Page 122 - israel water resources

‫פרק ‪ :6‬הגשמים ‪115‬‬

‫עם זאת התברר שלפעמים מתקבלות‬ ‫‪.6‬ד‪ .‬מודל הידרו־מטאורולוגי‪:‬‬
‫כמויות חידור שונות עבור שנים שבהן ירדו‬
‫כמויות גשם דומות‪ .‬כך למשל‪ ,‬בשנת ‪1999‬‬ ‫הכמישה״ ו״קיבול השדה״ הם ערכים‬ ‫המודל מתבסס על מאזני מים יומיים‪,‬‬
‫חלחלו אל האקווה ‪ 37%‬מהגשמים (‪ 155‬מ״מ‬ ‫המקובלים בעולם ההשקיה‪ .‬המודל גם‬ ‫המחשבים את השתנות תכולת הרטיבות‬
‫מתוך ‪ 414‬מ״מ)‪ ,‬ואילו בשנת ‪ 1993‬חלחלו‬ ‫מגדיר את קצב ההתאדות וקצב החידור‬ ‫בקרקע עקב כניסות ויציאות של מים‪ .‬כניסות‬
‫לאקווה רק ‪ 25%‬מהגשם (‪ 99‬מ״מ מתוך‬ ‫בהתאם להנחות מקובלות ובהתאם לערכי‬ ‫המים אל הקרקע מתקבלות מנתוני הגשם‬
‫‪ 400‬מ״מ)‪ .‬ההסבר לכך הוא השוני בפריסת‬ ‫היומיים (המודל המטאורולוגי)‪ .‬יציאות‬
‫הגשמים במשך עונת החורף (איור ‪.6‬ד‪.)2.‬‬ ‫הרטיבות‪.‬‬ ‫המים מהקרקע מחושבות לפי קצבי האידוי‪,‬‬
‫בשנת ‪ 1999‬מרבית הגשמים ירדו במרוכז‬ ‫כאשר קיימים נתונים מטאורולוגיים‬ ‫החידור והנגר העילי (המודל ההידרולוגי)‪.‬‬
‫במשך חודשיים‪ ,‬ואילו בשנת ‪ 1993‬הגשמים‬ ‫ונתונים הידרולוגיים מלאים‪ ,‬ניתן לכייל את‬ ‫המודל מגדיר את התנאים להתרחשות כל‬
‫ירדו עם הפסקות רבות ונמשכו על פני תקופה‬ ‫המודל‪ .‬כך למשל‪ ,‬באקוות ההר המערבית‬ ‫אחד משלושת מסלולי היציאה (איור ‪.6‬ד‪.)1.‬‬
‫של ארבעה חודשים‪ .‬לפיכך‪ ,‬בשנת ‪ 1999‬הייתה‬ ‫בישראל (אקוות ירקון־תנינים) כויל המודל‬ ‫הרטיבות בקרקע אינה יכולה לרדת מתחת‬
‫תכולת הרטיבות בקרקע גבוהה יותר במשך‬ ‫לפי נתונים מפורטים שנאספו במשך ‪20‬‬ ‫לערך מינימלי‪ ,‬הנקרא נקודת הכמישה (של‬
‫חודשי החורף הגשומים‪ ,‬מאחר שהאידוי היה‬ ‫שנה (‪ .)2007-1987‬נמצא שערך נקודת‬ ‫הצמחים)‪ .‬כאשר הרטיבות עולה‪ ,‬מתרחשת‬
‫מועט‪ ,‬ולכן התרחש חידור רב למי התהום‪.‬‬ ‫הכמישה‪ ,‬ערך קיבול השדה וערך הרוויה‬ ‫התאדות‪ .‬כאשר הרטיבות גדלה מעבר‬
‫לעומת זאת‪ ,‬בשנת ‪ 1993‬התרחש אידוי רב‬ ‫בממוצע בקרקעות שמעל האקווה הם‬ ‫ל״קיבול השדה״ (מתקבל שעות אחדות‬
‫יותר בחודשים הגשומים‪ ,‬והרטיבות בקרקע‬ ‫‪ ,0.45 ,0.32 ,0.17‬בהתאמה (‪Sheffer‬‬ ‫לאחר סיום ההשקיה)‪ ,‬מתרחש גם חידור אל‬
‫מי התהום‪ .‬כאשר הרטיבות מגיעה לרוויה‪,‬‬
‫הייתה נמוכה יותר‪ ,‬ולכן החידור היה מועט‪.‬‬ ‫‪.)et al., 2010‬‬ ‫מתרחש גם נגר עילי‪ .‬המונחים ״נקודת‬

‫‪450 1993 ęĥĎ‬‬
‫‪1993 Ĥđďĕē‬‬
‫‪(ĚīĚ) ęĕĤčĔĢĚ Ĥđďĕēđ ęĥĎ ĦđĕđĚė‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪1999 ęĥĎ‬‬

‫‪350 1999 Ĥđďĕē‬‬ ‫‪ęĥĎ‬‬

‫‪300‬‬

‫‪250‬‬

‫‪200‬‬

‫‪150‬‬ ‫‪ࣄs ĕĘĕĞ ĤĎĜ‬‬

‫‪100‬‬ ‫‪ĐĕđđĤ‬‬

‫‪50‬‬

‫‪0‬‬

‫‪(%) ĞģĤģĐ ĦđčĕĔĤ ĦĘđėĦ‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪ěĚĒĐ ĖĥĚ‬‬ ‫‪ࣄfc‬‬ ‫‪Ĥđďĕē‬‬
‫‪45‬‬ ‫‪ęĥĎĐĚ 80% ĦďĕĤĕĘ‬‬ ‫‪ĦđďČĦĐ‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪Ęđčĕģ‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪ĐČĘĚ ĐĕđđĤ‬‬ ‫‪Đďĥ‬‬
‫‪30‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪ĐďĥĐ Ęđčĕģ‬‬ ‫‪ࣄpwp‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪01/12‬‬ ‫‪31/01‬‬ ‫‪ĐĥĕĚėĐ ĦďđģĜ‬‬ ‫‪ĦďđģĜ‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪ĖĕĤČĦ‬‬ ‫‪ĐĥĕĚėĐ‬‬
‫‪01/10‬‬ ‫‪02/04 02/06‬‬

‫איור ‪.6‬ד‪ :2.‬השוואה בין שתי שנים שבהן ירדה כמות גשם זהה (כמעט)‪,‬‬ ‫איור ‪.6‬ד‪ :1.‬הרטיבות בקרקע נמשלת למים במכל‪ ,‬ובו שלוש‬
‫יציאות בגבהים שונים‪ .‬המכל מתמלא מגשם‪ .‬ככל שהמפלס‬
‫אך בפיזור שונה‪ .‬למעלה‪ :‬הצטברות כמויות הגשם והחידור בשנים ‪1993‬‬
‫במכל עולה‪ ,‬מתאפשרת התרוקנות מיציאות רבות יותר‪ .‬יציאה‬
‫ו־‪ .1999‬למטה‪ :‬השתנות תכולת הרטיבות בקרקע בשתי השנים‪ .‬התברר‬ ‫באידוי מתרחשת כאשר הרטיבות גבוהה מ״נקודת הכמישה״‪,‬‬
‫יציאה בחידור מתרחשת כאשר הרטיבות גבוהה מערך ״קיבול‬
‫שכאשר עונת הגשם הייתה קצרה ואינטנסיבית‪ ,‬הצטברה רטיבות גבוהה‬ ‫השדה״ ויציאה בנגר עילי מתרחשת ברוויה מלאה של הקרקע‬
‫יותר בקרקע והתרחש חידור רב יותר למי התהום (על פי ‪Sheffer et al.,‬‬ ‫(על פי ‪.)Sheffer et al., 2010‬‬

‫‪.)2010‬‬