Page 244 - peamim130
P. 244

‫בגדאד במחצית השנייה של המאה התשע עשרה‬

‫חוצין תיאר את בגדאד ‪ -‬עיר גדולה‪ ,‬חצויה על ידי נהר החידקל‪ ,‬מוקפת‬
‫חומה‪ ,‬ורחובותיה הצרים מלאים רפש בחורף והשלטונות פועלים להרחיבם;‬
‫ובעיר סוחרים‪ ,‬רוכלים‪ ,‬בעלי מלאכה‪ ,‬וביניהם אורגים‪ ,‬חייטים‪ ,‬סנדלרים‪,‬‬
‫בורסקאים‪ ,‬אומנים בכסף‪ ,‬בזהב ובאבן‪ ,‬עובדי אדמה ויצרני ֵשיכר‪ ,‬שמן וסבון‪,‬‬
‫דבש תמרים וכלי חרס‪ ,‬וכן פועלים בעיר ציירים‪ ,‬סופרים‪ ,‬כורכי ספרים‪ ,‬וגם‬

                                                     ‫בעלי 'אומנויות בזויות'‪.‬‬
‫	 מובן שאין זו תמונת עיר של ימינו‪ .‬בבגדאד היו הרבה סוסים‪ ,‬גמלים‪,‬‬
‫חמורים‪ ,‬פרים‪ ,‬צאן ובקר‪ ,‬עופות וחיות בר‪ ,‬וביניהן איילים וצבאים‪ .‬בשל שפע‬
‫הנהרות והמים הייתה העיר מבורכת בפרי האדמה והעץ שנראה כי גדלו בה‬
‫(עמ' ‪ ,)200‬והיו בה חיטה‪ ,‬כוסמת‪ ,‬שעורים‪ ,‬כוסמין‪ ,‬שיבולת שועל‪ ,‬שיפון‪,‬‬
‫אורז‪ ,‬קטניות‪ ,‬פול‪ ,‬עדשים‪ ,‬אבטיחים‪ ,‬קישואים‪ ,‬תמרים‪ ,‬עצי גפן‪ ,‬תאנה‪,‬‬

                                       ‫רימון‪ ,‬מעט עצי זית‪ ,‬אגסים ופרי הדר‪.‬‬
‫	 חוצין תיאר שלושה עשר בתי כנסת וארבעה בתי מדרש בבגדאד‪ ,‬שחלקם‬
‫נבנו על ידי עשירי הקהילה‪ ,‬ובהם כאלה שהיגרו מבגדאד לכלכותה‪ .‬היהודים‬
‫חיו ממזרח לפרת‪' ,‬שם מושב בני מרום עם הארץ ושרי הממשלה‪ ,‬גם אחינו בני‬
‫ישראל נְ ִחתים שמה' (עמ' ‪ .)233‬הצדקה פרחה‪ ,‬למען העניים‪ ,‬לנישואי יתומים‪,‬‬
‫לישיבות ולערי הקודש טבריה‪ ,‬ירושלים וחברון‪ .‬מי שלא התמצא 'לא במקרא‬

     ‫ולא במשנה ולא בדרך ארץ' היה 'לבושה ולכלימת עם ישראל' (עמ' ‪.)83‬‬
‫	 מצבם של היהודים היה קשה‪ .‬על פי תיאוריו של חוצין סבלו יהודי בגדאד‬
‫מרדיפות בשנת ‪ ;1863‬הם הוכו‪ ,‬עונו‪ ,‬הושפלו ונאסרו על לא עוול בכפם‪.‬‬
‫היו יישובים בעיראק שיהודים לא חיו בהם בגלל השנאה כלפיהם (עמ' ‪.)177‬‬
‫בשנות השבעים של המאה התשע עשרה 'אחינו אשר בבבל עודם יושבים‬
‫בשפל המדרגה‪ ,‬עודם נותנים למכיהם לחי'‪ ,‬והם סובלים מ'תועבות איומות'‪,‬‬
‫ביניהן עלילת דם שלפיה שחט יהודי ילד מוסלמי לצורך הכנת מצות לפסח‬

                                                             ‫(עמ' ‪.)227-226‬‬

                                                           ‫מכות טבע‬

‫חוצין תיאר מכות טבע רבות שהתרחשו בזמנו‪ ,‬ביניהן שיטפונות‪ ,‬בצורת‪ ,‬רעידות‬
‫אדמה‪ ,‬פשיטות ארבה ומגפות‪ ,‬כגון טיפוס ודבר‪ .‬אלה גרמו לעוני‪ ,‬רעב‪ ,‬אבדן‬
‫בתי מגורים ובריחה ממקום המגפה והמוות‪ .‬היה דבר ויהודים 'ברחו מן העיר‪,‬‬
‫להמלט על נפשם‪ ,‬וילכו באשר ילכו‪ ,‬מהם נמלטו אל ההרים והכפרים‪ ,‬ומהם‬
‫שמו אל המדבר פניהם לגור באהלים‪ ,‬והנה הִּנָם פזורים על פני השדה כצאן אשר‬
‫אין להם רועה‪ ,‬ונתונים המה לחרפה ולמרמס תחת רגלי הישמעאלים הפראים'‬

‫עיונים וביקורת‪ :‬שמואל מורה‬  ‫‪242‬‬
   239   240   241   242   243   244   245   246   247   248   249