Page 4 - etmol010_currupted
P. 4
lii^ts ip S ii^p lil
ולו מייחס יוסף בן מתתיהו פיקוד על כוח צבאי ניכר. למעלה מימץ ומשמאל :עיטורים יהודים ששרדו בנוה,
התיישבותם של הקשתים נעשתה כמפעל התייש
בותי מתוכנן ולכל מקום בו השתקעו היה תפקיד מוגדר. אחת מערי קשתי זאמאריס.
אחמתא ,מדרום מזרח לים החולה ,היתה כנראה התחנה למטה :חייל יהודי בצבא הרומאי ,מתוך תבליט בבית־שערים;
הראשית לגידול סוסים .היא נמצאה אולי במקום הכפר
אחמדיה כיום 5 ,ו קילומטר מדרום מזרח לים החולה.
במקום נמצאו שרידים של שני בתי״כנסת קדומים.
מקור השם אחמתא הוא כנראה פרסי והוראתו ׳׳ארץ
סוסים״ .מצבו מאפשר ניצול שולי עמק החולה למרעה
קיץ ומעבר למרעה ברמת הגולן בחורף.
מרכז שני לאנשי זאמאריס היה בתירה ,שנבנה על־ידי
הורדוס ,לפי יוסף ,בזיקה מיוחדת עם התיישבות בני
זאמאריס.
המרכז בבתירה
בתירה היתה מקום המפקדה והמבצר הראשי של
החיל :זוהי המשמעות של שמה ,הקרוב למלה העברית
״ביצור״ ולמלה הארמית ברתא ,אשר ייחסוה למפקדה
מבוצרת .בתירה חלשה על צפון־מזרח האמור ומצבה
התאים לשמור על מוקד הפורענויות בחבל הטראכץ.
מרכז שלישי היה נוה במזרח הגולן ,שחלשה על הדרך
הראשית לדמשק וממנה יצאו נתיבות על פני המדבר
לארם־נהרים ובבל .בנוה נותרו עד היום שר Tי בתים
יהודיים בנויים לתפארת ,מעוטרים יפה ,שזמנם הוא
המאה השלישית לספירת הנוצרים .רמת החיים הגבוהה
המשתקפת בהם פירושה ,כי מקור היישוב היהודי הזה
היה בתקופה מוקדמת יותר.
קשתי זאמאריס ישבו גם בגמלה ובכפרים הסמוכים
לה ,אולם כנראה שהיו מיעוט בין התושבים היהודים
בגמלה .כן ישבו הקשתים בדיר אש־שעיר ובאיטה ,דיר
א־שע Tשמרה על הטראכון מדרום ואיטה -ממזרח.
מעניץ ,כי אף־על־פי שאין בידינו עדות מהימנה על
התיישבות אנשי זאמאריס גם בטראכץ עצמו ,כונה
איזור זה על־ידי חכמי התלמוד ״טראכון דזמרא״ ושם
זה מופיע גם ברצפת רחוב במאה ה־ 6לספירה.
