Page 142 - israel water resources
P. 142

‫פרק ‪ :7‬אגם הכינרת ‪135‬‬

             ‫‪ 7.4‬מליחות הכינרת‬

     ‫המעיינות המלוחים והמוביל המלוח‪ :‬רמת המליחות נקבעת‬

      ‫לפי המסה של כלל החומרים המומסים ביחידת נפח של מים‪.‬‬
      ‫מכיוון שבדרך כלל אין מידע מדויק על ריכוז כל החומרים‬
      ‫המומסים‪ ,‬הנוהג הוא להתייחס לריכוז הכלוריד (־‪ ,)Cl‬שקל‬
      ‫למדידה ונתוניו מצויים בשפע‪ ,‬והוא הפך להיות מדד יחסי‬
      ‫לרמת המליחות‪ .‬המליחות האופיינית של מי נהר הירדן‪ ,‬בדומה‬
      ‫ליתר הנחלים הנכנסים לאגם‪ ,‬היא כ־‪ 20‬מיליגרם כלוריד בליטר‬
      ‫(מגכ״ל)‪ .‬ואולם‪ ,‬מליחות מי הכינרת גבוהה פי עשרה ממליחות‬
      ‫מי הירדן (ולפני יובל שנים הייתה גבוהה פי עשרים)‪ .‬הסיבה לכך‬
      ‫היא המעיינות המלוחים הדולפים אל האגם‪ .‬לאורך חופי הכינרת‬
      ‫ובקרקעיתה פזורים מעיינות אחדים התורמים לכינרת כמויות‬
      ‫מלח ניכרות מדי שנה‪ .‬המליחות האופיינית של רוב המעיינות‬
      ‫היא בתחום של ‪ 2,000-600‬מגכ״ל‪ ,‬אך בחמי טבריה המליחות‬
      ‫מגיעה ל־‪ 18,000‬מגכ״ל‪ ,‬בדומה לריכוזו במי ים (טבלה ‪.)7.1‬‬
      ‫המעיינות הגדולים מרוכזים בצפון־מערב הכינרת‪ ,‬ומחולקים‬
      ‫לשלוש קבוצות בהתאם למיקומם הגאוגרפי‪ַ :‬טּבְ ָחה‪ ,‬פּולייה וחמי‬
      ‫טבריה (איור ‪ .)7.16‬בקרקעית האגם נובעים מעיינות מלוחים‬
      ‫נוספים‪ :‬הברבוטים (מול טבחה) ומעגן (מול פולייה)‪ .‬נוסף על‬
      ‫המעיינות הגדולים הללו‪ ,‬יש דליפות מים מלוחים מכל קרקעית‬

                     ‫‪ęđēĜ ĤĠė‬‬

            ‫‪ĦđĜĕĕĞĚ‬‬
            ‫‪ĐēčĔ‬‬

    ‫‪ĤĝđĜĕĎ‬‬      ‫‪ĦđĜĕĕĞĚ‬‬
‫‪ĘďĎĚ‬‬           ‫‪ęĕĔđčĤčĐ‬‬

‫‪ĦđĜĕĕĞĚ‬‬        ‫‪ĦđĜĕĕĞĚ‬‬                     ‫‪ĦĤĜĕė ęĕ‬‬            ‫‪ĤĠė‬‬    ‫איור ‪ :7.15‬מי השיטפונות העמוסים סחף‪ ,‬הנכנסים לכינרת מהירדן‪,‬‬
  ‫‪ĐĕĘđĠ‬‬         ‫‪ěĎĞĚ‬‬                                           ‫‪čģĞ‬‬      ‫פונים מערבה לכיוון ראש היניקה של מוביל המים הארצי (גופן וגל‪,‬‬
     ‫‪ĐĕĤčĔ‬‬                                 ‫‪-253‬‬            ‫‪čĎ ěĕĞ‬‬                                                           ‫‪.)1992‬‬

                                            ‫‪-250‬‬                    ‫ההומוגני וזוחלים במורד על קרקעית האגם‪ ,‬בשל הטמפרטורה‬
                                                                    ‫הנמוכה שלהם וצפיפותם הגבוהה באופן יחסי‪ ,‬עד לערבוב‬
            ‫‪ĐĕĤčĔ ĕĚē‬‬          ‫‪-240‬‬                                 ‫המוחלט שלהם עם מי האגם‪ .‬ניתן לזהות אותם מייד לאחר‬
                                                                    ‫כניסתם בשל מליחותם הנמוכה (ולכן מוליכותם החשמלית‬
                                     ‫‪-230‬‬            ‫‪ěđČĐ‬‬           ‫נמוכה) בהשוואה למי האגם (איור ‪ .)7.14‬לעומת זאת בקיץ‪,‬‬
                                                                    ‫כשהאגם משוכב‪ ,‬נכנסים מי הירדן לאפילימניון‪ ,‬המנותקת‬
   ‫‪ēđĘĚ ěĕĕĞĚ‬‬        ‫‪ĦĤĜĕė‬‬                                          ‫מהשכבה התחתונה‪ .‬בשל כוח קוריוליס‪ ,‬הם פונים מערבה‬
  ‫‪ĐēđĘĚ ĤČč‬‬                      ‫‪-220‬‬                               ‫וזורמים לאורך החוף עד לערבובם המלא במי האגם‪ .‬אף כאן‪,‬‬
                                                                    ‫כאשר עוקבים אחר מי הירדן בכינרת ניתן לזהות אותם בשל‬
‫‪0 Ě"ģ‬‬                ‫‪ēĤĕ Ħĕč‬‬                                        ‫מליחותם הנמוכה בהשוואה למי האגם‪ .‬עדות נוספת לזרימה‬
                      ‫‪5 ēĚĢ‬‬                                         ‫זו היא תנועתה של עננת המים העכורים‪ ,‬העמוסים בסחף‪,‬‬
                                                                    ‫המגיעים לכינרת מהירדן עקב שיטפונות האביב העזים (איור‬
‫איור ‪ :7.16‬מפת המעיינות המלוחים וקידוחי התצפית סביב הכינרת‬          ‫‪ .)7.15‬המים העכורים פונים מערבה וזורמים לאורך החוף עד‬
                          ‫(על פי ‪.)Simon and Mero, 1992‬‬
                                                                                                 ‫שהם מתערבבים ונעלמים במי האגם‪.‬‬
   137   138   139   140   141   142   143   144   145   146   147