Page 112 - israel water resources

‫פרק ‪ :6‬הגשמים ‪105‬‬

‫לעיתים מתרחשות סטיות מהמהלך הקלסי של תנועת‬ ‫וכיוונה נגד כיוון השעון (בחצי הכדור הצפוני)‪ .‬כשמרכז השקע‬
‫השקעים‪ .‬שנים שחונות מתאפיינות בהפוגות בנות עשרה ימים‬ ‫נמצא באזור החוף הדרום־מערבי של טורקיה‪ ,‬מתחילה השפעתו‬
‫ויותר בין אירועי הגשם‪ ,‬או השקעים סוטים בתנועתם ועוברים‬ ‫להיות מורגשת בישראל‪ .‬רוח דרום־מזרחית מביאה אוויר יבש‬
‫במסלול צפוני יותר וכמעט אינם ממטירים באזורנו‪ .‬שנים‬ ‫וחם מכיוון ערב הסעודית וירדן‪ .‬כשהשקע נע מזרחה ומרכזו‬
‫ברוכות מתאפיינות בתדירות גבוהה של תנועת שקעים‪ ,‬או‬ ‫מתקרב לקפריסין‪ ,‬הרוח חגה להיות דרומית ואוויר יבש מגיע‬
‫בשקעים עמוקים יותר או בכך שהם נעים באיטיות ושוהים זמן‬ ‫מכיוון מצרים‪ .‬בשלב זה מתחוללות לפעמים במצרים סופות חול‬
‫ממושך יותר מעל אזורנו‪ .‬הסטיות ממהלכם הקלסי של השקעים‬ ‫עזות‪ ,‬ובאזורנו מתגבר האובך והראות לקויה‪ .‬בשלב זה חודר‬
‫לצפון הארץ אוויר שעבר מסלול קצר מעל הים והספיק לספוג‬
‫מרובות‪.‬‬ ‫לחות‪ ,‬ומתחילים שם גשמים‪ .‬כשמרכז השקע עובר את קפריסין‪,‬‬
‫מאז החלו לוויינים לחוג בהתמדה סביב כדור הארץ‬ ‫חוצה החזית הקרה את חופי ישראל והרוח מתגברת וחגה‬
‫ולשלוח נתונים אטמוספריים אל מרכזי הבקרה בזמן אמיתי‪,‬‬ ‫ונהיית רוח דרום־מערבית‪ .‬העננות גוברת וגשמים יורדים במרכז‬
‫השתפרה רבות יכולת החיזוי של מזג האוויר‪ .‬באמצעות‬ ‫הארץ ובצפונּה‪ ,‬ויש סיכויים לסופות רעמים‪ .‬כשמרכז השקע‬
‫מודלים מטאורולוגיים ניתן כיום להגדיר את מאפייני השקעים‬ ‫מגיע לחופי סוריה‪ ,‬השפעת השקע בעיצומה‪ .‬הרוחות המערביות‬
‫הברומטריים‪ ,‬להעריך את התנאים הדרושים ליצירתם‪ ,‬לתאר‬ ‫מביאות אוויר קר שמקורו מטורקיה‪ ,‬המתחמם וקולט לחות‬
‫את מסלול נדידתם ולקבוע את מחזור החיים שלהם ואת האזור‬ ‫במעברו מעל הים התיכון‪ ,‬הופך בלתי יציב בחדירתו לישראל‬
‫שעליו הם משפיעים (‪ .)Alpert et al., 1990‬למרות הידע הרב‬ ‫ועננות רבה מתפתחת (עננים ערֵמתיים)‪ .‬בשלב זה יורדת כמות‬
‫שהצטבר‪ ,‬יכולת החיזוי של מזג האוויר לטווח ארוך (עבור כל‬ ‫הגשמים העיקרית ומתחוללות סופות רעמים‪ .‬כשהשקע מתרחק‬
‫עונת הגשמים) עדיין מוגבלת ביותר‪ .‬ואולם‪ ,‬יכולת החיזוי עד‬ ‫מזרחּה‪ ,‬הוא נחלש‪ ,‬עוצמת הגשמים נחלשת ומזג האוויר משתפר‬
‫שלושה חודשים קדימה הפכה אפשרית ובאמינות גבוהה למדי‬ ‫בהדרגה‪ .‬בשלב זה חודר אוויר ימי לדרום הארץ וגשמים קלים‬
‫עשויים להתפתח שם‪ .‬המשך התרחקותו של השקע מביא את‬
‫(‪.)Givati et al., 2017‬‬ ‫מזרח הים התיכון להיות מושפע מרכס ברומטרי שמקורו בצפון‬
‫מחקרים רבים התמקדו בבחינת ההרכב הכימי וההרכב‬
‫האיזוטופי של מי הגשם בישראל‪ .‬נתונים אלו אוצרים בתוכם‬ ‫אפריקה‪ ,‬ומזג האוויר הנאה נמשך ימים אחדים‪.‬‬
‫מידע רב על תנועותיהם של גושי האוויר בשכבות השונות של‬ ‫השינויים במזג האוויר במהלך החורף נקבעים בעיקר‬
‫האטמוספרה‪ .‬ההרכב הכימי של מי הגשם מלמד על התרומה‬ ‫מתכונות השקעים ואופי נדידתם‪ .‬גוש אוויר שנדד מעל הים‬
‫הניכרת של האבק המדברי הנישא ברוח ברחבי האטמוספרה‬ ‫התיכון יהיה לח יותר ובעל פוטנציאל ה ְמטרה גבוה יותר‪,‬‬
‫ועל תהליכי זיהום האוויר המתרחשים באזורנו (מסגרת ‪.6‬א)‪.‬‬ ‫בהשוואה לגוש אוויר המגיע מהיבשה לאחר שנדד מעל אירופה‬
‫ההרכב האיזוטופי של מולקולות המים מלמד שמרבית מי הגשם‬ ‫או מעל צפון אפריקה‪ .‬ככל שהשקע עמוק יותר (לחץ אוויר נמוך‬
‫בישראל מגיעים מהתאדות ישירה של מי הים התיכון באגנו‬ ‫יותר במרכזו)‪ ,‬כך יגברו הרוח והעננות שהוא מייצר‪ ,‬והגשמים‬
‫המזרחי‪ ,‬ולא מלחות המגיעה ממקומות רחוקים יותר (מסגרת‬
‫יתפשטו לטווח רחוק יותר ממרכז השקע‪.‬‬
‫‪.6‬ב)‪.‬‬

‫פחות בהשוואה לגשמים בעולם המערבי‪.‬‬ ‫‪.6‬א‪ .‬האיכות הכימית של מי הגשם‪:‬‬

‫הסיבה הראשונית היא שעשן המפעלים‪,‬‬

‫הפולט תרכובות של חנקן וגופרית היוצרים‬
‫החומציים (שהרכבם ‪ HNO3‬או‬
‫מועט בהשוואה לארצות העולם‬ ‫את המים‬ ‫שנעים דרומה‪ ,‬גדלה התרומה היחסית של‬ ‫מי הגשם שוטפים מהאטמוספרה את‬
‫‪,)H2SO4‬‬ ‫האבק המדברי וקטנה תרומתו היחסית של‬ ‫החלקיקים המוצקים המרחפים בה‪.‬‬
‫המתועשות; הסיבה העיקרית היא שאפילו‬ ‫נתז מי הים‪ .‬כמו כן‪ ,‬ככל שמתרחקים מחוף‬ ‫חלקיקים אלו מגיעים לאטמוספרה משני‬
‫הים התיכון מזרחה‪ ,‬קטנה תרומתו של נתז‬ ‫מקורות באופן רציף‪ :‬אבק מדברי הנישא‬
‫כשנוצרים גשמים חומציים‪ ,‬הם מנוטרלים‬ ‫הים והריכוז הכללי של המלחים המומסים‬ ‫ברוח‪ ,‬ומלחים המומסים בים‪ ,‬שנוצרו‬
‫בגשם הולך ופוחת (‪.)Herut et al., 2000‬‬ ‫מתרסיס מי ים שניתז לאוויר עם הרוח‬
‫על ידי האבק המדברי‪ ,‬המכיל קלצית‪ .‬משום‬ ‫ריכוז הכלוריד‪ ,‬שהוא היון הדומיננטי ביותר‪,‬‬ ‫והתאדה (אפר געשי אינו מגיע ברציפות‬
‫מגיע בדרך כלל ל־‪ 15‬מגכ״ל‪ ,‬וכלל המומסים‬ ‫כמו האבק והמלח‪ ,‬אלא רק לאחר התפרצות‬
‫כך ככל שנעים דרומה‪ ,‬הגשמים נעשים‬ ‫געשית)‪ .‬האבק המדברי מכיל בדרך כלל‬
‫מגיעים לריכוז של כ־‪ 40‬מג״ר בליטר‪.‬‬ ‫(המ‪2‬יי)נם‪3‬רלמ‪O‬יכים‪C‬ל(‪g‬בשלעי‪M‬קק‪a‬רל‪C‬נצי)תותרןקו((ו‪+3‬ר‪a‬ץ‪Oa,)2C(NO‬כ‪iC‬ל)ו‪,S‬ר)י‪.‬דדונ(לת־ו‪l‬זמי‪C‬מי)ט‬
‫חומציים פחות ופחות‪.‬‬ ‫הגשמים בישראל הם בדרך כלל ברמת‬ ‫וגופרה (=‪ .)SO4‬משום כך ההרכב הכימי‬
‫חומציות הקרובה לניטרלית‪,pH=6.4 ,‬‬ ‫של מי הגשמים משתנה מצפון לדרום; ככל‬
‫כשמתאדים מי הגשמים‪ ,‬לאחר שירדו‬ ‫והסטיות המקובלות הן בין הערכים ‪7.6-5.3‬‬
‫(‪Mamane et el., 1987; Herut et al.,‬‬
‫על פני הקרקע‪ ,‬ריכוז המלחים המומסים‬ ‫‪ .)1995‬ככלל הגשמים בישראל חומציים‬

‫עולה בהתאמה‪ .‬מכיוון שבדרך כלל מתאדים‬

‫כשני שלישים ממי הגשמים‪ ,‬מליחות המים‬

‫המחלחלים למי התהום גדלה פי שלושה‪,‬‬

‫וזוהי המליחות האופיינית למי המעיינות‬

‫בטרם זוהמו‪.‬‬