Page 130 - israel water resources
P. 130

‫פרק ‪ :6‬הגשמים ‪123‬‬

‫מגמות נוספות‪ :‬זיהום אוויר מקטין את כמות הגשמים‪.‬‬                ‫הצפויים בטמפרטורה ובמשקעים ברחבי העולם‪ .‬קבוצות מחקר‬
                                                               ‫רבות פיתחו מודלים מסוג זה‪ ,‬שמטרתם לחזות את מזג האוויר‬
‫תופעה זו תועדה בפרוטרוט במרכזים עירוניים רבים ברחבי‬            ‫בטווח הקצר (למשל‪ ,‬הגשמים הצפויים בעונת החורף הבאה)‬
‫העולם (‪ .)Rosenfeld, 2000‬הסיבה לכך היא שחלקיקי הזיהום‬          ‫והארוך (למשל‪ ,‬ההתחממות בעשרות השנים הבאות)‪ .‬בבדיקה‬
‫המרחפים באוויר משמשים כגרעיני גיבוש להתעבות‪ .‬כאשר יש‬           ‫לאחור‪ ,‬על ידי השוואה בין התחזית של המודלים לבין המציאות‬
‫עודף גרעיני גיבוש‪ ,‬הטיפות הנוצרות הן קטנות ורבות וסיכויי‬       ‫בפועל‪ ,‬התברר שאמינות המודלים גבוהה למדי (‪Rostkier-‬‬

                                    ‫ההמטרה קטנים (מסגרת ‪.6‬ה)‪.‬‬                                              ‫‪.)Edelstein et al., 2015‬‬
‫התפרצות הרי געש גורמת לריבוי גשמים במהלך החורף‬                 ‫כאשר משווים את עובי הגשמים הממוצע באזור הים‬
‫שלאחר ההתפרצות‪ .‬ההסבר לכך הוא שהאפר הגעשי מתרומם‬               ‫התיכון ב־‪ 40‬השנים האחרונות לעובי הגשמים הממוצע ב־‪70‬‬
‫וחודר לסטרטוספרה‪ ,‬עוטף את כדור הארץ‪ ,‬יוצר מחסום לחדירת‬         ‫השנים שקדמו להן‪ ,‬מתברר שחלו שינויים ניכרים (איור ‪.)6.18‬‬
‫קרינת השמש‪ ,‬ולכן היבשות והאוויר מתקררים בחורף יותר‬             ‫יש אזורים שבהם כמות הגשם פחתה‪ ,‬ומנגד יש אזורים שבהם‬
‫מהרגיל‪ ,‬בניגוד לימים ולאוקיינוסים‪ ,‬שהם בעלי קיבול חום גבוה‬     ‫היא התגברה‪ .‬הגשמים התמעטו בדרום ספרד‪ ,‬פורטוגל‪ ,‬צפון‬
‫והטמפרטורה שלהם כמעט אינה משתנה (רוזנפלד ויערי־גזית‪,‬‬           ‫מרוקו‪ ,‬מערב הבלקן‪ ,‬אלבניה‪ ,‬יוון‪ ,‬דרום טורקיה‪ ,‬מערב סוריה‪,‬‬
‫‪ ;1991‬רוזנפלד‪ .)1992 ,‬כך למשל‪ ,‬בחורף רגיל טמפרטורת הים‬         ‫לבנון וצפון ישראל‪ .‬ההפחתה היא בשיעורים של ‪ 60-30‬מ״מ‬
‫התיכון היא ‪ 17.30C‬והטמפרטורה הממוצעת של האוויר מעל‬
‫הים היא ‪ .130C‬ההפרש של ‪ 4.30C‬הוא ה״מנוע״ הגורם לאידוי‬          ‫בשנה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬באנגליה‪ ,‬צרפת וגרמניה ניכרת עלייה בכמות‬
‫מהים וליצירת לחות באוויר‪ ,‬שבהמשך התהליך ממטיר מעל‬              ‫המשקעים‪ .‬מסתבר שמגמה זו תמשיך בעתיד‪ ,‬ואכן מחקרים‬
‫ישראל‪ .‬ואולם‪ ,‬בחורף שלאחר התפרצות געשית‪ ,‬טמפרטורת‬              ‫שהתמקדו בישראל מנבאים תוספת גשמים בדרום הארץ‬
‫הים התיכון היא כרגיל ‪ ,17.30C‬אך טמפרטורת האוויר הממוצעת‬        ‫והפחתה בצפונה (;‪Ben-Gai et al., 1999; Saaroni et al., 2010‬‬
‫נמוכה יותר‪ ,‬כ־ ‪ .12.50C‬ההפרש של ‪ 4.80C‬הוא ״מנוע״ חזק יותר‪,‬‬     ‫‪ ;Givati and Rosenfeld, 2013 ;Shohami et al., 2011‬אלפרט‬
                                                               ‫ובן־צבי‪ .)2011 ,‬ההסבר לשינויים באזורנו הוא התחזקותו של‬
     ‫המגביר את ההתאדות ואת לחות האוויר ואף את הגשמים‪.‬‬
                                                                                       ‫זרם הסילון הפולארי הצפוני (מסגרת ‪.6‬ו)‪.‬‬

‫‪55N‬‬

‫‪50N‬‬                                                                 ‫‪ĤđēĥĐ ęĕĐ‬‬

         ‫‪ĝđĜĕĕģđČĐ‬‬
         ‫‪ĕĔĜĘĔČĐ‬‬

‫‪45N‬‬

‫‪40N‬‬

‫‪35N ěđėĕĦĐ ęĕĐ‬‬

‫‪30N‬‬

‫‪25N‬‬                                                                              ‫‪0 250 500 Ěīģ‬‬
           ‫‪5W‬‬
                    ‫‪10W 0‬‬               ‫‪5E‬‬  ‫‪10E‬‬                ‫‪15E‬‬  ‫‪20E 25E 30E‬‬  ‫‪35E 40E‬‬
                    ‫‪(ęĕĤĔĚĕĘĕĚ) ĕđĜĕĥĐ‬‬

     ‫‪-60 -48 -36 -24 12 0 12 24 36 48 60‬‬

     ‫איור ‪ :6.18‬מידת השינוי בכמות הגשם בחודשי החורף כאשר משווים את נתוני התקופה הנוכחית‪ ,‬השנים ‪ ,2010-1971‬לתקופה מוקדמת יותר‪,‬‬
                                                                                        ‫‪( 1970-1902‬על פי ‪.)Hoerling et al., 2012‬‬
   125   126   127   128   129   130   131   132   133   134   135