Page 137 - israel water resources
P. 137

‫חלק ב‪ :‬מקורות המים הטבעיים‬                                                           ‫‪130‬‬

‫השחור ברום ‪ -214.87‬מ׳‪ ,‬היינו המפלס המינימלי שנמדד בפועל‬                            ‫הישראליים (ברגר ושאו‪ .)2001 ,‬בנוסף הלבנונים הגבירו במקצת‬
                                             ‫בשנת ‪( 2001‬איור ‪.)7.6‬‬                 ‫את השאיבה בעמק עיון‪ .‬השינוי בשימושי המים בא לידי ביטוי‬
                                                                                   ‫גם בהסכם השלום עם ממלכת ירדן ובגידול באספקת המים‬
                   ‫‪ĤĔĚ 4.2‬‬   ‫‪ĤĔĚ -208.8 ěđĕĘĞ ęđďČ đģ‬‬                              ‫לכיוון מזרח‪ .‬התוצאה הבלתי נמנעת היא הקטנת השאיבה‬
                             ‫‪ĤĔĚ -213.0 ěđĦēĦ ęđďČ đģ‬‬                              ‫במוביל המים הארצי‪ .‬השינויים האקלימיים לא היו מובהקים‬
                                                                                   ‫במשך תקופה ארוכה‪ ,‬ורק לאחרונה הם הוכחו במחקרים אחדים‬
                               ‫‪ĤĔĚ -214.87 Ĥđēĥ đģ‬‬                                 ‫(‪Samuels et al., 2010; Rimmer et al., 2011; Shohami et al.,‬‬
                                                                                   ‫‪ .)2011; Givati and Rosenfeld, 2013‬המחקרים מלמדים על‬
                     ‫‪ĤĔĚ -256.0‬‬                                                    ‫הפחתה של כ־‪ 10%‬בכמויות הגשם באגן ההיקוות של הכינרת וכן‬
                                                                                   ‫על הגברת קצב האידוי מהאגם‪ .‬התוצאה היא שהמים הזמינים‬
  ‫איור ‪ :7.6‬ציור סכמתי (ללא קנה מידה) של קווי התפעול בכינרת‪.‬‬                       ‫בכינרת הולכים ופוחתים‪ ,‬המפלס הממוצע יורד והשאיבה‬
‫האוגר הפעיל הוא נפח המים שבין שני הקווים האדומים (עוביו ‪ 4.2‬מ׳‬                     ‫במוביל הארצי קטנה בהדרגה‪ .‬התחזית היא שתהליכים אלו‬
                                                                                   ‫יוסיפו ויתפתחו בעתיד הנראה לעין‪ .‬מסתבר אפוא שהכינרת‬
                                          ‫ונפחו ‪ 690‬מלמ״ק)‪.‬‬                        ‫מאבדת בהדרגה את תפקידה כמאגר המים הלאומי והופכת‬
                                                                                   ‫להיות מאגר מים אזורי (פרק ‪ .)17.2‬זאת ועוד‪ ,‬מסתבר שמערכת‬
                                                                                   ‫השאיבה מהכינרת אל המוביל הארצי תהפוך בהדרגה למפעל‬

                                                                                                                                  ‫לניצול מי שיטפונות‪.‬‬

‫האוגר התפעולי של הכינרת הוא נפח המים שניתן לאגור‬                                   ‫קווים אדומים‪ :‬בשנים ברוכות הזרימה לכינרת היא בעוצמה‬
‫באופן תאורטי בין הקו האדום העליון לבין הקו האדום התחתון‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬כשהאוגר הפעיל מוגדר בין הרום המרבי של ‪ -208.8‬מ׳‬                            ‫רבה והאגם מתמלא במהירות‪ .‬כדי לא לגרום לנזקים בשל‬
‫לבין הרום המינימלי של ‪ -213‬מ׳‪ ,‬הוא היה שווה ערך ל־‪690‬‬                              ‫הצפת החופים‪ ,‬מאפשרים לעודף המים לגלוש בסכר דגניה‬
‫מלמ״ק (כל מטר במפלס האגם שווה ערך לכ־‪ 170‬מלמ״ק)‪ .‬אוגר‬                              ‫ולזרום דרומה לעבר ים המלח‪ .‬הקו האדום העליון הוגדר ברום‬
‫המים המרבי‪ ,‬בין הרום העליון (‪ -208.8‬מ׳) לבין הקו השחור‬                             ‫‪ -208.8‬מ׳ כדי למנוע הצפות של הרחובות בטבריה‪ ,‬של השדות‬
‫(‪ -214.87‬מ׳)‪ ,‬הוא ‪ 990‬מלמ״ק‪ .‬מבחינה תפעולית‪ ,‬השאיפה היא‬                            ‫החקלאיים (בעיקר מדרום לאגם)‪ ,‬של הרציפים במעגנות ושל‬
‫שבסוף החורף‪ ,‬בפתיחת עונת השאיבה‪ ,‬הכינרת תהיה מלאה‪,‬‬                                 ‫המקומות המקודשים (הכנסיות) שעל חוף האגם‪ .‬אכן‪ ,‬כדי למנוע‬
‫דהיינו שהמפלס יגיע עד לקו האדום העליון‪ ,‬ואילו בסוף הקיץ‪,‬‬                           ‫הצפות גלשו בחורף ‪ 1968/9‬מהכינרת לים המלח כמיליארד מ״ק‬
‫בתום עונת השאיבה‪ ,‬ירד המפלס עד לקו האדום התחתון ואפשר‬                              ‫של מים‪ ,‬ותופעה דומה התרחשה בחורף ‪ .1953/4‬באירועים אלו‬
‫יהיה לקלוט כמות מים מרבית בעונת הגשמים הבאה‪ .‬כיום‬                                  ‫הוחלף בעונה אחת כרבע מנפח המים באגם‪ .‬חורף עתיר גשמים‬
‫מנוהלת הכינרת כמו חשבון בנק‪ :‬בכל חודש יודעים כמה מים‬                               ‫במיוחד היה בשנת ‪ ,1991/2‬אך הוא לא היה מלווה בגלישת מים‬
‫נכנסו וכמה יצאו‪ ,‬ועל סמך הניסיון המצטבר מתכננים את המשך‬                            ‫כה גדולה בדגניה‪ ,‬כיוון שבתחילת אותו חורף עמד המפלס ברום‬
‫השאיבה או ההגלשה בדגניה‪ .‬הכניסות והיציאות החודשיות של‬                              ‫מינימלי ומי השיטפונות מילאו תחילה את האגם ורק בסוף‬
‫מים מסוכמות באיור ‪ .7.7‬ניתן לראות בבירור שכניסת המים‬
                                                                                                                                    ‫העונה היו גלישות‪.‬‬
‫‪(ģ"Ě ĕĜđĕĘĕĚ) ēĠĜ‬‬  ‫‪140‬‬                   ‫‪ĘđėĐ Ėĝ‬‬                      ‫‪ęĕĚ ĦđĝĕĜė‬‬   ‫לעומת זאת‪ ,‬בשנים שחונות‪ ,‬ובייחוד כשהן באות‬
                   ‫‪120‬‬                                                             ‫ברציפות זו אחר זו‪ ,‬המפלסים הולכים ויורדים‪ .‬כדי למנוע‬
                   ‫‪100‬‬       ‫‪ĕĢĤČĐ ęĕĚĐ ĘĕčđĚ‬‬                      ‫‪ěďĤĕĐ ĤĐĜ‬‬       ‫שינויים בלתי רצויים באיכות המים מקטינים את קצב השאיבה‪,‬‬
                    ‫‪80‬‬                                 ‫‪ěďĤĕĐ ĤĐĜ‬‬                   ‫עד שבמצבים קיצוניים מופסקת השאיבה לחלוטין‪ .‬הקו האדום‬
                    ‫‪60‬‬                                                 ‫‪ęĕĚ ĦđČĕĢĕ‬‬  ‫התחתון הוגדר כדי למנוע את המלחת האגם וכדי למנוע‬
                    ‫‪40‬‬       ‫‪23 4567 8‬‬                                             ‫יצירת תנאי מחסור בחמצן (אאוטריפיקציה) ועקב כך שינויים‬
                    ‫‪20‬‬                             ‫‪ęĕĥďđē‬‬         ‫‪9 10 11 12‬‬       ‫אקולוגיים באוכלוסיית הצמחים ובעלי החיים‪ .‬המחשבה הייתה‬
                                                                                   ‫שיש ״מפלס סף״‪ ,‬שממנו ומטה תהליכי ההמלחה של האגם‬
                     ‫‪0‬‬                                                             ‫או הפגיעה באקולוגיה הופכים להיות בלתי נשלטים או בלתי‬
                    ‫‪60‬‬                                                             ‫הפיכים‪ ,‬ולכן אסור להסתכן ולהתקרב אליהם‪ .‬בשנים שבהן ירד‬
                    ‫‪40‬‬                                                             ‫מפלס הכינרת וכמעט הגיע לקו האדום התחתון צומצמה לפיכך‬
                    ‫‪20‬‬
                     ‫‪0‬‬                                                                                         ‫השאיבה מהכינרת למינימום ההכרחי‪.‬‬
                                                                                   ‫ההבדל בין שני הקווים האדומים הוא רב‪ :‬רום הקו‬
                          ‫‪1‬‬                                                        ‫האדום העליון הוגדר על סמך ידע ודאי על סכנת הצפה‪ ,‬ואילו‬
                                                                                   ‫רום הקו האדום התחתון הוגדר על סמך חשש מסכנות שלא‬
                   ‫איור ‪ :7.7‬כניסות ויציאות חודשיות של מים במהלך שנה ממוצעת‬        ‫הוכחו‪ .‬התוצאה הישירה היא שרום הקו האדום העליון נותר‬
                                           ‫בכינרת (על פי המברייט וזהרי‪.)1995 ,‬‬     ‫בגובה ‪ -208.8‬מ׳ מאז הוגדר לראשונה‪ ,‬ואילו הגדרתו של רום‬
                                                                                   ‫הקו האדום התחתון השתנתה פעמים מספר‪ .‬כשנבנה סכר‬
                                                                                   ‫דגניה‪ ,‬בשנת ‪ ,1932‬הוגדר הקו האדום התחתון ברום ‪ -212‬מ׳‪.‬‬
                                                                                   ‫בשנת ‪ 1981‬הוא הונמך לרום ‪ -213‬מ׳‪ ,‬בשנת ‪ 1999‬הונמך שוב‬
                                                                                   ‫לרום ‪ -213.3‬מ׳‪ ,‬בשנת ‪ 2000‬לרום ‪ -214‬מ׳ ובשנת ‪ 2001‬לרום‬
                                                                                   ‫‪ -215.5‬מ׳‪ .‬הסיבות לשינויים אלו יידונו בהמשך הפרק‪ .‬בשנת‬
                                                                                   ‫‪ 2003‬הוגדר מחדש הקו האדום התחתון ברום ‪ -213‬מ׳‪ ,‬והקו‬
   132   133   134   135   136   137   138   139   140   141   142