Page 147 - israel water resources

‫חלק ב‪ :‬מקורות המים הטבעיים‬ ‫‪140‬‬

‫שנית‪ ,‬הטמפרטורה הגבוהה של מי המעיינות (לדוגמה‪640C :‬‬ ‫מנגנון ההמלחה‪ :‬לפני פירוט המחקרים‪ ,‬התאוריות והמסקנות‪,‬‬
‫במעיין הרומי שבחמי טבריה) מעידה שהם עולים מעומק רב‪,‬‬
‫ראוי להציג בתמציתיות את הממצאים העיקריים המעידים על‬
‫שהטמפרטורה בו גבוהה יותר (‪.)Starinsky et al., 1979‬‬ ‫קיומם של מי תהום מלוחים בתת־הקרקע שסביב הכינרת‪.‬‬
‫אין אפוא ספק שמי תהום מלוחים סובבים את הכינרת‪.‬‬ ‫ראשית‪ ,‬בהתבסס על מאזני המים והמלח של הכינרת שהוצגו‬
‫אם כן‪ ,‬מהו מנגנון ההמלחה? במילים אחרות‪ ,‬מהו ה״כוח המניע״‬ ‫לעיל‪ ,‬מתברר שהזרימות ה״מתוקות״ (מי נחלים וגשם ישיר)‬
‫המעלה את התמלחת מעומק רב עד לפני השטח? רק לאחר זיהוי‬ ‫תורמות כ־‪ 90%‬ממי האגם‪ ,‬ובתוכם כ־‪ 10%‬מהמלחים (איור‬
‫הכוחות הפועלים במערכת ההידרולוגית אפשר יהיה להתמודד‬ ‫‪ .)7.20‬לעומתן‪ ,‬הזרימות המלוחות (מעיינות החוף והמעיינות‬
‫עם השאלות המעשיות שהוצגו לעיל‪ .‬שאלת מנגנון ההמלחה‬ ‫התת־ימיים) תורמות כ־‪ 10%‬ממי האגם‪ ,‬אך כ־‪ 90%‬מהמלחים‬
‫אכן העסיקה את החוקרים במשך עשרות שנים‪ .‬מבין כל מנגנוני‬ ‫(גופן וגל‪ .)1992 ,‬כאמור לעיל‪ ,‬מליחותם האופיינית של המעיינות‬
‫הזרימה האפשריים (מסגרת ‪.7‬ב)‪ ,‬הוצעו שתי תאוריות עבור‬ ‫המלוחים נעה בתחום של ‪ 2,000-600‬מגכ״ל (‪Rimmer et al.,‬‬
‫האקוות הסובבות את הכינרת‪ .‬בשל היעדר יכולת ִמחשוב בשנות‬ ‫‪ .)1999‬שנית‪ ,‬בקידוחים רדודים שנקדחו בבוץ שבקרקעית‬
‫השישים (של המאה העשרים)‪ ,‬לא תורגמו התאוריות למודלים‬ ‫האגם נמצא שמליחות המים (הלכודים בבוץ) עולה עם העומק‬
‫כמותיים‪ ,‬וההכרעה איזו מהן היא הנכונה לא הייתה אפשרית‪.‬‬ ‫(איור ‪ .)7.24‬הריכוז עולה מכ־‪ 200‬מגכ״ל בשכבת הבוץ העליונה‬
‫מסקנותיהן המעשיות של שתי התאוריות בקשר לניהול משאבי‬ ‫ועד ‪ 3,500-2,000‬מגכ״ל בעומק של ‪ 5-4‬מ׳ מתחת לקרקעית‬
‫המים היו מנוגדות‪ .‬לאחר כ־‪ 40‬שנות מחקר נפתרה תעלומת‬ ‫(‪ ,)Stiller, 1994‬וסביר להניח שהריכוזים ממשיכים לעלות עם‬
‫המליחות באמצעות מחקרים חדשים‪ .‬להלן יוצגו התאוריות‬ ‫העומק‪ .‬שלישית‪ ,‬ניסויים בבלונים ריקים שהוצמדו לקרקעית‬
‫ההידרולוגיות‪ ,‬משמעותן המעשית‪ ,‬ההוכחות לכאורה לשתי‬ ‫האגם בנקודות רבות הראו שהם מתמלאים באיטיות במים‬
‫מלוחים הנובעים מלמטה (‪ .)Dror and Ronen, 1998‬מילוי‬
‫השיטות‪ ,‬המחקרים החדשים והמסקנות התפעוליות‪.‬‬ ‫הבלונים לימד על זרימה אנכית של מי תהום מלוחים בקצב של‬
‫התאוריה הראשונה היא שהזרימה נובעת מעודף לחץ‬
‫הנוצר במי התהום במעמקים בגלל דחיסת סלעים והקטנת נפח‬ ‫‪ 100-20‬מ״מ לשנה‪.‬‬
‫החללים שבהם (איור ‪.7.25‬א)‪ ,‬או בכינויה המסורתי‪ :‬תאוריית‬ ‫נוסף על כך‪ ,‬בקידוחים עמוקים באזור הכינרת (לעומק‬
‫ה״פוטנציאל העצמי״‪ .‬הסיבות להיווצרות הלחץ הן שתיים‪:‬‬ ‫של מאות מטרים ועד ‪ 3‬ק״מ) נמצאו מי תהום במליחויות הנעות‬
‫התנועות בקרום כדור הארץ לאורך השברים הגאולוגיים של‬ ‫בין ‪ 20,000‬מגכ״ל ועד ‪ 170,000‬מגכ״ל (ניב‪ .)1978 ,‬מתברר‬
‫בקע הירדן וים המלח (‪ )Mazor and Mero, 1969‬והצטברות‬ ‫שמי התהום העמוקים שמתחת לכינרת הם תמלחות שריכוזן‬
‫סחף ההולך ונקבר אגב הידוקו וכיווצו (רוזנטל‪ .)1981 ,‬המים‬ ‫לפעמים גבוה כמעט פי עשרה ממליחות מי הים (טבלה ‪.)7.1‬‬
‫המלוחים המצויים בעומק רב נסחטים אפוא ונדחפים כלפי‬ ‫מבחינה מעשית‪ ,‬לא נשקפת סכנה מתמלחות כאלו כשהן קבורות‬
‫מעלה‪ .‬לפי תאוריה זו‪ ,‬המים הנובעים במעיינות שסביב הכינרת‬ ‫בעומק‪ ,‬אולם מתברר שבאזור הכינרת הן נדחפות ועולות כלפי‬
‫הם תוצר ערבוב של שני מקורות בלתי תלויים‪ :‬מים מתוקים‬ ‫מעלה וממליחות את האגם‪ .‬העדויות לעליית התמלחות הן משני‬
‫המגיעים מהאקוות הרדודות (המתמלאות מהגשמים בגליל)‬ ‫סוגים‪ :‬עדויות גאוכימיות ועדויות גאותרמיות‪ .‬ראשית‪ ,‬ההרכב‬

‫ומים מלוחים העולים ממעמקים בגלל עודף הלחץ‪.‬‬ ‫הגאוכימי של מי המעיינות המלוחים סביב הכינרת (יחסי הריכוזים‬
‫התאוריה השנייה היא זרימה בגלל כוח הכבידה (איור‬ ‫של הקטיונים והאניונים השונים) דומה מאוד להרכב הגאוכימי‬
‫‪.7.25‬ב)‪ ,‬או בכינויה המסורתי‪ :‬״מודל השטיפה״‪ .‬לפי תאוריה זו‪ ,‬מי‬ ‫של התמלחת שנשאבה בקידוחים העמוקים (‪Bergelson et al.,‬‬
‫הגשמים המחלחלים בגליל זורמים‪ ,‬בגלל כוח הכבידה‪ ,‬מההרים‬ ‫‪.)1999; Kolodny et al., 1999; Klein Ben-David et al., 2005‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪(Ę"ĎĚ) ďĕĤđĘė ĒđėĕĤ‬‬
‫‪0‬‬
‫‪500 1,000 1,500 2,000 2,500 3,000 3,500‬‬

‫‪(Ě"ĝ) ęĎČĐ ĦĕĞģĤģĘ ĦēĦĚ ģĚđĞ‬‬ ‫‪100‬‬

‫‪200‬‬

‫‪300 U ĦĤĜĕė ēđďĕģ‬‬

‫‪400‬‬

‫‪D ĦĤĜĕė ēđďĕģ‬‬ ‫‪F ĦĤĜĕė ēđďĕģ‬‬

‫‪500‬‬

‫איור ‪ :7.24‬השתנות ריכוז הכלוריד עם העומק כפי שנמדד בשלושה קידוחים ‪ KIND, KINU‬שנחפרו בבוץ שבקרקעית הכינרת (על פי ‪Stiller,‬‬
‫‪.)1994‬‬