Page 125 - israel water resources
P. 125

‫חלק ב‪ :‬מקורות המים הטבעיים‬                                                            ‫‪118‬‬

‫רוחות חזקות; אפר מצטבר באטמוספרה‬            ‫‪.6‬ה‪ .‬תהליך יצירת הגשם בענן‪:‬‬
‫מעל מרכזים עירוניים או נפלט מהרי געש‬
‫פעילים; גבישי מלח נוצרים מתרסיס של מי‬       ‫תופעה של עננים קודרים הנעים בשמים‬           ‫ענן הוא אוסף עצום של טיפות מים‬
‫ים‪ ,‬שהתאדה‪ .‬גודל הטיפות המתעבות על‬          ‫אך אינם ממטירים נפוצה בישראל‪ ,‬מכיוון‬        ‫מיקרוסקופיות‪ .‬גודלן של טיפות המים נע‬
‫גבי גרעיני הגיבוש תלוי בצפיפות הגרעינים‬     ‫שפעמים רבות הענן מספיק לחצות‬                ‫בין ‪ 50-10‬מיקרון‪ ,‬וכשהן קלות מדי אין‬
‫באוויר‪ .‬כשיש באוויר גרעיני גיבוש רבים‬       ‫את הארץ ולהתפזר לפני שתהליך מיזוג‬           ‫ביכולתן ליפול מטה אלא רק לרחף באוויר‪.‬‬
‫בצפיפות גבוהה‪ ,‬נוצרות טיפות קטנות יותר‬      ‫הטיפות הושלם (רוזנפלד‪ .)1999 ,‬הגורם‬         ‫תהליך יצירת הגשם הוא תהליך שבו כמיליון‬
‫שצפיפותן גבוהה‪ ,‬היינו מאות או אלפי טיפות‬    ‫העיקרי הקובע את מידת פוריותו של תהליך‬       ‫טיפות מים מיקרוסקופיות מתלכדות לטיפה‬
‫לסמ״ק‪ .‬כשבאוויר יש גרעיני גיבוש מעטים‬       ‫יצירת הגשם בענן הוא הגודל ההתחלתי של‬        ‫אחת‪ ,‬שגודלה ‪ 5-1‬מ״מ‪ ,‬ואז משקלה גדול‬
‫בצפיפות נמוכה‪ ,‬נוצרות טיפות גדולות‬          ‫הטיפות‪ ,‬והוא נקבע על ידי תהליך העיבוי‬       ‫דיו כדי ליפול על הארץ‪ .‬רק אז מתחיל הענן‬
‫יותר בצפיפות נמוכה‪ ,‬היינו עשרות טיפות‬                                                   ‫להמטיר (איור ‪.6‬ה)‪ .‬התלכדות הטיפות‬
‫לסמ״ק‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬ככל שהענן בהרכבו‬                                     ‫הראשוני‪.‬‬         ‫המיקרוסקופיות מואץ על ידי זרמי אוויר‬
‫הראשוני מכיל טיפות גדולות יותר‪ ,‬כך תהליך‬    ‫יצירת הענן בתהליך העיבוי הראשוני‬            ‫אנכיים‪ ,‬הנמצאים בדרך כלל בעננים‪,‬‬
‫מיזוג הטיפות מהיר יותר וסיכוייו להמטיר‬      ‫היא תהליך שבו אדי המים שבאוויר‬              ‫המגבירים את מידת ההתנגשויות בין‬
‫גבוהים יותר‪ .‬עננים רגילים בישראל מכילים‬     ‫משנים את מצב צבירתם והופכים לטיפות‬          ‫הטיפות ואת קצב המיזוג ביניהן‪ .‬ואולם‪,‬‬
‫‪ 800-300‬טיפות לסמ״ק‪ ,‬וסיכויי ההמטרה‬         ‫מיקרוסקופיות‪ .‬תהליך זה מתרחש בנוכחות‬        ‫תהליך המיזוג איטי ודורש בדרך כלל כ־‪-30‬‬
‫שלהם נמוכים (רוזנפלד‪ .)1999 ,‬משום כך‬        ‫גרעיני גיבוש‪ ,‬היינו אבק‪ ,‬אפר או גבישי מלח‪.‬‬  ‫‪ 45‬דקות כדי להיות יעיל (גולדרייך‪.)1998 ,‬‬
‫כמות הגשם היורדת בפועל מגיעה ל־‪5%‬‬           ‫אבק מתרומם לאוויר במדבריות בהשפעת‬

      ‫בלבד מכמות המים המצויה בעננים‪.‬‬        ‫‪ԳԿԨՀԺԯԮ‬‬                                      ‫‪ԵԶԸԧԪԺԯԮ‬‬
‫להלן חשבון פשוט העשוי להמחיש את‬              ‫‪ՀԯԶԯԯԺԫԦ‬‬                                      ‫‪͐P‬‬
‫כמות המים האצורה בעננים‪ .‬נניח שנתון ענן‬     ‫‪͐P‬‬
‫שאורכו ‪ 10‬ק״מ ורוחבו ‪ 10‬ק״מ ועוביו האנכי‬                                                ‫‪ՀԫԧԸՀԪԵԯԸԾԨ‬‬
‫‪ 1‬ק״מ‪ ,‬דהיינו ענן שנפחו ‪ 100‬ק״מ מעוקבים‬                                                   ‫‪͐P‬‬
‫(ק״מ מעוקב אחד שווה למיליארד מטרים‬
‫מעוקבים)‪ .‬ענן חורפי האופייני לישראל מכיל‬    ‫איור ‪.6‬ה‪ :‬טיפות המים בענן וטיפות הגשם‪ .‬התלכדות של כמיליון טיפות מיקרוסקופיות‬
‫‪ 4‬גר׳ מים במטר מעוקב‪ .‬לכן הענן שנפחו‬                                          ‫יוצרת טיפת גשם אחת (על פי ‪.)Ahrens, 2003‬‬
‫‪ 100‬ק״מ מעוקבים מכיל כ־‪ 400,000‬טונות‬
‫מים‪ .‬מכיוון שעוביים האופייני של העננים‬
‫הערמתיים האפורים‪ ,‬הממטירים את מרבית‬
‫הגשמים בחורף באזורנו‪ ,‬מגיע לכ־‪ 5‬ק״מ‬
 ‫ויותר‪ ,‬הם עשויים להכיל מיליוני טונות מים‪.‬‬
‫לאחרונה נמצא שזיהום אוויר הנגרם‬
‫בשל אפר הנפלט מאזורי תעשייה גורם‬
‫לירידה בכמויות הגשמים (‪Rosenfeld,‬‬
‫‪.)2000; Givati and Rosenfeld, 2007‬‬
‫הסיבה היא כנראה ריבוי גרעיני הגיבוש‪,‬‬
‫הגורם ליצירת טיפות רבות יותר ועל כן זעירות‬

        ‫יותר‪ ,‬שאינן מסוגלות לרדת כגשם‪.‬‬
   120   121   122   123   124   125   126   127   128   129   130