Page 128 - israel water resources

‫פרק ‪ :6‬הגשמים ‪121‬‬

‫‪ .)and Rapaport, 1988‬חוקרים ממדינות זרות שבחנו את‬ ‫ואולם‪ ,‬האופטימיות הראשונית דעכה במשך השנים והתחלפה‬
‫האמינות הסטטיסטית של תוצאות הזריעה הסיקו שאין הוכחה‬ ‫בספקנות‪ ,‬והוויכוחים בעניין המובהקות הסטטיסטית של‬
‫מובהקת לכך שהזריעה הועילה להגברת הגשמים (‪Rangno‬‬
‫‪ .)and Hobbs, 1995‬ואולם‪ ,‬בדיקה סטטיסטית אחרת שבדקה‬ ‫התוצאות היו נוקבים וקשים‪ ,‬כמפורט להלן‪.‬‬
‫הן את התוצאות המטאורולוגיות (כמויות גשם) והן את‬ ‫תוצאות הניסויים של התקופה הראשונה הצביעו על‬
‫התוצאות ההידרולוגיות (זרימה בנחלים ושפיעת מעיינות)‬ ‫תוספת של ‪ 15%‬בכמויות הגשמים בצפון הארץ (‪Gagin and‬‬
‫הסיקה שהתוצאות ההידרולוגיות טובות בהרבה מהתוצאות‬ ‫‪ .)Neumann, 1974‬תוצאות הניסויים של התקופה השנייה‬
‫המטאורולוגיות‪ ,‬הן בבדיקה כוללת והן כשבודקים כל אגן‬ ‫הצביעו על תוספת של ‪ 13%‬בצפון הארץ (‪Gagin and‬‬
‫היקוות לעצמו וכל פרק זמן בנפרד‪ .‬אנליזה זו טוענת בסיכום‬ ‫‪ .)Neumann, 1981‬במרכז הארץ ובדרומה היו תוצאות הזריעה‬
‫(‪ )Ben-Zvi and Fanar, 1996‬שעוצמת הגשמים התחזקה‬ ‫של תקופת הניסויים השנייה שליליות‪ ,‬ובאופן משוקלל בתקופת‬
‫ב־‪ 10%‬במישור החוף‪ ,‬ועד ‪ 20%‬בצפון הארץ‪ ,‬ואילו בדרום הארץ‬ ‫הניסויים השנייה לא הייתה על פני כל הארץ כל תוספת בכמויות‬
‫הגשמים (‪ .)Gabriel and Rosenfeld, 1990‬כאמור לעיל‪ ,‬בהתאם‬
‫התמעטו הגשמים בהשפעת זריעת העננים (איור ‪.)6.15‬‬ ‫לתוצאות אלו הוחלט על מעבר לזריעת עננים רציפה ומלאה‬
‫בצפון הארץ‪ ,‬ואכן בין השנים ‪ 1990-1976‬נערכה שם זריעה‬
‫איור ‪ :6.15‬מפה המסכמת את תוצאות הניסויים של זריעת העננים‬ ‫רציפה‪ .‬עיבוד נתוני הגשם בתקופת הזריעה הרציפה מלמדת על‬
‫(על פי ‪.)Ben-Zvi and Fanar, 1996‬‬ ‫תוספת גשמים בשיעור של ‪ 6%‬בלבד (‪Nirel and Rosenfeld,‬‬
‫‪ .)1995‬מסתבר שכמות הגשם גדלה עקב הרחבת אזור ההמטרה‬
‫הכולל (‪ .)Sharon, 1978‬קוטר השטח המומטר בזמן התרחשות‬
‫סופת גשם טבעית הוא ‪ 40-30‬ק״מ‪ ,‬וזריעת העננים מגדילה‬
‫אותו בכ־‪ 10‬ק״מ נוספים‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬בתוך השטח המומטר‬
‫קיימים בתנאים טבעיים ״חורים״ בלתי מומטרים‪ ,‬וכתוצאה של‬
‫זריעת העננים נוצרת אחידות בעוצמת הגשם בכל השטח שבו‬

‫מתרחשת הסופה‪.‬‬
‫ההסבר שניתן לכישלון של זריעת העננים בדרום הארץ‬
‫ובמרכזה הוא שאזורים אלו עשירים יותר באבק מדברי המגיע‬
‫מהדרום בכלל וממדבר סהרה בפרט‪ .‬האבק גורם לריבוי של נבטי‬
‫התעבות באוויר וליצירת עננים המכילים טיפות מים רבות יותר‬
‫וקטנות יותר באופן יחסי (מסגרת ‪.6‬ה)‪ .‬תוספת יודיד הכסף‬
‫במהלך הזריעה גרמה ליצירת טיפות מים רבות יותר וזעירות עוד‬
‫יותר‪ ,‬והעננים לא הצליחו להמטיר (‪Rosenfeld and Farbstein,‬‬

‫‪.)1992‬‬
‫הוויכוחים בין החוקרים על מידת היעילות של זריעת‬
‫העננים נמשכו זמן רב‪ .‬בתחילה הועלה הספק אם הגידול בכמות‬
‫הגשמים מחייב באופן חד־משמעי עלייה מקבילה ביבולי המים‬
‫הניתנים לניצול‪ .‬ייתכן שתוספת הגשמים מתקזזת עם איבודי‬
‫מים רבים יותר לאטמוספרה או לים התיכון‪ .‬לפיכך נבדק הקשר‬
‫בין תוספת הגשמים לבין כמה מדדים הידרולוגיים‪ ,‬ובכללם‬
‫זרימה בנחלים ושפיעת מעיינות‪ .‬החוקרים היו חלוקים במידת‬
‫המובהקות של העלייה בזרימת המים בנחלים באזורים שבוצעה‬
‫בהם הזריעה‪ :‬השימוש באנליזה סטטיסטית רגילה הביא את‬
‫מקצת החוקרים לטעון שהעלייה אינה מובהקת (‪Benjamini‬‬
‫‪ ,)and Harpaz, 1986‬אך בשיטות סטטיסטיות מתוחכמות‬
‫יותר זוהתה עלייה מובהקת (‪ .)Sharon, 1990‬עם זאת באזורים‬
‫מצומצמים בצפון הארץ זוהתה בוודאות עלייה בזרימות העיליות‬
‫עקב הזריעה‪ ,‬ובאגני היקוות אחדים זוהתה אפילו הכפלה‬
‫בספיקת המים (‪ .)Ben-Zvi and Langerman, 1993‬הבדיקות‬
‫נערכו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬באגני ההיקוות של נחל חצור בגליל‪ ,‬נחל‬
‫עורבים בגולן ונחל עיון בעמק החולה‪ .‬שפיעת המעיינות נבדקה‬
‫בצפון הארץ ובמרכזה‪ ,‬והתוצאות מלמדות על גידול בשיעור של‬

‫‪ 13%-6%‬בהשפעת זריעת העננים (‪.)Ben-Zvi, 1996‬‬
‫מאוחר יותר התעוררו ספקות באשר למידת המובהקות‬
‫הסטטיסטית של תוספת הגשמים בימי הזריעה‪ .‬אנליזה‬
‫סטטיסטית ארוכת טווח של הגשמים שירדו בישראל במשך‬
‫השנים ‪ 1988-1931‬מלמדת שאין הוכחה מובהקת לעלייה‬
‫כלשהי בכמויות הגשמים כתוצאה של זריעת העננים (‪Stanhill‬‬