227   228   229   230   231   232   233   234   235   236   237