Page 134 - israel water resources

‫פרק ‪ :7‬אגם הכינרת ‪127‬‬

‫נגר מקומי‬ ‫מקורות הירדן‬ ‫‪--222105‬‬
‫וכניסות נוספות‬ ‫‪-225‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪-230‬‬
‫לי‪10‬ר‪5‬דן‬ ‫‪-235‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪-240‬‬
‫‪510‬‬ ‫‪-245‬‬
‫‪-250‬‬
‫צריכה‬ ‫עמק החולה ‪20‬‬ ‫‪50‬‬ ‫גולן‬ ‫‪ĤĝđĜĕĎ‬‬
‫בחול ‪0‬ה‪5‬ו‪1‬בגליל‬ ‫‪-256‬‬
‫‪140‬‬ ‫והירדן העליון‬ ‫‪250‬‬ ‫‪35‬‬
‫‪10‬‬
‫‪620‬‬
‫גליל‪25‬מ‪1‬זרחי‬
‫‪20‬‬ ‫‪480‬‬ ‫‪145‬‬ ‫צריכה‬
‫גשם ישיר‬ ‫בגולן‬
‫‪75‬‬
‫‪35‬‬

‫‪ĐĕĤčĔ‬‬ ‫‪čĎ ěĕĞ‬‬

‫‪75‬‬ ‫התאדות ‪75‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪ĐĕĜĎď‬‬
‫מעיינות ונגר‬
‫למובי‪0‬ל‪38‬הארצי ‪20‬‬ ‫‪280‬‬ ‫איור ‪ :7.2‬מפה טופוגרפית של קרקעית האגם‪ ,‬הנקראת מפה‬
‫צריכה‬ ‫‪280‬‬ ‫בתחום‬ ‫בתימטרית‪ ,‬על גבי תצלום לוויין (;‪Ben-Avraham et al., 1990‬‬
‫מקומית‬ ‫היר‪20‬מוך‬
‫ים‬ ‫‪.)Hall, 2000b‬‬
‫‪60‬‬ ‫כינרת ‪380‬‬

‫המוביל‬ ‫‪800‬‬
‫המלוח‬
‫‪60‬‬
‫‪20‬‬
‫‪25‬‬

‫הטיה ‪80‬‬
‫מהי‪25‬רמוך‬

‫לירדן‬
‫הת‪80‬חתון‬

‫איור ‪ :7.3‬תרשים של זרימת מים באגן ההיקוות של הכינרת (על פי‬ ‫מקור המים העיקרי של הכינרת הוא הירדן העליון‪ ,‬המקבל‬
‫את מרבית מימיו משלושה מעיינות גדולים‪ :‬הדן‪ ,‬שספיקתו‬
‫השירות ההידרולוגי‪ .)2000 ,‬הזרימות מייצגות את השנים ‪,2000-1970‬‬ ‫הממוצעת ‪ 270‬מלמ״ש‪ ,‬הבניאס‪ ,‬שהוא בעל ספיקה של ‪120‬‬
‫מלמ״ש‪ ,‬והחצבני‪ ,‬שאף ספיקתו ‪ 120‬מלמ״ש‪ .‬הדן והבניאס‬
‫והמספרים הם ערכים ממוצעים במלמ״ש‪ .‬הכניסות לאגם בחיצים‬ ‫נובעים בישראל‪ ,‬והחצבני בלבנון‪ .‬יובלים אחרים המתנקזים‬
‫לירדן העליון מוסיפים ‪ 130‬מלמ״ש‪ ,‬ובסך הכול הזרימה בירדן‬
‫כחולים והיציאות בחיצים אדומים‪.‬‬ ‫בשנה ממוצעת היא כ־‪ 640‬מלמ״ש‪ .‬מתוך זה הלבנונים משתמשים‬
‫בעמק עיון ב־‪ 20‬מלמ״ש‪ ,‬ישראל שואבת בעמק החולה ‪140‬‬
‫מלמ״ש נוספים (כ־‪ 160‬מלמ״ש שנשאבים כיום בלבנון‪ ,‬בעמק‬ ‫מלמ״ש (לצריכה בעמק ובגליל העליון)‪ ,‬והזרימה נטו אל הכינרת‬
‫החולה ובגליל‪ ,‬וכ־‪ 35‬מלמ״ש שנתפסים במאגרים של רמת הגולן‬
‫לשימוש מקומי)‪ .‬עם זאת‪ ,‬בעקבות ההסכמים עם ממלכת ירדן‬ ‫מגיעה ל־‪ 480‬מלמ״ש (איור ‪.)7.3‬‬
‫(דה פקטו מסוף שנות השבעים)‪ ,‬יש להוסיף למאזן את ההטיה‬ ‫כמות המים הכוללת הנאספת בכינרת נאמדת בממוצע‬
‫מנהר הירמוך לכינרת‪ ,‬המסתכמת בעשרות מלמ״ש‪ .‬אובדן המים‬ ‫ב־‪ 800‬מלמ״ש‪ ,‬לפי הפירוט הבא (השירות ההידרולוגי‪:)2000 ,‬‬
‫לאטמוספרה שונה אף הוא ממה שהיה בעבר‪ ,‬בגלל ייבוש אגם‬ ‫מהירדן ‪ 480‬מלמ״ש‪ ,‬זרימה מנחלי הגולן והגליל וממעיינות‬
‫החולה‪ .‬ולבסוף‪ ,‬גם היציאות מהכינרת השתנו במשך השנים‪:‬‬ ‫תת־קרקעיים באגם עצמו כ־‪ 220‬מלמ״ש‪ ,‬הטיה מהירמוך כ־‪25‬‬
‫בעבר גלשו רוב המים בסכר דגניה דרומה לכיוון ים המלח‪ ,‬ומאז‬ ‫מלמ״ש וגשם ישיר על האגם ‪ 75‬מלמ״ש‪ .‬בממוצע רב־שנתי‪ ,‬כמות‬
‫הקמת מוביל המים הארצי הפך הוא למוצא המים המרכזי‪.‬‬ ‫מים זהה יוצאת מהאגם בכל שנה לפי הפירוט הבא‪ :‬התאדות‬
‫השינויים במאזן המים באגן ההיקוות השפיעו על כמות ה״מים‬ ‫לאטמוספרה ‪ 280‬מלמ״ש‪ ,‬גלישה בסכר דגניה לירדן הדרומי ‪80‬‬
‫הזמינים״‪ ,‬שהיא כמות המים הכוללת הנכנסת בפועל לאגם‬ ‫מלמ״ש וצריכה כוללת של ‪ 440‬מלמ״ש‪ .‬צריכת המים מהכינרת‬
‫נחלקת בממוצע כדלהלן‪ :‬במוביל הארצי כ־‪ 380‬מלמ״ש‪ ,‬צרכנים‬
‫פחות ההתאדות לאטמוספרה (איור ‪.)7.4‬‬
‫התנודות הרבות בכמות המים הזמינים בין שנים ברוכות‬ ‫השואבים ישירות מהכינרת כ־‪ 60‬מלמ״ש (איור ‪.)7.3‬‬
‫לשנים שחונות (איור ‪ )7.4‬ממחישות שמרבית השנים שונות‬ ‫כאמור לעיל‪ ,‬כניסות ויציאות אלו מייצגות את המציאות‬
‫מהממוצע‪ ,‬ולאמיתו של דבר הסטיות מהממוצע גדולות מאוד‪.‬‬ ‫בתקופה ‪ ,2000-1970‬כאשר באגן ההיקוות קיימים מפעלי‬
‫בשנים שחונות מאזן המים בכינרת שלילי‪ ,‬דהיינו שואבים ממנה‬ ‫מים רבים‪ .‬לפני כ־‪ 70‬שנה‪ ,‬טרם התערבותו של האדם בטבע‪,‬‬
‫מים בכמות גדולה יותר מזו הנכנסת אליה‪ .‬התוצאה היא ירידה‬ ‫זרימת המים באגן ההיקוות הייתה כמובן שונה‪ ,‬אם כי כמות‬
‫בנפח המים האגור בכינרת‪ ,‬או במילים אחרות ירידת מפלסים‪.‬‬ ‫המים הכוללת בממוצע הייתה כנראה זהה‪ .‬כך לדוגמה‪ ,‬לפני‬
‫בשנים גשומות מאזן המים חיובי‪ ,‬דהיינו יציאות המים מהכינרת‬ ‫שהחל ניצול המים במעלה אגן ההיקוות זרמו אל האגם כ־‪200‬‬
‫פחותות מהכניסות אליה‪ ,‬והתוצאה היא שהאוגר של האגם גדל‪,‬‬
‫או במילים אחרות המפלסים עולים‪ .‬בשנים יוצאות דופן באופן‬