Page 116 - israel water resources

‫פרק ‪ :6‬הגשמים ‪109‬‬

‫ובחלקים אחדים עד ‪ .240%‬במהלך החורף ירדו בירושלים ‪1,126‬‬
‫מ״מ‪ ,‬היינו הכמות הגבוהה ביותר שנמדדה מאז ‪( 1848‬ירושלים‬
‫היא העיר שנערכו בה מדידות גשם במשך תקופה ממושכת‬
‫ביותר‪ .)Rosenan, 1955 ,‬חודש דצמבר ‪ 1991‬היה חריג במיוחד‪,‬‬
‫וכמויות הגשמים שירדו במהלכו במרכז הארץ היו פי שלושה־‬
‫ארבעה מהממוצע‪ .‬במהלך החורף היו ארבעה פרקי גשם חזקים‬
‫במיוחד‪ ,‬שבכל אחד מהם ירדו כ־‪ 350-200‬מ״מ גשם במשך‬
‫ארבע עד שבע יממות‪ ,‬כמעט בלי הפסקה‪ .‬השלג ירד באותו חורף‬
‫על פני שטחים נרחבים ביותר‪ ,‬מהחרמון בצפון‪ ,‬כולל השפלה‬
‫הפנימית ומרחבי הנגב‪ ,‬ועד הרי אילת בדרום‪ .‬גובה השלג בחרמון‬
‫(רכבל עליון) הגיע ל־‪ 6‬מ׳ בסוף חודש פברואר‪ .‬ברד כבד העשוי‬
‫מגרגירים גדולים במיוחד כיסה את גוש דן‪ ,‬השרון ועמק חפר‬

‫והגיע בכמה מקומות לעובי של ‪ 15‬ס״מ‪.‬‬
‫הסיבה לכך שחורף ‪ 1991/2‬היה חריג כל כך בכמות הגשם‬
‫היא הר הגעש פינטובו‪ ,‬בפיליפינים‪ ,‬שהתפרץ בחודש יוני ‪.1991‬‬
‫נפח הלבה היה חריג בכמותו (כ־‪ 10‬מיליארד מ״ק)‪ ,‬ועמוד האפר‬
‫היה חריג בגובהו (‪ 34‬ק״מ)‪ .‬התפרצות זו היא השנייה בעוצמתה‬
‫במאה העשרים‪ .‬האפר הגעשי חדר לסטרטוספרה‪ ,‬התפזר ועטף‬
‫את כל החצי הכדור הצפוני‪ ,‬ושהה בה תקופה ממושכת עד‬
‫שנשטף חזרה לפני השטח (רוזנפלד ויערי־גזית‪ ;1991 ,‬רוזנפלד‪,‬‬
‫‪ .)1992‬התוצאה הייתה שקרינת השמש לא חדרה במלואה‬
‫את שכבת האפר והטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ פחתה‬

‫ב־‪ 0.40C‬באותו החורף‪.‬‬

‫נפח מי הגשם‪ :‬עיון במפת המשקעים הממוצעת (איור ‪)6.6‬‬ ‫איור ‪ :6.6‬מפת הגשמים הממוצעת בישראל (אטלס ישראל החדש‪,‬‬
‫‪.)1995‬‬
‫מלמד שניתן לחלק את הארץ לשני חלקים הדומים זה לזה‬
‫בגודלם‪ :‬החצי הצפוני — מצפון לבאר שבע‪ ,‬והחצי הדרומי —‬
‫מדרום לבאר שבע‪ .‬האזור הצפוני הוא השטח שיורדים בו יותר‬
‫מ־‪ 200‬מ״מ גשמים בשנה‪ ,‬והאזור הדרומי הוא השטח שיורדים בו‬
‫פחות מ־‪ 200‬מ״מ גשמים בשנה‪ .‬מכיוון שכמעט כל כמות הגשם‬
‫היורדת בחצי הדרומי של הארץ מתאדה חזרה לאטמוספרה‪,‬‬
‫אתייחס בשלב זה לחצי הצפוני בלבד‪ .‬אומדן מהיר של נפח‬
‫מי הגשם היורדים מצפון לקו ה־‪ 200‬מ״מ אפשרי בקירוב צורת‬
‫השטח למלבן שאורכו מצפון לדרום כ־‪ 200‬ק״מ ורוחבו ממזרח‬
‫למערב כ־‪ 70‬ק״מ‪ ,‬ויורדים בו גשמים בעובי ממוצע של ‪ 500‬מ״מ‪.‬‬
‫שטח של כ־‪ 14,000‬קמ״ר בקירוב מקבל אפוא כ־‪ 0.5‬מ׳ גובה מים‪,‬‬

‫דהיינו כ־‪ 7‬מיליארד מ״ק‪.‬‬
‫אומדן מדויק יותר (טבלה ‪ )6.1‬נעשה באמצעות חישוב‬
‫של גודל השטחים שבין כל שני קווים שווי עובי גשם (הנקראים‬
‫איזוהיאטים) במפת המשקעים הממוצעת‪ ,‬וחישוב נפח הגשם‬
‫היורד על כל תת־שטח (‪.)Stanhill and Rapaport, 1988‬‬
‫החישוב מלמד שעל כל ארץ ישראל‪ ,‬ששטחה ‪ 27,011‬קמ״ר‪,‬‬
‫יורדים כ־‪ 7,900‬מיליון מטרים מעוקבים בשנה (מלמ״ש)‪ ,‬היינו‬
‫עובי גשם ממוצע של ‪ 293‬מ״מ‪ .‬עיון בנתונים (טבלה ‪ )6.1‬מלמד‬
‫ש־‪ 49%‬משטח ישראל מקבל פחות מ־‪ 200‬מ״מ גשם בשנה‪,‬‬
‫שהם שווי ערך ל־‪ 14%‬מנפח הגשמים‪ .‬בפועל‪ ,‬שטחים אלו‬
‫כמעט אינם תורמים מים‪ ,‬מכיוון שכאמור מי הגשם מתאדים‬
‫חזרה לאטמוספרה כמעט במלואם‪ .‬נתונים אלו תומכים באומדן‬
‫הראשוני‪ ,‬שעל פיו נפח הגשמים היורדים על כמחצית שטחה‬
‫של ישראל הוא כ־‪ 7‬מיליארד מ״ק‪ .‬ערכים אלו שונים מאומדנים‬
‫מוקדמים שהיו מקובלים על ראשי משק המים ועמדו על ‪12-10‬‬
‫מיליארד מ״ק (בלאס‪ ;1957 ,‬יעקובוביץ ופרושנסקי‪ .)1977 ,‬הפער‬
‫נובע מכך שהאומדנים המוקדמים כללו את כל אגן ההיקוות של‬

‫הירדן העליון‪ ,‬בסוריה ובלבנון‪.‬‬