Page 233 - הציונות בתוניסיה
P. 233

‫נקודת המפנה — מלחמת העולם השנייה בתוניסיה והשפעותיה  ‪231‬‬

‫גבוהה לציבור היהודי לאחר המלחמה‪" ,‬הקול היהודי"‪ ,‬בעריכת פליקס אלוש‪ .‬שנה‬
‫וחצי לאחר מכן הופיע עיתון ציוני חדש‪-‬ישן‪" ,‬העיתון של ישראל"‪ ,‬והוא החזיק‬

                                                              ‫מעמד עוד שנים רבות‪.‬‬
‫העובדה החשובה היא כי הציונים היו הראשונים לפנות אל הקהילה היהודית‬
‫ולהציג לפניה את החלופה העיקרית לקיום היהודי בתוניסיה — הקמת מדינה‬
‫יהודית לאלתר‪ .‬הציונים היו נחושים בהחלטתם‪ ,‬ובפעם הראשונה בכל שנות‬
‫שלטונה של צרפת בתוניסיה הרהיבו עוז לבצע פעולה שלא כחוק‪ .‬אפשר שזה‬
‫היה הסדק הראשון ביחסים הקולוניאליים שנוצרו בין היהודים לבין השלטון‬
‫הצרפתי‪ .‬השנים הבאות יוכיחו שאכן אפשר יהיה להרחיב את מעגל הפעילות‬
‫הבלתי לגלית‪ .‬מכיוון שהצרפתים שברו את כללי המשחק בהחלת חוקי וישי‬
‫ומכיוון שהצרפתים לא יכלו‪ ,‬ואולי גם לא רצו‪ ,‬לקיים את המחויבות שלהם‬
‫כמעצמה נותנת חסות — ראו עצמם הצעירים היהודים משוחררים לחלוטין מכל‬

                                                                   ‫מחויבות כלפיהם‪.‬‬
‫בלי ספק‪ ,‬לציונות היה כושר הפעולה הטוב ביותר בציבור היהודי בתקופה‬
‫שלאחר המלחמה‪ .‬היא הגיבה למציאות מהר והציגה חלופות טובות ומעשיות‪,‬‬
‫טובות יותר מכל דרך פעולה אחרת שנראתה לאחר המלחמה‪ .‬אף שהמפלגה‬
‫הקומוניסטית‪ ,‬שלחמה בהיטלריזם והבטיחה לבטל את הלאומיות לחלוטין‪ ,‬הייתה‬
‫בעלת כוח משיכה רב — כושרה הארגוני היה פחּות‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬היהודים הובילו‬
‫את המפלגה הקומוניסטית והציגו את הפתרון הציוני כפתרון הטוב היחיד‪ .‬הפתרון‬
‫הקומוניסטי קסם בעיקר לבני המעמדות הבורגניים או הזעיר בורגנים שלא רצו‬

                                        ‫לראות בפתרון הציוני פתרון אישי בעבורם‪.‬‬

                            ‫השינוי ביחס של המוסדות הציוניים לארצות האסלאם‬

                                                                     ‫"תפיסת הרזרבואר"‬

‫ב‪ 12-‬ביולי ‪ 1943‬סקר אליהו דובקין במרכז מפא"י את דרכי הפעילות "בגלות‬
‫ערב ובארצות המזרח הקרוב"‪" .‬את תפקידנו כלפי היהדות הזאת"‪ ,‬הסביר דובקין‪,‬‬
‫"יכולים אנו להגדיר בפסוק אחד — כיבוש ציוני של הגלויות הללו למען חיסולן‬
‫והעברתן לארץ ישראל"‪ 75.‬הגדרה ברורה והחלטית זו של המדיניות הציונית באה‬
‫לבטא שינוי רב משמעות ביחס המוסדות הציוניים ליהדות ארצות האסלאם‪.‬‬
‫דובקין מודה‪" :‬בשבילנו היה כל הענין של הארצות הללו ענין של סקרנות ותיירות‬
‫[‪ ]...‬למעשה עד הזמן האחרון לא ראינו בטיפול בעליה מארצות הללו תפקיד‬
‫ראשון במעלה של המדיניות הציונית"‪ 76.‬במילים אחרות‪ ,‬עד עתה הייתה הזנחה‬
‫והתעלמות מיהדות ארצות האסלאם ואילו כעת הייתה נכונות לשנות גישה ואף‬

                 ‫‪" 	75‬פרטיכל ישיבת מרכז מפא"י"‪ ,12.7.1943 ,‬ארכיון מפא"י‪ ,‬בית ברל‪.23/43 ,‬‬
                   ‫‪ 7	 6‬שם‪ .‬כאן הוא נוקט לשון המעטה כאשר הוא מתייחס ל"תפקיד הראשון"‪.‬‬
   228   229   230   231   232   233   234   235   236   237   238