Page 119 - israel water resources

‫חלק ב‪ :‬מקורות המים הטבעיים‬ ‫‪112‬‬

‫אובדן מים בהתאדות‪ :‬נפח מי הגשם בשנה ממוצעת בישראל‬ ‫טבלה ‪ :6.1‬חישוב נפח הגשם בישראל (‪Stanhill and‬‬
‫‪:)Rapaport, 1988‬‬
‫הוא כאמור כ־‪ 7‬מיליארד מ״ק‪ .‬מתוך כמות זו‪ ,‬פחות מ־‪ 2‬מיליארד‬
‫מ״ק נאספים בפועל במאגרי המים העיליים והתחתיים וניתנים‬ ‫נפח גשם‬ ‫שטח‬ ‫אזור‬
‫לניצול‪ .‬השאר חוזרים לאטמוספרה באידוי או בדִיות‪ .‬האידוי‬
‫מתרחש בפני מים חופשיים‪ ,‬כגון אגם‪ ,‬נחל או שלוליות הפזורות‬ ‫נפח נפח‬ ‫שטח שטח‬ ‫פחות מ־‪ 100‬מ״מ‬
‫על פני הקרקע לאחר הגשם‪ .‬האידוי הוא התהליך שבו מולקולת‬ ‫(מלמ״ש) יחסי‬ ‫(קמ״ר) יחסי‬ ‫‪ 200-100‬מ״מ‬
‫מים הנמצאת במצב צבירה נוזלי ״קופצת״ אל האוויר ועוברת‬ ‫(‪)%‬‬ ‫(‪)%‬‬ ‫‪ 300-200‬מ״מ‬
‫למצב צבירה גזי‪ .‬הדיות מתרחש בפיוניות שעל גבי עלים של‬ ‫‪ 400-300‬מ״מ‬
‫צמחים‪ ,‬כשמולקולת מים ״קופצת״ גם היא אל האוויר ועוברת‬ ‫‪6 445‬‬ ‫‪34 9,052‬‬ ‫‪ 500-400‬מ״מ‬
‫ממצב צבירה נוזלי למצב צבירה גזי‪ .‬מן הראוי להדגיש את‬ ‫‪8 594‬‬ ‫‪15 3,959‬‬ ‫‪ 600-500‬מ״מ‬
‫חשיבותו של מנגנון הדיות לסילוק מים לאטמוספרה‪ .‬לאמיתו‬ ‫‪8 650‬‬ ‫‪10 2,594‬‬ ‫‪ 700-600‬מ״מ‬
‫של דבר‪ ,‬הצמחים משמשים כמשאבות קטנות‪ ,‬אך יעילות‬ ‫‪11 889‬‬ ‫‪9 2,565‬‬ ‫‪ 800-700‬מ״מ‬
‫מאוד‪ ,‬המעבירות מים מהקרקע אל האטמוספרה‪ .‬השורשים‬ ‫‪16 1,231‬‬ ‫‪10 2,738‬‬ ‫‪ 900-800‬מ״מ‬
‫יונקים מים מהקרקעות‪ ,‬אפילו בתנאי יובש יחסיים‪ ,‬ומשם המים‬ ‫‪16 1,260‬‬ ‫‪8 2,294‬‬
‫זורמים בצינורות ה ֵעצָה שבגבעולים אל העלים ומשתחררים‬ ‫‪14 1,074‬‬ ‫‪6 1,661‬‬ ‫יותר מ־‪ 900‬מ״מ‬
‫לאטמוספרה‪ .‬הצמחים מסוגלים להחזיר לאטמוספרה מים‬ ‫‪11 868‬‬ ‫‪4 1,161‬‬ ‫סה״כ‬
‫מהמטר העליון של הקרקע‪ ,‬שזהו העומק הממוצע של בית‬ ‫‪6 513‬‬ ‫‪2 620‬‬
‫השורשים (בפועל‪ ,‬העומק נע בין כמה עשרות סנטימטרים‬ ‫‪4 369‬‬ ‫‪2 367‬‬
‫‪100 7,893‬‬ ‫‪100 27,011‬‬
‫למטרים ספורים)‪.‬‬
‫כדי לקבוע כמה מים אובדים לאטמוספרה וכמה מים‬ ‫הסטיות מהממוצע בנפח הגשמים גדולות ביותר‪ .‬בשנים‬
‫מחלחלים עמוק ומגיעים בסופו של דבר אל מי התהום‪ ,‬נשתמש‬ ‫שחונות יורדים בסך הכול כ־‪ 4‬מיליארד מ״ק מי גשמים‪ ,‬ובשנים‬
‫ב ַמאזני מים חודשיים‪ .‬מאזנים אלו מבוססים על השוואה בין‬ ‫ברוכות הגשמים מגיעים עד כ־‪ 12‬מיליארד מ״ק‪ .‬השונות הרבה‬
‫כמות הגשמים החודשית לבין פוטנציאל האידוי החודשי (איור‬
‫‪ .)6.9‬כמו שאפשר לראות בגרפים‪ ,‬בחודשי החורף הקרים כמות‬ ‫הזו מאפיינת כאמור את אקלים אזורנו (איור ‪.)6.8‬‬
‫הגשמים גבוהה מפוטנציאל האידוי‪ ,‬ולכן יש אפשרות שחלק‬
‫מהמים לא יחזרו לאטמוספרה אלא יחלחלו לאדמה ויגיעו‬
‫אל מי התהום‪ .‬ואולם‪ ,‬בחודשי האביב‪ ,‬הקיץ והסתיו האידוי‬

‫‪(ģīĚĘĚ) ĕĦĜĥĐ ęĥĎĐ ĕĚ ēĠĜ‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪(Ě"Ě) ĞĢđĚĚ ęĥĎ ĕčđĞ‬‬

‫‪436‬‬
‫‪10 364‬‬

‫‪293‬‬
‫‪220‬‬
‫‪5‬‬
‫‪148‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪1931 1935 1940 1945 1950 1955 1960 1965 1970 1975 1980 1985 1990 1995 2000 2005 2010‬‬ ‫‪2016‬‬

‫‪ęĕĜĥ‬‬

‫איור ‪ :6.8‬ההיסטוגרמה מבטאת את ההשתנות השנתית של נפח מי הגשם (ציר אנכי משמאל) ועובי הגשם הממוצע (ציר אנכי מימין) בארץ‬
‫בשנים ‪ .2016-1931‬הקווים האופקיים הם הערך הממוצע‪ ,‬סטיית תקן אחת וסטייה כפולה (מעובד מנתונים של גבעתי וטל‪Stanhill and ;2017 ,‬‬

‫‪.)Rapaport, 1988‬‬